מה עובר על צעירה טרנסג'נדרית שיוצאת לבילוי לילי בעיר בניסיון לבחון איך הפנטזיה שלה להיתפס כאישה מתקבלת במציאות? את התשובה לשאלה הזו ניסתה לתאר רז בר דוד ורון, יוצרת הסרט "לילה אחת ביאפא", המציג לילה אחד בחייה של לילה, טרנסג'נדרית צעירה שגרה עם אימה ביפו, במהלכו הפנטזיה שלה עומדת במבחן אל מול העיר והסכנות הצפונות בה.

"כוכבת הסרט היא טרנסג'נדרית, אך הסרט לא מתעסק בתהליך הטרנסי במובן המקובל, אלא בנשיות", מסבירה בר דוד ורון, בוגרת בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, "בנוסף הוא מדבר על אלימות על רקע מגדרי או מיני ועל בדידות, כולם נושאים שמאד מעסיקים אותי". 

את הבסיס לסיפור שאבה בר דוד ודון מחייה האישיים. "מאז שהתבגרתי תמיד היו סביבי טרנסים וקווירים וחלק מההתפתחות שלי וגילוי הזהות שלי נבעו מכך. גם הנטייה המגדרית והמינית שלי לא כל כך תואמת את הנורמה, ומרגע שהתחלתי להתבגר זה תמיד היה אישיו מול המשפחה, החברים והסביבה, כמו גם חקר הגבולות שלי מול עצמי וחקר הגבולות שלי את החברה. כמובן שהופנתה אלי גם אלימות, בעיקר מילולית והצקות. בתור אישה, אלימות מינית היא חלק מהיום יום ורציתי להראות באיזה שהוא מקום דמות שהנשיות שלה לא ברורה מאליה ואת כל הדברים שהיא סופגת בעקבות כך".

לילה אחד ביאפא (צילום: רותם מורט)
הסרט זכה בתחרות סרטי הסטודנטים בפסטיבל קולנוע דרום | צילום: רותם מורט
לגילויים הקשים לאלימות אותה חוות נשים טרנסג'נדריות, נחשפו בר דוד וצוותה גם במהלך הצילומים כשהשחקן שגילם את לילה הפך במהלך הצילומים למטרה לאלימות מסוגים שונים. "בזמן העבודה על התסריט וגם תוך כדי הצילומים למדנו להבין כמה קשה ומפרך כל התהליך הזה. צילמנו ביפו וקיבלנו במהלך הצילומים מספר איומים ואזהרות. היו גם כמה מקומות שעשו לנו בעיות וניסו למנוע מאיתנו לצלם כי הם לא רצו שנצלם סרט על קוקסינלים. למרות ההרגשה הקשה, מה שאנחנו נחשפנו אליו היה רק קצה הקרחון, לא קיבלנו את הדבר עצמו אבל את ההדף של האלימות אותה חוות נשים טרנסג'נדריות".

וזו התחושה שניסית להעביר בסרט?
"מאוד ניסיתי שהסרט לא היה מסבירני ולא יגיד לאנשים תקבלו את השונה. כי מי אתם שתקבלו משהו? הביקורת פה היא על הדרך בה החברה מציבה את הגבולות המגדריים והדרך בה היא שומרת עליהם בצורה מוסווית אבל גם מאד ברורה. כדי שאנשים יבינו את הביקורת הזו ויראו את נקודת מבט של לילה, הם צריכים לבוא לראות את הסרט בלי דעות קדומות, בלי שיפוטיות, אלא פשוט לבוא ולראות. עצם המחשבה איך זה נראה מנקודת מבט אחרת, זה משהו שהייתי רוצה לשתול בקטנה אצל אנשים נורמטיביים בעזרת הצפייה בסרט".

לאחר שזכה בתחרות סרטי הסטודנטים בפסטיבל קולנוע דרום 2014, נבחר הסרט להתמודד בתחרות הסטודנטים העולמית בפסטיבל בתי הספר לקולנוע במינכן. הפסטיבל, שנערך לראשונה ב-1981 נחשב לאחד מהפסטיבלים החשובים ליוצרים צעירים מרחבי העולם. מדי שנה משתתפים בו כ-100 סטודנטים ומרצים מארצות שונות, ומוצגים בו כ-60 סרטים. זוהי שנה שניה ברציפות שהסרט הזוכה בפסטיבל קולנוע דרום נבחר להשתתף בפסטיבל בתי הספר במינכן; סרטה של רוני ריינהרץ, "רעל", נבחר להשתתף בפסטיבל שנה שעברה.

התחרות תתפרש על פני חמישה ימים, בין ה-15.11 עד ל-20.11, כשביום האחרון לפסטיבל יוכרזו הזוכים.