איזה כיף להיות גאה בבחירות האחרונות. כל המפלגות, למעט החשוכות ביניהן, מחפשות כל דרך אפשרית לזכות בקול הגאה ונראה שחוץ מלשלוח הודעת "ער/ה?" הכול כבר נעשה. עם זאת, אסור להתבלבל מאותם "מחזרים מטעים" שבמקום להדגיש את עשייתם מנסים להסתתר מאחורי קמפיינים נגטיבים.

השבוע תקפו פעילי מרצ את יש עתיד וטענו ש"יש עתיד מכרה את הקהילה לבית היהודי". גם נדב בורנשטיין הפנה אצבע מאשימה וטען שיש עתיד לא הצליחה להעביר את כל החוקים שהיא הבטיחה לקהילה הגאה בגלל שהיא "ויתרה על אפשרות ריאלית כזו, והעניקה זכות וטו על ענייני דת ומדינה למפלגת הבית היהודי". חבל שפעילי מרצ ונדב בוחרים להתעלם מההיסטוריה ומהאירועים בכנסת הנוכחית שמוכיחים שהם פשוט טועים – יש עתיד היא המפלגה הראשונה זה שנים ששמה את האג'נדה הגאה בראש סדר העדיפויות והצליחה לקדם בתקופה קצרה שורה של הישגים מרשימים.

כבר שנים רבות הייתה תחושה בקהילה הגאה בישראל שהזירה הפוליטית "אבודה": אין חקיקה להט"בית משמעותית, הזכויות מגיעות מבתי המשפט, חלק מהמפלגות שתומכות בקהילה התפשרו בשביל לשבת בקואליציה עם החרדים והחלק השני מבלה כבר שנים במדבר האופוזיציוני. למרות זאת, בשנתיים האחרונות הייתה תחושה של התעוררות להט"בית בכנסת: חקיקה בנושאי הורות גאה, אפליה ושוויון על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכו'. יש סיבות רבות להתעוררות הזו ואחת מהן היא כניסתה של שחקנית חדשה במגרש הפוליטי והקהילתי – מפלגת יש עתיד.

יעל גרמן במפגש עם הקהילה הגאה באוויטה (צילום: אלעד אסולין)
יעל גרמן באוויטה | צילום: אלעד אסולין

ראשית, יש עתיד היא זו שהביאה להקמת ממשלה ללא החרדים ובכך כבר הגדילה את האפשרות לקדם את זכויות הקהילה הגאה בכנסת ובמשרדי הממשלה. שנית, המפלגה הגיעה עם כוונה אמיתית לקדם את זכויות הקהילה דבר אשר בא לידי ביטוי בפעילות הגדולה במשרדי הממשלה בהם החזיקה: בבריאות נעשתה מהפכה בנוהל ניתוחים לשינוי מין; יצאה אזהרה נגד טיפולי המרה; קודמו פעולות למניעת הדבקה ב-HIV בשילוב ובתקצוב ארגוני קהילה; הוקמה ועדה לבחינת האיסור על תרומת דם ועוד. במשרד האוצר הושוו נקודות הזיכוי במס שמקבלים זוגות מאותו המין; בחינוך הוכנסו תכנים חינוכיים בנוגע לקהילה הגאה ובמשרד הרווחה הוקמה דירת מעבר לטרנסג'נדרים ואושר לחברי הקהילה הגאה לקבל שירותי רווחה מחוץ לאזור מגוריהם (נחוץ בעיקר במגזר החרדי והערבי).

גם בכנסת נוהלו מאבקים קשים למען קידום חקיקה להט"בית וזאת למרות טענתם של נדב ופעילי מרצ. הדוגמא הטובה ביותר היא המלחמה נגד הבית היהודי בעניין התיקון לחוק הפונדקאות. התנגדות לתיקון הייתה כה עזה עד שהשר השיכון והבינוי מטעם הבית היהודי, ח"כ אורי אריאל, הגיש ערר לממשלה, ערר המכונה גם – "בית קברות לחוקים". מרגע הגשת הערר החלה יש עתיד לעצור הצעות חוק של הבית היהודי, הוקפאו העברות כספים גדולות בוועדת הכספים ושלמות הקואליציה עורערה. לאחר שלושה חודשים של מלחמה פוליטית קשה, התיקון אושר בממשלה (אירוע נדיר כשלעצמו) ועבר בקריאה ראשונה מספר שבועות לפני התפזרות הכנסת, בסיוע של שרי הליכוד ומפלגת העבודה, ולמרות סירובן של שלוש חברות סיעת מרצ לתמוך בו. מאבק זה הוא רק דוגמא אחת למאבקים נוספים שהתנהלו חדשות לבקרים בדיוני ועדת השרים ובמליאה הכנסת על חקיקה גאה ועל אף ה"וטו" שהוענק לבית היהודי על ידי הליכוד.

כמו בכל תקופת חיזור, גם בתקופת הבחירות חשוב לבחור בצורה מושכלת ולא ללכת שולל אחר חיוכים יפים וקמפיינים נגטיבים שרק עוסקים כל היום ב"מה ההוא עשה" ו"מה ההיא אמרה". בדומה לשאר הציבור הישראלי, גם הקהילה הגאה, צריכה לבחון את המפלגות ולקדם את אלו שבאמת פעלו עבורה במהלך כהונתם ולא רק הבטיחו הרבה.

 

עו"ד אסף וייס הוא יועץ בכיר לשרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. בקדנציה האחרונה יזם וניהל רפורמות רבות בענייני הקהילה הגאה ביניהן, חוק הפונדקאות והמהפכה בניתוחים להתאמת מין