"איך את נשמעת כשאת גונחת?", שאל בחור כבן שלושים בחורה אחרת כבת שלושים, בעודנו יושבים שלושתנו סביב שולחן אחד במרכז תל אביב על כוס קפה. כולנו חברים טובים, למרות שלכל אחד מאיתנו סגנון דיבור או פתיחות שונים. "מה זה עניינך איך היא נשמעת כשהיא גונחת?", שאלתי אותו, בעוד היא לוקחת שלוק מהקפה ומנסה להסתיר את המבוכה שלה לאור העובדה שלשאלה התמוהה אין הרבה אלטרנטיבות למענה מעבר להדגמה קולית. "אני לא חושב שזה עניינך", אמרתי לו. "יאללה מה נהייתן כבדות עכשיו? לי אין בעיה להדגים איך אני נשמע כשאני גונח", הוא הוסיף. "תתפלא לשמוע", עניתי, "אבל מעניינים אותי יותר קולות התזוזה של הצמחים ברוח, מאשר הקול שלך כשאתה גונח".

עזבתי את בית הקפה. לא טרחתי להסביר לבחור למה הוא חצה את הגבול ולא טרחתי לעזור מעבר לאותה בחורה, שבמקום לעמוד על שלה ולהגיד "לא בא לי לענות על השאלה הזו ובא לי שתסתום את הפה שלך", נשארה לסיים את ההפוך על סויה שלה ולנסות להיראות משועשעת מהידיד הכל כך גיי והכל כך מצחיק שלה. כן, הוא גיי, אמרתי וניסיתי לתרץ לעצמי, זו הסיבה שהוא מרגיש בנוח לשאול אותה שאלה אינטימית שכזו, למרות שהוא יודע שהיא לא בחורה מהסוג שמשתף חוויות מחדר המיטות הפרטי שלה, אבל הוא חושב שהכל מותר לו בגלל היותו הומו. הוא יכול לומר הכל והכל תמיד יתקבל בסדר, הוא לא ייחשב כמטריד, היא לא תחשב כקורבן ואחרי הכל, מה יותר מצחיק וזורם מלדבר על סקס? אז זהו שלא, כי האמת היא שזה לא לגמרי משנה אם אתה נמשך או לא נמשך, אם הצד השני מרגיש מוטרד, ככל הנראה שהטרדת. אז מה בדיוק החוקים במערכת יחסים חברית בין בחור גיי לבחורה סטרייטית? האם יש בכלל חוקים? ואם כן, מי מחליט עליהם?

"היא ניצבה מולי עירומה ולקחה את הזמן בבחירת התחתונים"

"תראה איך גדל לי הציצי", אמרה לי ליאור ואני הסתכלתי עליה, הנהנתי וגמגמתי "כן". לא הבנתי למה היא מרגישה נוח לפקס את תשומת ליבי אל החזה שלה, ועוד להחליט שהיא לוקחת את ידיי מבלי לשאול ומניחה על שדיה, בעוד אני לא לוקח בחשבון את האופציה לומר לה: "את יודעת, גם הזין שלי גדל, רוצה לראות?". כמו הומו טוב מאז ומתמיד הייתי מוקף בחברות טובות יותר מאשר בחברים טובים. אף פעם לא מרחנו לק אחד לשנייה, אבל לפחות לא הייתי צריך לזייף התעניינות בכדורגל. אני זוכר את הרגע ההוא, בו הבנתי לראשונה שחברותיי הבנות, אינן מרגישות מאוימות בפניי. זה הגיע בשלב שבו היא הרשתה לעצמה לקרוא לי "החברה הכי טובה שלי". אני מניח שכולן יצאו מנקודת הנחה שלאור העובדה שאני גיי, לא באמת מעניין אותי איך הן נראות מתחת לשכבת הבגדים, בטח שלא מגרה או מעורר אותי מינית. אבל אף אחת מהן לא שאלה אותי אף פעם, האם נוח לי עם עודף הפתיחות הזו? האם באמת נוח לי לדעת מתי הן במחזור? אם הן מרטו או גילחו למטה, כמה כואב זה טמפון ומה מידת החזייה שלהן?

נמרוד דגן (צילום: Mate Czaban, צילום ביתי)
"אם הרגשתי מוטרד, היא הטרידה" | צילום: Mate Czaban, צילום ביתי

ערב אחד ביליתי עם חברה טובה שלי. היינו לפני יציאה מהבית, היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת ותוך שיחת חולין, השילה את המגבת, ניצבה מולי עירומה ולקחה את הזמן בבחירת התחתונים שתלבש ושאר הבגדים. לא הרגשתי בנוח עם הסיטואציה, אבל גם לא אמרתי כלום. כדי לא להביך אותה, העדפתי להביך את עצמי. בחרתי להעמיד פני עסוק, או מוסח דעת, הכל כדי שזוג עיניי לא ינחתו בטעות בין רגליה. האם היא עשתה משהו לא בסדר? האם אפשר לומר שהיא הטרידה אותי מינית? האם אפשר להגיד שהיא השתמשה בי? האם באיזשהו מקום העובדה שאני, על אף היותי גיי, בכל זאת גבר שיושב ומתבונן בה ערומה, הדליקה אותה? אני לא יודע, אבל התשובה היא שאם הרגשתי מוטרד, היא הטרידה - ביודעין או לא.

50 גוונים של שטח אפור

השטח האפור לא מתחיל ונגמר כאן. אני חלילה לא מנסה להציג את הקהילה הגאה כקורבן להתעללות מינית על ידי חברותינו הנשים, אלא לשפוך אור על הגבולות המטושטשים. בכל מערכת יחסים המורכבת מהומו וסטרייטית, ישנם הומואים מכל מיני סוגים. ישנם גם כאלו שמבחינתם הם והנשים חולקים את אותה המשבצת; כאלו שעבורם להגיד לבחורה "איזה מהמם הציצי שלך", זו באמת רק מחמאה חברית, וכל אמירה כזו, או נגיעה בעלת אופי מיני, מקורה בפרגון כנה, פתיחות ולעיתים הומור. אך האם אותן נשים מרגישות בנוח כשהחבר הגיי, טוב ככל שיהיה, חופן להן את הטוסיק? האם הן מרגישות בנוח שהוא שולח יד וממשש את החזה שלהן בתוספת של: "מממ זה דווקא נעים"? האם מבחינתן הערות מיניות המגיעות מפי גברים הומואים מתקבלות בצורה לגיטימית ונעימה? האם הן אינן מטרידות או מביכות? משפילות או מחפיצות? האם הן היו מרגישות בנוח אם החבר הגיי הטוב שלהן, היה יוצא מן המקלחת ונעמד מולן עירום כביום היוולדו? התשובות מפולגות.

נמרוד דגן (צילום: Mate Czaban, צילום ביתי)
"כמעט כל גיי מאמץ את המנהג להיות פתוח וגלוי נפש וגוף עם המין השני" | צילום: Mate Czaban, צילום ביתי

ישנן בנות רבות שעבורן החברים ההומואים משמשים כ"אחיות" לכל דבר, ועצם העובדה שיש להן גבר (נשי ככל שיהיה) סביבן שמחמיא להן על האיפור, על הנעל החדשה ומדי פעם חופן את עכוזן - גורם להן אולי להרגיש טוב, אבל יש כאלו שדווקא מרגישות לגמרי ההפך. איכשהו כמעט כל גיי מאמץ את המנהג להיות פתוח וגלוי נפש וגוף עם המין השני, בצורה שהיא לאו דווקא נוחה או נעימה. לא פעם שמעתי מגברים סטרייטים כתגובה אליי ואל אחת מחברותי את המשפט המטופש: "הלוואי שהייתי גיי". כי הרי מבחינתם, בתל אביב של 2017 גייז רשאים לגעת בבנות איך, כמה ומתי שירצו.

יאחתי תרימי!

לפני כמה ימים ישבתי לקפה עם ויטל, חברתי הטובה ביותר מהמין השני. לפתע שמתי לב שאני יושב מולה בתחתוני טנגה לבנים וצמודים, כאלו שלא משאירים כל כך הרבה מקום לדמיון, בלי חולצה וכל זה עוד לפני שטרחתי בכלל לצחצח שיניים או לשטוף פנים. "מפריע לך שאני עם תחתונים?", שאלתי אותה. "לא", היא ענתה. "ואם הייתי סטרייט והיינו חברים טובים בדיוק כמו שאנחנו עכשיו, זה עדיין לא היה מפריע לך?", שאלתי והוספתי, "ולעומר, בן זוג שלך, לא יפריע לדעת שאני יושב מולך בתחתונים?". "אני צריכה לשאול אותו", היא ענתה, "יכול להיות שכן". "אז יכול להיות שבעצם אני כרגע מטריד אותך מינית ואת פשוט לא מוטרדת? או לא מודעת לזה?", שאלתי בדאגה, "נימי, אתה לא מטריד אותי מינית, הכל טוב, אם לא בא לך ללבוש מכנסים אל תלבש".

יומיים לאחר מכן דפקתי על הדלת של אחד מחדרי ההלבשה בתיאטרון הבימה. מבפנים בקעו קולות של נשים שאמרו: "מי זה?", ואני עניתי "נימי" עם אטטיוד שבעצם אומר: "אני גיי, ולא אכפת לי שאתן לא לבושות, כי אני גם ככה לא מסתכל עליכן וגם אם הייתי, זה לא מעניין או מרגש אותי". אחת מהבנות פתחה צוהר קטן בדלת ואמרה: "נימי, כולן ערומות, תחזור עוד כמה דקות", וטרקה לי את הדלת בפרצוף. הייתי המום לרגע, אפילו נעלבתי. ממתי יש להן בעיה שאני אסתובב סביבן כשהן מחליפות בגדים? ואז תפסתי את עצמי בבהלה והבנתי: לא משנה אם אני גיי או לא, מספיק שאת אחת מהן זה מביך שאהיה בחדר כשהיא מחליפה בגדים בגלל שאני גבר, אני לא צריך להעמיד אותה או את עצמי בסיטואציה הזו.

"אוי, אם הייתי גיי, מה הייתי עושה לך"

גם לי יש סיפור "me too", בעצם יש לי אפילו כמה סיפורים. חלקם חוויות שאני סוחב על גבי עוד מגיל חמש עשרה וחלקם חוויות שמתווספות מדי יום לפרקי ההיסטוריה הפרטיים שלי. מאז ומתמיד ספגתי הערות מגברים ומנשים כאחד. לפעמים היו הן רק הערות, כמו "אוי, אם הייתי גיי, מה הייתי עושה לך", ולפעמים הן פרצו את הגבולות המילוליים אל המחוזות הפיזיים, במקומות ובזמנים שלא רציתי ולא ציפיתי להם. גם הומואים מוטרדים מינית ולאו דווקא רק מגברים בעלי כוח או חסרי כבוד, וגם הומואים כמו השאר, מטרידים בעצמם. כנראה שכולנו מטרידנים. כולנו הטרדנו באיזשהו אופן, בצורה זו או אחרת מבלי שידענו, או אולי מבלי שנתנו על כך את הדעת. 

>> 6 גייז שבגדו בבני הזוג שלהם נחשפים

>> אנחנו יכולים לדעת אם (ועד כמה) אתה מצויד

מיניות היא שטח אפור. על כל אחד בעצמו להציב את הגבולות הברורים ואת החוקים הנכונים עבור עצמו, וחשוב לא פחות - עבור הסביבה. עדיף מוקדם ממאוחר, ומאוחר מאשר מאוחר מדי. כדאי לזכור שכולנו אוהבים מחמאות, אך מחמאה על הישבן המוצק או על החזה העומד, אינה מחמאה קלה ונוחה לעיכול כמו לפרגן למישהי על כמה קילוגרמים שהשילה ממשקלה. תמיד כדאי לבדוק את הקרקע מראש ואפילו לבקש רשות, גם אם אתה משוכנע שהיא רואה בך "אחות". ומה שבטוח, למען הסר ספק ולמען שמירת שמנו הטוב, אולי כדאי שכל אחד גם ישמור את ידיו קרובות אליו ואת המחמאות למי שבאמת רוצה ומוכן לקבלן.