שישה שחקנים סטרייטים עומדים מאחורי אחת ההצגות הכי גאות שנראו פה לאחרונה - הצגת הפרינג' "צ'יקו ומיקו" בתיאטרון הסמטה ביפו, המתארת מערכת יחסים סבוכה בין זוג גברים. הקאסט, כאמור, מורכב משישה שחקנים סטרייטים - אורי הוכמן, עמי סמולרצ'יק, אייל שכטר, דניאלה וירצר, רונה פרומנצ'קו ומרינה שויף.
ההצגה שביים וכתב הוכמן יחד עם סמולרצ'יק, מתבססת על סרט אינדי אמריקאי משנת 2000 בשם "צ'אק ובאק". "זה סרט שראיתי מתישהו ב-2 בלילה בערוץ הסרטים, שמתעסק באהבה אובססיבית של גבר לגבר אחר, והנושא משום מה ריתק אותי", מספר הוכמן. "ביקשתי מעמי שיראה את הסרט, וזה ריתק גם אותו, אולי כי לא נתקלנו עד אז בסרטים של גייז. היינו קצת בהלם, אבל נורא נדלקנו על זה". השניים החליטו לעבד יחד את הסרט להצגה ולהעביר את הסיפור לישראל של היום.
העלילה בקצרה - צ'יקו (עמי סמולרצ'יק) חי עם אמו כל השנים וכשהיא הולכת לעולמה הוא מוצא את עצמו בן 40, לבד ואבוד בעולם. הוא זקוק בדחיפות לדמות אב ומזמין להלוויה את מיקו (אייל שכטר), חבר הילדות שלו מהקיבוץ, שעבר לתל אביב. צ'יקו מנסה נואשות להתחבר עם מיקו שמנהל קריירה פורחת בתחום המוזיקה ומתכונן לחתונתו, וכאשר הוא נתקל בכתף קרה, הוא מתחיל לרדוף אחריו באובססיביות. במהלך ההצגה מתגלה כי הסיבה לאובססיביות היא אהבתו של צ'יקו למיקו, וכי בילדותם היו נוהגים לעשות "דברים של סקס", בלשון ההצגה. סצנת השיא היא סצנה של מין אוראלי בין צ'יקו למיקו על הבמה.
"אלו סצנות מביכות, בלי קשר אם זה גבר או אישה. סצנות מאוד אינטימיות", מתוודה סמולרצ'יק, שלוקח את הצד הפעיל בהן. "האמת שהגעתי לתפקיד של צ'יקו אחרי שעשיתי תפקיד של הומו בתיאטרון הבימה בהצגה 'פאניקה', אז הייתה לי הכנה במובן מסוים, למרות שזה לא אותו דבר. כאן יש לי סצנות אינטימיות יותר, גם של נשיקה וגם של מציצה. אגב, להפתעתי זה לא היה החלק הקשה ביותר עבורי. יש סצנה שבה אני צריך לבכות ולהתחנן ולהיות ממש פתטי, והיא הייתה קשה יותר".
"החלטנו בהצגה להשתמש בשפה בימתית שקוראים לה היפר-ריאליזם, שפה חדשה יחסית, שבה מעבירים בצורה הריאליסטית ביותר סצנות ותחושות", מסביר הוכמן. "יש הצגות שבשלב המציצה היו פשוט מכבים את האור או רואים את הזוג מתחת לשמיכה, אבל כאן החלטנו ללכת עד הסוף. שכטר מתפשט, התחת שלו נשאר חשוף, עמי שם את הידיים שלו עליו, ומצמיד את האוזן שלו לאיבר המין של שכטר. זה מאוד מביך, אבל אין ברירה, ככה זה כתוב".
"אני לא מסתכל על התפקיד כעל תפקיד של הומוסקסואל, אלא כעל מישהו שנמשך במקרה לגבר אחר", אומר שכטר, שמגלם את מיקו בהצגה. "אצלי האקסית היא אקס. זה גם חלק מהדרכת הבימוי שאורי נתן לי, להסתכל על הדמות של עמי כמישהי שהייתה נורא משמעותית בחיי, ושהמפגש איתה יכול לערער את עולמי. מכיוון שאין לי משיכה לגברים, אני משחק מהמקום הזה. אני חושב שאם הייתי עושה את הסצנה האירוטית עם אישה, זה יכול היה להיות יותר מביך. אחרי שמצאנו בחזרות את השיטה לעשות את זה, זה הפסיק להיות מביך".
לפני שהגיעו לתיאטרון הסמטה, הציגו השחקנים את "צ'יקו ומיקו" לתיאטרון רפרטוארי, אך שם הבינו כי האופן הבוטה שבו מוצגים הדברים כמו גם השימוש לכאורה בסמים, לא יאפשר זאת. "ההצגה מתעסקת בסמים, אנחנו עושים כביכול חגיגת על הבמה, וביקשו שנוריד את זה", אומר הוכמן, "די מהר הבנו שזה משהו שנוכל להעלות רק בפרינג', ושאפילו לפרינג' זה נחשב די קיצוני".
ספרו על ההבדל בין משחק בתיאטרון רפרטוארי למשחק בתיאטרון פרינג'
סמולרצ'יק: "בשבילי פרינג' הוא הבסיס, הוא הסיבה שאני שחקן. זה משהו טהור ונקי. בפרינג' אני משחק מול 50 אנשים כאילו הייתי בסלון שלהם, לעומת תיאטרון הרפרטוארי שזה מול 500 אנשים. שני הדברים מגניבים, פשוט שונים מן הקצה אל הקצה. בנוסף, ברפרטוארי אתה הרבה יותר 'ראש קטן'. כל הדאגה שלך היא לעשות את התפקיד באופן הטוב ביותר. בפרינג' יש עוד דברים שצריך לדאוג להם מעבר למשחק, למשל שיבוא קהל ולעזור בשיווק ובפרסום. גם הפרנסה היא אחרת לגמרי כמובן".
שכטר: "זאת לא הפעם הראשונה שאני משחק בתיאטרון פרינג'. הכול יותר מסובך שם, אבל מצד שני יש יותר אומץ להביע דברים, גם אם לפעמים עושים טעויות. פרינג' זאת המעבדה הכי גדולה לניסיונות תיאטרליים".
אילו תגובות אתם מקבלים על ההצגה?
סמולרצ'יק: "נהדרות. בעיניי זו לא הצגה על גייז או שמייצגת את הקהילה, אלא הצגה על אהבה, התבגרות והעבר מול העתיד. רק שהסיפור הוא הומו-אירוטי".
שכטר: "התגובה הכי מעניינת שקיבלתי הייתה של חבר, שאמר לי שכל ההצגה הוא לא ידע אם לבכות או לצחוק. יש בהצגה המון קטעים קומיים, אבל מצד שני יש בה עצב גדול מאוד".
הוכמן: "הרבה חברים גייז שלי ראו את ההצגה, ואמרו שזה מזכיר להם סיפורים אישיים שלהם מהעבר".
יש טענה שסטרייטים יכולים לשחק הומואים, אבל הומואים לא יכולים לשחק סטרייטים, ולכן יש שחקנים הומואים שחוששים לצאת מהארון ולפספס תפקידים. מה דעתכם?
סמולרצ'יק: "זה תלוי לדעתי בסוג השחקן. אם השחקן הוא מאוד עדין ונשי, יהיה קשה באמת ללהק אותו לתפקיד של 'גבר גבר'. אגב, אני סטרייט לגמרי, אבל אף פעם לא נתנו לי תפקיד של גבר חזק, אלא תמיד מישהו עדין, חלשלוש כזה".
הצגות קרובות: יום שישי, 5.6.15, שעה 21:30, יום שישי, 19.6.15, שעה 21:30, בתיאטרון הסמטה ביפו