>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
"השאיפה הלא סודית שלי היא להגיע למצב שנוכל להביא את המופע הזה לפסטיבל עכו – ודווקא פסטיבל עכו", אומר הרוח החיה מאחורי המופע, גיל נוה, הידוע כמי שמגלם את דמותה של מלכת הדראג גלינה פור דה-ברה. "אבל כיוון שזה מופע שמשקף קודם כל תהליך לימודי, זה לא יקרה השנה. כרגע אלה לא חומרים שהם פסטיבל עכו במהותם. אולי בעוד שנה שנתיים.
"שאיפה ריאלית יותר היא שהמופע הקרוב יהיה הצלחה, שיהיה סולד אאוט, שיהיה מוצלח, מתוקתק ומרגש לתלמידים, לפחות כמו שהוא מרגש אותי. אני שואף לכך שהקהל יהנה ויגיד: 'וואו, יש כאן משהו'. ושנצליח למכור כרטיסים כמו שצריך למופעים הבאים שיהיו במהלך הקיץ".
>> נעים להכיר: גלורי הוליווד – "מלכת הדראג הבאה של תל אביב"
הקהילה מתגייסת למאמץ האמנותי
ולמי שיש ספק לגבי הרמה הצפויה: המופע היה מתוכנן לעלות רק באוגוסט הקרוב. אולם, במרכז הגאה התרשמו כל כך מהכישרון שהפגינו התלמידים, שהחליטו שצריך להעלות את המופע במסגרת אירועי כפר הגאווה.
"וזה לא דבר של מה בכך", אומר נוה. "זה גם משנה הרבה בתכנית העבודה שלנו, אבל זה מראה הרבה מהאמון שמראים לנו במרכז. זה מרגיש פרגון אדיר".
בהזדמנות זאת, ובעיקר לחובבי הספורט הלאומי היהודי להלקאה עצמית ("הקהילה המסריחה הזאת" וכו'), ראוי להזכיר את ההתגייסות של אנשים שונים בקהילה, שתרמו ועזרו לבית הספר להקים את מחסן התלבושות. אחרי הכל, הבגדים המרהיבים, נעלי העקב והפאות הססגוניות אינם בדיוק אביזרים במחיר שווה לכל נפש.
"הרבה מאוד אנשים השאילו לנו אביזרים, פאות ונעליים", אומר נוה. "התרומה העיקרית של מחסן התלבושות הגיעה מבלה טו-דיי פור (איתי אשכול, ד.ז). את התלבושות למופע עצמו עוזרת לנו בלאדי מרי (המעצב גלעד מזור, ד.ז), שבמיוחד עוזרת לנו עם חלק מהתלבושות. אנשים מודעים לזה שלמרות שהחבר'ה עברו מסלול הכשרה, אפשר לעזור ברמות בלתי רגילות"
>> גאווה 2012: המדריך הגדול של mako גאווה
משיכה למחול כבר בגיל שנתיים וחצי
גיל נוה, כמעט בן 29, נולד בבוסטון, מסצ'וסטס, ועלה בגיל שבועיים ארצה. מאז גדל כילד טוב ירושלים בגבעה הצרפתית שבצפון העיר. כמו הומואים רבים, הוא תמיד הרגיש שונה, ואת המשיכה לדראג הפגין בגיל צעיר מאוד ("בפעם הראשונה שעליתי על עקבים זה היה בגיל שלוש").
בסביבות גיל 13-12 הוא הבין בדיוק מהו אותו "השוני" אותו חש תמיד, והחל לצאת מהארון בפני החברים והסביבה לקראת בר-המצווה. אל מול ההורים הוא יצא מהארון בסמוך לגיל 14. כמי שהתברך בהורים ובסביבה מאוד תומכת, היציאה מהארון של נוה הייתה די חלקה, ללא דרמות מיוחדות.
בגיל חמש החל ללמוד לרקוד בסטודיו מחולה שבמושבה הגרמנית. אולם, האגדה מספרת שאת האהבה למחול גילה כבר בגיל שנתיים וחצי. "לפי מה שמספרים לי, הייתי מתרוצץ בכל פעם ששמעתי מוסיקה. אמרתי להורים: 'אני רוצה לרקוד'". במחולה היה נוה בן יחיד בין אינספור בנות – עד סביבות חטיבת ביניים.
כמו הומואים רבים, גם נוה זכה לכינויים כמו "הומו", "ילדה" ו"נקבה" מחבריו לספסל הלימודים. "בשלב מאוחר יותר למדו הפרימיטיבסקים הלאה מילים 'מתוחכמות' יותר כמו: 'קוקסינל' – כמה מקורי. אבל זה אף פעם לא הציק לי ולא ריגש אותי יותר מדי. גם כי גדלתי גם כי בסביבה מאוד תומכת ולא הרגשתי בדידות. וגם כי היו לי הרבה מאוד ידידות והרבה חברים בנים סטרייטים.
"עם 'הבבונים' אף פעם לא הסתדרתי, למעט אם היו צריכים איזושהי עזרה במועצת תלמידים. כשיצאתי מהארון, רוב מוחלט של החברים פרגן. היו שני ערסים שניסו לאיים עלי: 'הומו, נזיין אותך'.
הם לא הבינו שזה לא בדיוק איום?
"הם לא היו מפותחים במיוחד כדי להבין שנינות ברמה כזאת. אבל לא דאגתי, כי היו ידידות שהגנו עלי".
שם הבמה שקיבל מעידו תדמור
את טבילת האש בדראג ביצע נוה בכיתה ז', כאשר חיקה את המורה והמנהלת במסיבות של בית הספר רנה קסן.
כשהיה בכיתה ט' החל נוה להיחשף לסצנה הגאה בירושלים, ושם הוא נתקל במלכות הדראג המיתולוגיות של דיווה די וליידי דָיי (דיווה די, השחקן דני יאיר, עדיין מופיעה). נוה החל להתרועע עם השתיים ובמשך תקופה קצרה שימש "נושא כליהן".
במקביל ללימודים באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, החל נוה להשתלב בקהילת הלהט"ב בעיר וגם להשתלב במופעי דראג. ביום העצמאות תשס"א (2001) עלתה לראשונה על הבמה מלכת הדראג גלינה פור דה-ברה, יחד עם טלולה בונט ואלקטרע איוול.
"פור דה-ברה זה עבודת הזרועות בבלט. 'גלינה עבודת יד'... מבחינת הציבור הכללי, אלה שלא מבינים בבלט, זה היה נשמע יותר כמו שילוב של אנגלית ספרדית ל: 'בשביל החזייה' (Por The Bra). עידו תדמור נתן לי את השם הזה, ואני מאוד גאה בזה".
פאות קדושות: מביאים את בשורת האיכות הירושלמית לתל אביב
בשנת 2006 התמודדה הקהילה הירושלמית עם הומופוביה אלימה, טרור ושנאה שלא נראו כמותם בתולדות ישראל, על רקע הניסיונות למנוע בכל מחיר את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים. לקהילה היה חשוב להדגיש ולחדד בפני הציבור את ההבדל בין המצעד התל אביבי, הקרנבלי משהו, לבין המצעד הירושלמי, בעל האופי של הפגנה נגד הומופוביה ועידוד יציאה מהארון.
על רקע זה, היו כאלה שביקרו את התעקשותו של נוה לצעוד דווקא בתור גלינה. "מבחינתי, המשמעות של דראג עבורי, היא לא סתם גילום דמות של אישה, אלא לגלם וליישם על הגוף שלי את כל מה שזה אומר, 'לא להיות גבר'.
"לא מתוך נטיות טרנסג'דריות, אלא כדי לא לסגוד להטרו-נורמטיביות שהחברה מנסה לכפות עלינו. ולכן חשוב לי להתבטא דווקא בדראג, מהבחינה הקהילתית. מעבר לזה, מסורתית והיסטורית, לא הייתה קיימת גאווה ללא מלכות דראג. מלכות דראג וטרנסג'נדריות תמיד היו בחזית המאבק של תנועת המחאה הגאה".
בגלל זה אתה תמיד מקפיד שיגידו "מלכת דראג" ולא "דרגיסטית"?
"בימינו, בגלל הביטחון שצברתי בעצמי, כבר אין לי בעיה שמדברים עלי כ'דראגיסטית'. אבל ההקשר של הוא של חלטורה, משהו מזלזל. בחו"ל לא משתמשים במילה הזאת, מכבדים אותה".
אולי זה בגלל שעד שהירושלמים לא הגיעו, בתל אביב לא הבינו שאיכות היא לא מילה גסה?
נוה מוסיף: "הזווית של פאות קדושות אומרת: כן, זאת אמנות שיש לה מקום על הבמה. וכן, גם האווירה שאנחנו הירושלמיות הבאנו יצר איזשהו שינוי בחמש השנים האחרונות, שדראג כבר לא נחשב רק כמשהו זול".
>> מלכות הדראג מורידות את האיפור
ירושלמי בגלות תל אביב
בירושלים העביר נוה את חוג הדראג של בית הפתוח במשך שנה. אחרי שנה הוא נאלץ להפסיק, כי הדבר לא הסתדר לו מבחינת לוח זמנים. מאוחר יותר עבר גם להתגורר בתל אביב, אולם, הוא מדגיש, הוא מעולם לא הפסיק להיות ירושלמי.
"לא עזבתי את ירושלים. אני מתייחס לעצמי כאל ירושלמי בגלות. עברתי לתל אביב מסיבות של עבודה ולימודים. מכיוון שאני לומד בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, נאלצתי לעבור לגלות תל אביב. אני מאוד מקווה שכאשר אסיים את הלימודים יהיה לי לאן לחזור. אי אפשר לדעת אם בשנים שנותרו לי ללימודים, ירושלים תמשיך בהידרדרות החברתית-כלכלית שלה או שהיא נעצרה.
"אבל חשוב לי ולכל הבנות של הגעוואלד (ארבע החברות המקוריות של 'פאות קדושות', ד.ז) להישאר מחוברות לירושלים, למרות שארבעתנו גרים לתל אביב. לפחות פעם בשבוע כל אחת מאינו עולה לירושלים, לשמור על הגחלת הירושלמית שלנו. להופיע, לתת את הטיפה שלנו לגאווה הירושלמית".
"יש אנשים שלא רוצים לרכוש כלים מקצועיים ברצינות שאני מתייחס אליהם"
סיבה נוספת לפתיחת בית הספר לדראג בתל אביב היא שרוב מי שבא בירושלים היו תל אביבים, שפעם בשבוע עלו לרגל אל עיר הבירה, שרצו להתפתח וראו בנוה מורה מקצועי. "אבל גם בגלל שיובל אגרט, מנהל המרכז הגאה, דרש את זה ונתן לי את המתקנים לשם כך, את התנאים הדרושים לזה.
"הוא בפירוש דרש, ובצדק, משהו בקנה מידה יותר גדול ממה שהיה עד כה בכל מקום שהוא. לא כותרת של 'חוג', כמו שהיה בכל מיני מסגרות וגם אצלי בירושלים. אלא התייחסות לכך כאל בית ספר לכל דבר ועניין, ברמה של בית ספר והמטרה הסופית היא הכשרה מקצועית ומופע סיום ברמה גבוהה".
לבית הספר לא היו מבחני כניסה, אלא ראיונות לתיאום ציפיות. "הייתה היענות די גדולה, אבל היו אנשים שבמהלך הראיון הסברתי להם למה אני מצפה, והם הסבירו לי למה הם מצפים. היו גברים שאמרו: זה נשמע לנו כבד מדי, מקצועי מדי, רציני מדי. והיו נשים שאמרו שהן מעדיפות שלא, כי זה נשמע להן טכני מדי, לא קהילתית מספיק.
"מבחינת גברים רבים, זה אמור היה להיות משהו קליל, פאן, 'יאללה, גבר עם שמלה'. מבחינת נשים רבות, יש בעיניהן סתירה בין העצמה קהילתית להתמקצעות. בעיניי אין סתירה. יש אנשים שלא יודעים להתמודד עם ביקורת באופן מעשי ולא רוצים לרכוש כלים מקצועיים ברצינות שאני מתייחס אליהם".
מה עם מחירים? שווים לכל נפש?
"התשלום הוא 640 שקל לכל השנה, שזה יוצא בסביבות 60 שקל למפגש. אבל לכל מי שהייתה בעיה כלכלית והדבר היווה מחסום מבחינתם, המרכז הגאה דאג לסבסד. בכך הוא בפירוש מילא את ייעודו כמרכז קהילתי".
תחרות הדראגוויזיון בפורים: "הרגשתי כמו אמא גאה"
נוה מספר כי אחד הדברים בהם טיפל למן הרגע הראשון היה מיזוגיניה, שנאת נשים. "עד אחרי אמצע השנה לא הרשיתי לתלמידים לפנות זה לזה בשמות הדראג או במגדר הדראג. זה מפני שהרבה מאוד פעמים, הומואים, כשהם עוברים לדבר בלשון נקבה, זה מסיבות מיזוגיניות או מתוצר מיזוגיני. זה לא: 'את פשוט נהדרת', אלא: 'תנוחי', 'תמותי', 'תרגיעי'"
נו באמת, זה כולה בדיחה.
"כולה בדיחה, אבל באווירה שבה יש אנשים שהם רגישים למיזוגיניה, כמוני, זה יוצר מרחב שהוא לא בטוח. הפועל היוצא הוא מיזוגיניה. יש כאן פעולה של הקצנה באמצעות שימוש בלשון נקבה.
חלק לא מבוטל ממשתתפי תחרות הדראגוויזיון, שהתקיימה בפורים האחרון באוויטה, נמנה על תלמידי בית הספר "Drag Yourself" – לרבות הזוכה, גלוריה הוליווד. "רובם המוחלט הופיע, והיה אפילו פרגון, כאשר שני מתחרים הופיע כמלוות של גלורי. זה דבר שאינו מובן מאליו בבועה התל אביבית הביצ'ית. זאת גם הייתה טבילת אש להרבה מאוד מהם. הייתי כמו אמא גאה בכל אחד ואחד מהם. הם עשו עבודה נפלאה".
ראוי לציין גם את התלמידה נונה שלאנט, שנבחרה על ידי טיים אאוט כמלכת הדראג האופנתית ביותר בתל אביב. והיא הופיעה גם בווג האיטלקי.
מחילים על ליידי גאגא את הסטנדרטים המקצועיים
חלק מהתכנים שיעלו ב"מופע סוף" מתבססים על תרגילים שביצעו התלמידים בתיאטרון פיזי.
"אני חייב להודות שנתקלנו בקושי מבחינת הטעם האמנותי המגוון של האנשים, והייתי צריך שלי להכריע", אומר נוה. "והטעם האמנותי שלי הוא מאוד ספציפי. מן הסתם לחבר'ה הצעירים חשוב מאוד שתהיה נוכחות של ליידי גאגא במופע. מבחינת הבוגרים, זה 'איכס ליידי גאגא, שוב ליידי גאגא בדראג, חרשנו על זה'. החלטתי שתהיה נוכחות של ליידי גאגא, אבל מצומצמת וממוקדת. מחילים עליה את הסטנדרטים המקצועיים שלנו".
כאשר הוא נשאל האם גם גלינה תופיע, הוא משיב בשלילה. "זה מופע של התלמידים. וקודם כל, אני חייב לפרגן לחבר'ה. הם פצצות כישרון אחד-אחד, ולא רק במובן היכולת הבימתית נטו, אלא הלב שלהם במקום הנכון.
"מבחינתם, זאת לא הייתה שאלה בכלל אם זאת אמנות או לא. וזה מראה שחלק מהעבודה הקשה של "פאות קדושות", קיי לונג, לילה קרי ואוריאל יקותאל מאוד משתלמת".
"מופע סוף", מופע סיום השנה של בית הספר "Drag Yourself" יתקיים ביום חמישי הקרוב בשעה 21:00 במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב. מחיר: 60 שקל