בעוד מספר שעות יעלה השחקן, הזמר והרקדן הראל ליסמן לבימת מרכז ענב בתל אביב, שם חוזרת אופרת הרוק המצליחה "רנט" לסבב הופעות נוסף. זו לא ההצגה היחידה בה הוא מככב ואפשר לראות את השחקן העסוק בהצגות "לילה אחרון ברומא", "הסוף", "לעבור את הקיר" וגם בקונצרט "בראשית" של הפילהרמונית הישראלית.
על הבמה הוא מופיע כשחקן כבר שבע שנים, אבל הרומן עם הבמה החל עוד בילדות, כשהתחיל ללמוד ריקוד בכיתה א', מה שלדבריו היווה עבורו משענת בתקופה בה הרגיש שונה ובודד. כעת, בעשור הרביעי לחייו של ליסמן, הוא מרחיב את אופקיו האומנותיים ומשחרר EP ראשון ובו חמישה שירים נפלאים, שעוסקים בהתאהבות, אמונה עצמית, בדידות ורגעים קשים אך קטנים שכולנו מכירים מחיי היומיום.
"השירים האלה חושפניים יחסית בשבילי", מספר ליסמן בן ה-31 בשיחה עם mako, לכבוד צאת סינגל הבכורה "לא לגעת". "אני רוצה שהם יגיעו לאנשים במקומות הפשוטים והמוכרים להם, כי הם נכתבו מתוך המקומות האלה. אני רוצה שהקול, המילים והמנגינה שיצרתי יחלחלו לאוזן בערמומיות, יגלשו ישר ללב וישארו שם".
על איזה רגע דבר הסינגל הראשון?
"השיר מדבר על הרגעים בהם הלב שם לעצמו רגליים. כלומר, רגע כזה שאדם רוצה להתקרב לקראת משהו, אבל עדיין מוקף בהגנות. השיר מתאר את המלחמה הקבועה בין הלב לראש, בין הרצון להשיג לבין המרחק האמיתי למטרה. זה כמו ריקוד קטן כזה שאדם רוקד סביב עצמו, צעד קדימה ושניים אחורה, מהפחד של מה שיקרה אם הוא יקח כמה צעדים קדימה יותר מדי".
את הקליפ לסינגל יצר ליסמן עם רפאל עבאס והדר ברוך, זוג חברים קרובים, גם הם שחקני תיאטרון. "היו לי שתי תמונות בראש: קלוז אפ שימנע ממני להסתתר ותמונה שלי רוקד", הוא מספר על האתגר העיקרי בצילומים. "רציתי לאתגר את עצמי עם שתי נקודות מבט חשופות, משהו פשוט שיהיה כמו תעודת זהות למי שאני. הצילומים היו מאתגרים כי הרגשתי שרואים לי הכל וחצי מהזמן רציתי לבכות".
ליסמן, שהוכתר לאחרונה על ידי מגזין "טיים אאוט תל אביב" כאחד מ-21 התל-אביביים המבטיחים של 2023, החל לכתוב שירים ולחבר מנגינות בגיל צעיר, אבל שמר אותם לרגע הנכון. לדבריו, הריק שיצרה מגפת הקורונה בעולם התיאטרון היה הרגע המושלם עבורו להתחיל ללוש את המוזיקה שהצטברה במגירה. "עד אז שרתי בתיאטרון, אבל המוזיקה האישית שלי שכבה בפינה חשוכה", אמר.
הרצון ליצור מוזיקה תמיד בער בתוכו, אבל ליסמן נפתח לכך בגיל מאוחר יחסית. הסיבה לכך, לדבריו, טמונה בתחושת השונות שמוכרת לו עוד מגיל שהוא בכלל לא זוכר. "כבר בגן הרגשתי אחר, אבל לא ידעתי לפרש את הסיבה", הוא מסביר. "ידעתי שאני שונה והרגשתי שאני לבד בעולם. לא היה לי שום מודל לחיקוי כמו סדרות גאות או משפחות של הומואים בטלוויזיה. גם לא הכרתי הומואים במוזיקה, במדינה או בכנסת כמו שיש היום".
כשהחל ללמוד ריקוד בכיתה א', הוא הגיע לתובנה שהוא צריך "לשרוד בג'ונגל", וניסה להתאים עצמו לסביבה ולהשתנות בהתאם אליה. "המון שנים ניסיתי להחזיק דמות כדי להיטמע בחברה", הוא משתף. "התכונה הזאת השתרשה בי עד שלא הבנתי כבר מה אני רוצה, לאן אני מכוון ומה אני אוהב. ככל שהתבגרתי זה הפך להרגל ולא הייתי מי שאני באמת. עשיתי הכל כדי לא להיות 'חוצן', וכנראה זה גם מה שהוביל לקריירת המשחק".
ליסמן אזר אומץ לשיר בפעם הראשונה רק בזמן שירותו בלהקה צבאית, מה שעזר לו לפתח את גם את האהבה וגם את הכישרון למוזיקה. "תמיד ידעתי שאני יכול לשיר, אבל התביישתי אפילו מול המשפחה", הוא מספר. "המוזיקה הייתה מאוד נוכחת בבית, אבל למרות זאת, שירה התפרשה אצלי בתור דבר חשוף נורא. השתקתי את הזהות שלי ויחד עם זה השתקתי גם את הקול שלי, כדי שהסוד שאני הומו לא יתגלה. בלהקה צבאית מצאתי בפעם הראשונה אנשים שדיברו את השפה שלי".
שנה אחרי תחילת השירות הצבאי, התאהב ליסמן בכוריאוגרף ליאור תבורי. לפני שלוש שנים השניים נישאו השניים זה לזה בישראל, ובקיץ האחרון אף נישאו מחדש בעיריית ניו יורק. "הצמיחה שלי התאפשרה בזכות הקשר שלנו", הוא משתף בהתרגשות. "ליאור הוא החתיכה שהייתה חסרה לי בפאזל ואני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיו".
הזוגיות הזו עזרה לך להיות חשוף וגלוי יותר כלפי המשפחה?
"הניסיונות שלי להשתנות ולהסתיר את עצמי היו בגללי ולא בגלל המשפחה שלי. תמיד קיבלתי אהבה גדולה מכולם והגב שקיבלתי מהבית עזר לי לעשות כל דבר שרציתי. אם נגיד שהייתה 'יציאה מהארון', אז היא פשוט זרמה. זה לא היה סוד שאני הומו וזה לא הפתיע אף אחד במשפחה. זה הגיע בעסקת חבילה עם הזוגיות".
לצד הפריצה בעולם המוזיקה, ליסמן חוזר לבימת התיאטרון באופרת הרוק "רנט", שמספרת על חבורת צעירים מניו יורק שמנסים לשרוד, ליצור ולאהוב, כשברקע משתוללת מגפת האיידס. ליסמן מגלם את דמותו של טום קולינס, גאון מחשבים אנרכיסט שחי עם HIV וחולם לפתוח מסעדה הרחק מהצרות של התפוח הגדול.
"מדובר בתפקיד שלא ידעתי שחלמתי עליו", הוא מספר. "עבדתי הרבה לקראת עליית ההצגה כי זה תפקיד מאתגר קולית עם מנעד פסיכי. יהרגו אותי שאני אומר את זה, אבל לא הכרתי את החומר הזה ולא ידעתי כמה הוא קאנוני. אני לוקח מהדמות של טום הרבה כוח מהחופש שלו להיות מי שהוא ולאהוב את מה שהוא אוהב. אמן על כולנו להיות כאלה".
כמו אמנים רבים, גם ליסמן חולם ליצור עוד ועוד, אבל החלום הגדול ביותר שלו הוא "להקים בית במדינת ישראל ולהפוך לאבא". "אני רואה מה קורה מסביב, אבל אני בוחר להישאר אופטימי", הוא אומר כשברקע הרפורמה המשפטית הצפויה. "חשוב להישאר ערניים ולצאת להפגין, אבל אני רוצה להאמין שלא יפגעו בנו באמת. אני לא פחות ישראלי ולא פחות יהודי מאף אחד אחר, ואף אחד לא יכול לקחת ממני את הרצון להיות אבא".
המחזמר "רנט" בבימוי של אבישי בן גל ושחר פרץ, יעלה החל מהערב (ראשון, 5.2) במרכז ענב בתל אביב. לרכישת כרטיסים