חצי שנה הם עבדו בסתר ובחדי חדרים, צילמו, חתכו, ערכו ובעיקר עשו חיים. בשישי הקרוב מביאים לכם ברק קריפס (22), דניאל קצנגולד (32), דקל לזימי לב (23) ויובל אדלמן (ציונה פטריוט, "אישה אמיתית לא אומרת את גילה") את "פאטוץ'", הסדרה הגאה הראשונה שתעלה ביוטיוב.

"זוהי הסדרה ההומואית הראשונה מחוץ לארון", אומרים היוזמים, ומבטיחים מערכונים קצרים, בועטים, חצופים ולא מתפשרים שסובבים סביב ההוויה ההומואית, "אבל לא רק".

שלב 1: "אם תרצו, אין זו גאווה"

מתחילים ברעיון

הרעיון להרים את הפרויקט הזה מתבשל כבר זמן רב, אך מהרגע שהחלו לעבוד, העניינים זרמו, יחסית. "כבר הרבה זמן בא לי להעלות פרויקט מצולם מקורי אשר יפנה לקהילה", אומר קריפס. "הרעיון הראשוני היה לעשות סדרת סיטקום שתשב על הרעיון של 'הכי גאים שיש', פוגש את 'אמריקן פאי', שפוגש אותי בת"א".

ברק חשב ביחד עם לזימי לב, שותפו לדירה, על כל מיני פורמטים ורעיונות. "אך היה לנו ברור שעלילתית ותסריטאית היא תעסוק ב'גיי התל אביבי'. חשבנו שצריך לתת את הקוקיצה, הדראג, הטרנסג'נדרית, ההומו השרירי, ואיך אפשר את כל זה בלי הידידה הטובה".

פאטוץ' (צילום: דור סויסה)
"מבטיחים סדרה בועטת". מימין דקל לזימי, דניאל קצנגולד, ציונה פטריוט וברק קריפס | צילום: דור סויסה
קריפס ולזימי שיתפו את דניאל קצנגולד ברעיון הכללי. "הוא כמובן עף באוויר, והציע לשתף את יובל (אלדמן, איתו הוא עובד בליין ה"גליטר") ברעיון". אדלמן הסכים מיד, וכבר באותו שבוע התיישבו הארבעה לבנות את הקונספט לסדרה.

הכתיבה ארכה ארבעה חודשיים, כשלאחריה חילקו את תפקידי ההפקה ביניהם. קריפס וקצנגולד היו אחראים על ההפקה, לזימי לב השתלט על הצילום ועל העריכה, ואדלמן ניצח על בימוי המערכונים. רק שם היה חסר.

עד שעלה השם "פאטוץ'". למי שלא מכיר את הז'רגון ההומואי, "פאטוץ' בסלנג הומואי הוא 'יאללה ביי', 'הלכתי', וכל מיני מילות פרידה בסגנון". אז הם הלכו על זה.

שלב 2: העולם הוא במה

מלהקים את הקאסט

משם החלה הקבוצה במסע חיפוש אחר השחקנים שישתתפו בהפקה. "צוות השחקנים הורכב מחברים שגייסנו, גם חברים אישיים וגם חברים של כל הקבוצה", אומר אדלמן. "ברברלה האליוול, קיארה דופלה, דיווה די, יואב מאיר, עידן מטלון, לינור אברג'ל (לא מלכת היופי, אלא מלכת הדראג דייזי ביץ'), טלולה בונט, קיי לונג, עושרי, יוני שיין, אחיעד בכר וליהי קופלמן".

ההתגייסות של החברים הייתה גורפת, והארבעה לא נתקלו באף סירוב. "היה חשוב לנו להראות את הקהילה כמו שהיא – הכי צבעונית, הכי גאה והכי שמחה שאפשר, ואנחנו לגמרי יכולים לראות את זה על פי הקאסט שנבחר", מדגיש קריפס.

שלב 3: "אקשן"

מתחילים בצילומים

הצילומים נערכו במשך כארבעה חודשים לא רציפים. "היה קשה מאוד לתאם ימי צילום שאמורים לכלול כל כך הרבה אנשים עם לוחות זמנים שונים", אומר אדלמן. "יש לנו אנשי לילה שפנויים בבקרים ויש אנשים שעובדים בבוקר ולא פנויים בערב. לכן, בכל פעם שהצלחנו לארגן צוות פנוי של מערכון מסוים, יצאנו לצלם".

"היו יומיים שבהם הצלחנו בדרך נס לרכז את כולם ואלו היו הימים של צילומי מערכון ה"ניחום האבלים" וכל המערכונים של חדר הכושר".

מבחינת לוקיישנים, ניצלו החברים את הקשרים שלהם וצילמו במקומות רבים, מה שנתן "לוק מגוון" לסדרה, כהגדרתם. "איפה לא צילמנו? בחדר הכושר, בבתי קפה, בפארקים, בגינות, בבתים, בבתים של חברים, ברחוב, במעלית ממש מפחידה באיזה בניין בדרום תל אביב". "אפילו צילמנו במיטה שלי", אומר ברק.

ציונה פטריוט בורוד (צילום: ציונה פטריוט)
"הדראג הוא חלק מרכזי בקהילה הגאה", ציונה פטריוט | צילום: ציונה פטריוט
בחלק גדול מהמערכונים מככבות מלכות הדראג של תל אביב, ולא במקרה. "איך שלא נסתכל על זה, הדראג הוא עדיין חלק די מרכזי בקהילה שלנו" אומר ברק. "אני לא זוכר מתי יצאתי לאחרונה למסיבה ולא נתקלתי בדראג נוצצת על הבמה או ברחבה כש- 30 הומואים רוקדים לידה ומצטלמים איתה. הן אייקון. חוץ מזה שהדראג כבר מזמן פרץ את גבולות הקהילה והפך לאייקון סטרייטי".

דקל מוסיף: "לראות בשיעור אירובי בחדר כושר מלכת דראג, טרנסג'נדרית, כמה הומואים צבעוניים וסטרייטית אחת, זה משהו שלא רואים כל יום וזה צבעוני מאוד ומשעשע". ובכל זאת, הארבעה אומרים, כי הסדרה אינה על טהרת הדראג וצפויות הפתעות רבות.

שלב 4: "שולפים ציפורניים. לפדיקור"

מתגברים על חילוקי הדעות

אמנם רוב המשתתפים אינם שחקנים מקצועיים, אבל החבורה שמרה על משמעת מופתית. "בין השחקנים לא היו מריבות בכלל – כל אחד ידע את תפקידו, רוב הקטעים לא כללו תפקידים ראשיים אלא אנסמבלים ולא היו ריבים של מי באמצע ומי יותר בולט", אומר יובל.

"מה שכן, בין היוצרים עצמם היו לא מעט וויכוחים. זה התחיל בשלב הכתיבה בה רבנו על קטעים אם הם טובים או לא, המשיך בריבים על ליהוק שכל אחד מן הסתם משך לכיוון אחר, ריבים על לוקיישנים ודרכי הגעה, על שעות צילום, על לקיחת החלטות וכו', אבל אין מה לעשות – ככה זה וזה הגיוני ובסוף יצאה לנו אחלה סידרה", אומר דקל. "בוא נגיד שנשלפו ציפורניים פה ושם אבל בעיקר בשביל הפדיקור", מוסיף דניאל.

שלב 5: נוסטלגיה

בנק הזרע, לינור ו"המרימות": הסצנות הכי אהובה 

כשנשאלים לסצנה האהובה ביותר, דניאל וברק עונים מייד: 'בנק הזרע'. "זאת בדיחה שהיינו מספרים עוד בצבא בגרסה קצת אחרת, וכל פעם היא עבדה מחדש. לתת לה טוויסט הומואי זה רק היה עניין של זמן".

לברק קשה לבחור. "זה כמו לשאול, 'את מי אתה אוהב יותר: את אמא או את אבא'? אבל אם אני נאלץ לבחור סצנה אחת אז 'בנק הזרע' לוקחת מבחינתי. הסצנה הכי בועטת שלא יכולה להשאיר אף אחד אדיש". דקל הכי אהב את הסצנות עם לינור. "מעבר לזה שהיא מוכשרת בטירוף, היא גם מצחיקה וגרמה לנו לא פעם לפיפי. היה פשוט כיף להיות איתה על הסט".

יובל לא יכול להירגע מהמערכונים של חבורת המרימות ומבטיח שהם "ייקחו אותן לעוד מלא מקומות".

שלב 6: תהיה עונה שנייה?

תכניות לעתיד

היוצרים והמשתתפים ממשיכים כל הזמן לכתוב. "אנחנו לא מתכוונים לצאת להפסקה ולנוח בין עונות", הם אומרים בחיוך. "הכול נעשה פה מאפס ותקציב עם ציוד חובבני. השאיפה שלנו היא שסשן הצילומים הבא יהיה  עם ציוד הרבה יותר מקצועי ונשמח לעזרה של אנשי מקצוע, אנחנו בהחלט לא שוללים להרחיב את צוות ההפקה", אומר דניאל. "ברגע שאתה נשאב לזה אתה מבין שכל החיים הם 'פאטוץ' אחד גדול ואתה מוצא את זה בכל דבר, רק צריך לשים לב מסביב ולכתוב אותם על נייר".

שלב 7: יוצאים מהארון

אג'נדה חברתית

_OBJנראה שמתחת לכל האיפור וההומור, חשוב לארבעה להעביר גם מסר חברתי חשוב. "תחשבו על מישהו שנמצא בארון ושהדבר היחד שהוא מכיר מהומואים זה אטרף או תמונות ממצעדי גאווה שהוא תמיד חשש ללכת אליהם", אומר דניאל.
"בשבילו המילה 'הומו' היא משהו מפחיד, ופתאום הוא נחשף לאנשים שחיים מחוץ לארון, בגאווה, לא מתביישים במה שהם והוא לומד פתאום שלהיות הומו זה לא מטרד אלא זה יכול להיות בסדר, כיף, מצחיק  והוא חלק מקהילה שלמה שיש לה הווי משלה. תענוג".

פאטוץ', סוף. 

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה

>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?