רן דנקר בדרך כלל מצליח לרגש אותנו, וזה לא משנה אם הוא משיק שיר חדש, מביע דעה נחרצת בעד זכויות להט"ב, חושף קצת מחיי המשפחה שלו או מפרסם תמונות חושפניות שלו בסטורי. אבל היום (חמישי) הוא הצליח לגרום לנו לדמוע מהתרגשות, אחרי שפרסם פוסט ובו כתבה קצרה מלפני 40 שנה, בה אבא שלו, השחקן אלי דנקר, התבטא באופן מפתיע בעד הקהילה הגאה ואף אמר איך יגיב אם הבן שלו יצא מהארון.
האייטם המדובר פורסם בעיתון "מעריב" לפני 39 שנה בדיוק, ביום שישי ה-31.8.84, תחת הכותרת "אלי דנקר: 'הומוסקסואליות אינה סטייה'". הכתבה פורסמה כשברקע ההשתתפות של דנקר האב במחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" מאת הארווי פירסטיין, העוסק בסיפורו של ארנולד, הומו יהודי אמריקאי המופיע כמלכת דראג.
זה היה אחד המחזות הראשונים שעלו בישראל ועוסקים בצורה ישירה בקהילה הגאה, הרבה לפני שהמילה להט"ב הייתה קיימת וכמה וכמה שנים לפני שהאיסור על משכב זכר בישראל בוטל. האווירה החברתית בזמנו כלפי הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים הייתה עוינת, אבל למרות זאת דנקר האב בחר להביע תמיכה בלתי מסויגת בהומוסקסואליות. "נקודת המוצא שלי היא שהומוסקסואליות אינה סטייה. אני לא חושב על זה בשכל, אני מאמין בזה", הוא מצוטט בכתבה ומספק אמירה מפתיעה אשר מהדהדת היום בעוצמה. "אם הבן שלי יבוא אלי ויאמר לי 'אני הומוסקסואל', זה בסדר גמור. אני אעזור לו להתגבר על הבעיות".
View this post on Instagram
כאמור, את הצילום הכתבה המפתיע פרסם הבוקר (חמישי) בנו של אלי, הזמר והשחקן הביסקסואל רן דנקר, שהיה בן שבעה חודשים בלבד בזמן שהיא פורסמה. "גאה בך, גאה שאתה אבא שלי, גאה שכך חונכתי וגאה שאלה המסרים שקיבלתי להיות כל מה שאני רוצה להיות", כתב דנקר לצד התמונה.
"לבוא אל העולם הקשוח שמאתגר אותך, עם ידיעה פנימית מהבית שמי שאני זה הכי טבעי ויפה שיש, השפיעה ומשפיעה ותשפיע על חיי ואני מודה על כך", המשיך דנקר. "אני מחנך ככה את הבנות שלי ומאמין שהכל מתחיל בחינוך. אני אעשה כל שביכולתי שכל ילדה וילד יגדלו על ברכיי הערכים של שוויון זכויות והידיעה הפנימית שהם שווים ראויים ואהובים בדיוק כפי שהם. אמשיך לדבר על זה, לשיר על זה ולרקוד את זה. היתה לי הזכות לגדול להורים ליברלים ומעודדי קרבה ואהבה למרות קשיי החיים, ואני מרגיש חובה להמשיך ולהפיץ את המסרים האלה בעולם עבורי, עבור המשפחה שלי ועבור דור העתיד שלנו שיכול להוביל שינוי".
לא עבר זמן רב עד שהפוסט החל למשוך אלפי לייקים והתרגשות רבה מהגולשים, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח עם דנקר הבן ולשמוע ממנו ישירות איך הצליח להגיע לפנינה ההיסטורית המרגשת הזו. "הכתבה נלקחה מפינת היסטוריה להט"בית בתוכנית 'חלון גאווה' של כאן 11, ואבא שלי מיד העביר לי אותה", מספר דנקר הבן בשיחה עם mako. "היו לי דמעות בעיניים, הייתי בשוק. לא ידעתי על זה, לא שמעתי על זה וזה הדהים אותי. אני יודע שבזמנו הוא השתתף בהצגה 'סיפור אהבה בשלושה פרקים' שהייתה קווירית, שונה בנוף ואף הקדימה את זמנה. קראתי על זה בתור נער, אבל לא היה לי מושג על הראיון הזה".
זה די מטורף שהוא הביע עמדה כזאת בזמנים שכאלה.
"הקהילה הגאה הייתה אז במחשכים, אלה היו זמנים אחרים לגמרי ויש בזה משהו מאוד אמיץ לתקופה. זה גם אמיץ היום כשאני קורא את זה, כי לא הרבה הורים יוצאים בהצהרות כאלה. זה לא הפתיע אותי שהוא אמר את זה, כי פיו וליבו תמיד היו שווים. הוא תמיד דיבר איתי על ערכים של פתיחות, פלורליזם ושוויון זכויות, והיה מאוד פתוח לגבי הקהילה הגאה".
גם כשאתה יצאת בפניו מהארון הוא חיבק אותך בחוזקה.
"כשאני סיפרתי לו שאני ביסקסואל ונמשך גם לגברים, עוד לפני שהייתי בזוגיות עם גבר, התגובה שלו הייתה 'איזה כיף שאתה חוגג את החיים שלך'. זאת תגובה מאוד לא אופיינית בין אבא לבן, אבל גם במה שהוא אומר בכתבה יש משהו מאוד יוצא דופן. יש משהו עוצמתי מאוד בזה שהוא אומר בכתבה 'אני לא רק חושב על זה בשכל, אני מאמין בזה', כי לוקח זמן לפתוח את הלב, אבל צריך להתחיל מאיפשהו. הלגיטימציה שהוא נתן בכתבה הזאת השאיר אותי חסר מילים, למרות שהוא תמיד דיבר ככה זה היה יוצא דופן באותה התקופה".
לגדול בתוך אווירה משפחתית מחבקת ללא ספק עזר לך להתגבר על כל מיני מכשולים.
"הוא אמר את הדברים האלה הרבה לפני שהוא ידע מה הילד שלו יגדל להיות. הפתיחות הזאת היא דבר מאוד חזק ונתן לי את האפשרות להיות מי שאני בלי פחד. אנשים בכלל לא מבינים כמה הבית משפיע. רוב האנשים שאני מכיר שנשארו בארון עד גיל מבוגר או שקשה להם לצאת מהארון זה כי המשפחה שלהם מתקשה לקבל את זה, ונורא קשה לנו לתפוס את זה שאחד ההורים שלנו, האנשים שגידלו אותנו, מתייחסים לנטייה המינית או לזהות המגדרית שלנו כמשהו שהוא הפרעה ולא טבעי. כשיש תמיכה מהבית אתה יכול להיות הכל בעולם, כל מה שתרצה. התמזל מזלי שהבית שלי קיבל אותי ככה".
זאת גם קריאה לכל ההורים באשר הם לקבל את הילדים שלהם?
"אין לי ספק שכל הורה באשר הוא הורה, שמרן, ליברל, דתי, חילוני, זה לא משנה, רוצה שהילדים שלו יהיו מאושרים, והורה שבוחר להתייחס לזהות של הילד שלו בתור משהו לא תקין בעצם גוזר עליו חיים של קושי, פחד וסבל. אם כל הורה יביט במראה הוא יבין שהפחד שהוא מרגיש הוא הפחד שלו עצמו. אני קורא להורים לקחת דוגמה מאבא שלי, שהוא אחד מיני רבים, ולזכור שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים".
אז הכל מתחיל מהבית?
"אני מאמין שהכל מתחיל בחינוך בבית ובבתי הספר. תכנים להט"ביים בבתי ספר הם דבר קריטי, כי חינוך זאת הדרך שלנו לצאת מהבורות. אני לא מאשים אנשים שמביעים להט"בופוביה כי אני חושב שזה מגיע מבורות. אסור לנו להיבהל משמרנות כי היא יכולה להיות לצד ליברליות. עלינו להמשיך את השיח ולחשוף את המהווים והאהבה שלנו. לצד שיח על תורה ולימוד תנ"ך, שאלו דברים מאוד חשובים, חשוב גם ללמוד על ליברליות, חופש, מגדר וזהות, ולהבין שזה לא יותר חשוב מהשני, זה הכל הופך אותנו לחברה חזקה וגאה יותר. יש חוסר עצום בדיבור לשוויון זכויות ובחשיפה לקהילה הגאה. אני הורה לילדות ובקרוב לעוד ילדה שבדרך. אין לי ספק כי הערכים עליהם גדלתי נותנים לי כוח, לא יכולתי לגדל משפחה כזאת אוהבת ומאפשרת אם לא הייתה לי את התמיכה הזאת מהבית, או שהיה לי הרבה יותר קשה".