היכנסו למתחם אירועי הגאווה של ערוץ הגאווה

גברים בלתי נראים (צילום: שחר רזניק)
"כוס'עמק על המזרח התיכון הזה". מתוך הסרט | צילום: שחר רזניק
סרטו של יריב מוזר, "גברים בלתי נראים", הוא מסמך אנושי מרגש, המביא את סיפורם של הקורבנות הבלתי מוכרים של הסכסוך הישראלי פלסטיני: גברים הומוסקסואלים פלסטינים הסובלים מרדיפה ומאיומים על חייהם ולכן נאלצים להתחבא בתל אביב, שגם בה הם בורחים מפני החוק.

לואי, הדמות המרכזית בסרט, הוא בחור שקשה שלא להתאהב בו במבט ראשון. ראיון הפתיחה איתו זורק את הצופה הישר אל תוך נבכי הלב העדין והשבור הזה. הצלקת על הלחי שלו, שאותה קיבל "במתנה" מאביו הינה צלקת סימבולית של החברה הערבית וסטירת הלחי של המוסד המשפחתי המסורתי. מגן הדוד שהוא נושא על צווארו כדי להתחמק מהמשטרה התל אביבית מלמד על הדיסוננס הגדול שבתוכו – לאיזו מדינה הוא מרגיש שייכות? לאיזו חברה?

גברים בלתי נראים (צילום: שחר רזניק)
עבדו ב"גברים בלית נראים" | צילום: שחר רזניק

מדלגים בין זהויות

יריב מוזר, הבמאי, משחק באלגנטיות מפליאה בין קווי המתאר של הקשר בין בן לאמא והקשר של תושב למדינה. חבל הטבור הזה, שמקשר בין לואי למדינת ישראל, מסרב להתנתק גם כשהוא מוצא מקלט מדיני בכפר אירופאי קר ומבודד. גם בחו"ל לואי עדיין מתגעגע לישראל.

במשך שנתיים עקב מוזר אחר גיבוריו: לואי, הנרדף על-ידי משפחתו; עבדו, שעונה על-ידי השירות החשאי הפלסטיני; ופארס, שברח מביתו. לשלושתם סיכוי אחד ויחיד להינצל — לקבל מקלט מדיני חשאי במדינה זרה.

למרות הסיפור הדומה, לכאורה, קיימת ניגודיות תהומית בין לואי, עבדו ופארס. עבדו הוא החלטי ומעשי יותר, עם יכולת לשים את העבר מאחור ולצעוד קדימה. פארס הוא רגיש ועדין יותר. כל אחד משקף, בדרכו שלו, משהו אחר בתוך הנושא המרכזי הזה של הסרט ומעניק זווית מיוחדת למסר שהבמאי מנסה להעביר. למרות ששלושתם הומוסקסואלים, דווקא נושא המשיכה המינית מקבל כאן התייחסות מועטה, מכיוון שהוא ברור ואינו משפיע על התפתחות העלילה.

גברים בלתי נראים (צילום: שחר רזניק)
לואי, אחד מגיבורי הסרט | צילום: שחר רזניק

יריב מוזר מצליח לבחון את נושא השייכות בכל כך הרבה אספקטים כמו משפחתיות, חברות, אהבה, פוליטיקה וכל זאת – בעוצמה של רגש שלא תמיד פשוט להביא אותה אל המסך.

הסרט מעמיד אותנו, הקהילה הגאה בישראל, במצב של ניגוד אינטרסים – האם לכעוס על המדינה, שמפקירה את הנפשות האומללות הללו, או שמא להודות למדינה, שמעניקה לנו חופש ביטוי וחירות יחסית.

ברור שלנו, אנשי המזרח התיכון, בלתי אפשרי שלא לבחון את הסרט הזה גם בראייה פוליטית וקשה שלא לצאת ממנו עם תקווה, שבמדינה מתוקנת ובעולם אחר, עתידני וטוב יותר, הדברים הללו לא היו קורים. החברה הייתה מקבלת יותר, המשפחות היו מבינות יותר והפוליטיקאים היו חכמים יותר. לצערי, אנחנו עדיין לא שם, אז הרשו לי לסיים באחד המשפטים הבולטים ביותר בסרט, מתוך השקפתו של עבדו: "כוס'עמק על המזרח התיכון הזה. גם ככה כולם שונאים כאן את כולם."

הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל דוק אביב וישודר ב-YES דוקו בחודש יוני ויוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה ה-7. אל תלכו לראות אותו. רוצו!

הסרט יוצג ביום רביעי (16 במאי) בסינמטק הרצליה, ולאחריו יתקיים דיון עם יוצר הסרט, יריב מוזר. בסינמטק מזמינים את הנוער הגאה למבצע מיוחד: שני כרטיסים במחיר 45 ש"ח. מומלץ להזמין מראש בטלפון: 09-9565008 או בקופות הסינמטק.

>> גאווה ערבית: סיפורו של הומו ערבי