"רק רציתי להודות לכל האגדות הטרנסיות המדהימות, שבעטו בכל הדלתות האלה עבורי כדי שאוכל להיות פה הערב", אמרה קים פטרס במהלך נאום הזכייה שלה, לאחר שקיבלה את פרס הגראמי על ביצוע הפופ הטוב ביותר במסגרת הרכב או צמד יחד עם סם סמית על השיר Unholy, אבל שכחה לציין אגדה אחת חשובה במיוחד.
פטרס וסמית, שניהם בני 30, עשו היסטוריה משותפת בתור האמנים הטרנסג'נדרים והא-בינאריים הראשונים מחוץ לארון שזוכים בפרס, ופטרס עצמה אף ציינה זאת בנאום שלה. "סם רצה שאני אקבל את הפרס בגלל שאני האישה הטרנסית הזאת שזוכה בפרס הזה", אמרה וצדקה, אבל לא הייתה לגמרי מדויקת.
כלי תקשורת רבים בעולם וגם בישראל דיווחו על הזכייה ההיסטורית והדגישו כי פטרס הפכה לאמנית הראשונה שזכתה בגראמי, אלא שהייתה אמנית טרנסג'נדרית אחת שעשתה זאת הרבה לפניה - וונדי קרלוס, מוזיקאית ומלחינה אמריקאית שמוכרת בעיקר בזכות הפסקולים הנהדרים שהלחינה לסרטים, וקטפה שלושה פרסי גראמי בשנת 1970 על האלבום Switched-On Bach.
"בזמן שאנחנו חוגגים את ההישג ההיסטורי של קים פטרס בגראמי אמש, בוא ננצל את ההזדמנות הזאת להביע אהבה לחלוצת המוזיקה האלקטרונית וונדי קרלוס", כתב מנחה הפודקאסט אוון רוס כץ בפוסט שפרסם באינסטגרם, יחד עם רבים אחרים ברשתות החברתיות שמיהרו להזכיר את הזכייה ההיא ולהעמיד דברים על דיוקם. "זאת הבחנה שחשוב לעשות", צייץ המוזיקאי הלונדוני לפט. "וונדי קרלוס היא הטרנסית הראשונה שזכתה בגראמי. קים פטרס היא הטרנסית הראשונה מחוץ לארון שזכתה בגראמי".
ההישג של פטרס חשוב וראוי להערכה,כי לא בכל יום אישה טרנסית זוכה להכרה כה משמעותית על העבודה שלה, אבל היו גולשים שציינו את האכזבה שלהם מחוסר ההכרה הרחבה במדיה על עבודתה של האמנית פורצת הדרך. "אני שמח שאדם טרנס מנצח, אבל היא לא הייתה הראשונה", כתב צייצן אחר. "אני קצת עצוב שהעבודה של וונדי לא זוכה להכרה".
בניגוד לפטרס, שזכתה בגראמי כשהיא מחוץ לארון ובפרפורמנס הנשי שלה, וונדי קרלוס עוד הייתה בתוכו בעת הזכייה על אלבומה, שהיה למעשה אוסף יצירות קלאסיות המבוצעות על ידי סינתיסייזר מודולרי. למעשה, היא יצאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית כמעט עשור לאחר מכן, בשנת 1979, בראיון למגזין פלייבוי, זאת על אף שהחלה הליך להתאמה מגדרית עוד ב-1968, השנה בה יצא אלבום זוכה הפרסים שלה. בעקבות ההצלחה ולמרות שכבר הייתה בתוך הליך ההתאמה המגדרית, קרלוס הייתה עוטה פאות מזויפות ובגדי גברים לראיונות והופעות פומביות, עד היציאה הרשמית מהארון.
באותם הימים, קרלוס הייתה דמות משפיעה בז'אנר האלקטרוני המתפתח, והיא אפילו עזרה למהנדס רוברט מוג לפתח את הסינטיסייזר פורץ הדרך שלו. בהמשך הדרך היא הלחינה את הפסקולים של סרטי האימה המצליחים "תפוז מכני" ו"הניצוץ". בשנת 2020 כינה אותה מגזין הגרדיאן בתור "הדמות החיה החשובה ביותר בהיסטוריה של המוזיקה האלקטרונית".
אלא שהיום, בגיל 83, נדמה שקרלוס לא מעוניינת יותר להיות בעין הציבורית. אתר הבית שלה לא עודכן זמן רב והפעם האחרונה בה הופיעה בציבור קרתה בשנת 2020 לזמן קצר בלבד, וגם זה רק כדי להתנער מספר ביוגרפיה על חייה שהיא לא אישרה. אגדה עוד בחייה, כבר אמרנו?