הכירו את אנטוני מרדכי צבי ראסל, זמר אופרה שחור והומו, יהודי מבחירה, אשר מצא את ייעודו בשירה ביידיש, ותופס את מקומו כקול החדש של זמר היידיש בארה"ב.
"בפעם הראשונה שהוצגתי כזמר יידיש ועליתי לבמה, כל הקהל צחק", משחזר ראסל, "היה לי ברור שיש פה איזה שהוא גימיק שאני אצטרך להתגבר עליו ולהוכיח את עצמי כדי שיתפסו אותי ברצינות".
ראסל נולד בטקסס למשפחה של אנשי צבא. בעקבות השפעתו של סבו הכומר, ראסל גדל בסביבה נוצרית שבה התנ"ך היה בעל חשיבות עליונה, אך את ראסל התנ"ך בעברית עניין יותר מאשר הברית החדשה. כאשר בכנסייה, אליה נהג ללכת עם הוריו, ביקשו מהילדים להתחפש כדמויות מקראיות בליל כל הקדושים, ראסל בחר להתחפש למרדכי היהודי, למרות שהוא מודה כי התחפושת שמשכה אותו הייתה מלכת אסתר.
כנער החל ראסל ללמוד פסנתר, ובהמשך השתתף בשיעורי פיתוח קול, והחל להשתתף במחזות זמר, מקהלות ואף באופרה של סן פרנסיסקו.
לפני חמש שנים, כשעבר לניו יורק, פגש ראסל את הרב מייקל רוטבאום, מנהל בית הספר הדתי של קהילת בית חיים, למפגש ששינה את חייו. היום השניים מנהלים זוגיות, בעקבותיה החליט ראסל להתגייר, ולאחרונה חגג את יום השנה השנייה ליהדותו.
בעידודו של בן זוגו, החל ראסל לשיר בטקסים יהודיים בבתי הכנסת, והמחמאות לא איחרו לבוא. "אמרו לי שעם השירה שלי אני לקוח אותם למקום אחר, ויש לי גוון יהודי בשירה", הוא נזכר, "וידעתי שזו ההרגשה שאני רוצה ליצור אצל הקהל שלי בכל פעם שאני מופיע". ראסל ניסה את מזלו בחזנות, אך הניסיון לא צלח לאחר שראסל הבין שהקול הגבוה שלו לא מתאים לסוג זה של שירה.
ואז הוא נזכר בשיר ששמע בסרטם של האחים כהן "יהודי טוב". "זה היה הסרט הכי יהודי שראיתי אי פעם בחיים שלי, והפסקול שלו כישף אותי. הקול ששר ביידיש נשמע חשוך, עמוק, יפה ומלטף". ראסל איתר את הזמר ששר בסרט, סידור ברלרסקי, חזן ממוצא אוקראיני שהיגר לארצות הברית בשנת 1930, החל להאזין לחומרים השונים שלו, וידע שהוא מצא את ייעודו.
האזינו לאנטוני:
"זה כיסה את המכלול של מה שאני רוצה לעשות בתור זמר", הוא מסביר, "היו לו שירים שהיו מלהיבים ומעניינים, עצובים ופגיעים, שירים איטיים, שירים מהירים, מסובכים ופשוטים. כמעט כל דבר שרציתי בתור זמר היה שם, ועד כמה שאני יודע, לא היה מישהו אחר שעובד עם החומרים האלה".
ראסל קיבל את ברכתה של נכדתו בת ה-91 של ברלרסקי, והחל להופיע עם שיריו. עכשיו, אחרי כמה הופעות, העולם היהודי כבר מכיר את ראסל. הוא נבחר לאחד מתוך 67 האמנים היהודים מכל רחבי העולם שהשתתפו באירוע אידי גדול בניו יורק, ואף הופיע בפסטיבל אשכנז בטורונטו.
"אני מבצע מוזיקה שמעניקה לי בחזרה כמו שאני נותן לה", מסביר ראסל, "זה מאפשר לי להעניק חלקים גדולים מעצמי למוזיקה, ואני לא צריך להיות מישהו אחר כשאני שר את זה".