כבר מתחילתה הייתה העיר של 2025 מקום מאוד גאה, מרכז תל אביב של הריאליטי. אם עד היום התרגלנו לנציג או נציגה אחת מקהילת הלהט״בק בכל תכנית ריאליטי במקרה הטוב (אתם יודעים, בשביל הצבע), אז הפעם קיבלנו שלושה נציגים מאוד גאים ומאוד דומיננטים. סיגל תמם סימנה את עצמה מיד כאחת התושבות הבולטות בעיר, איש חיי הלילה סמי דדון שכבר עזב אותנו ודודו קובי - נציג נוסף מרגש וחתיך במיוחד.
הצופים הפכו את דודו קובי לפייבוריט הלא רשמי של 2025, הרבה בזכות העובדה שעבור הרבה ישראלים הוא ההומו שהם עדיין לא הכירו: מאצ׳ו, אגרסיבי, ליידיז מן וכמובן שיפוצניק (הכל במרכאות וסייגים כמובן). בפרק ששודר אתמול, דודו קיבל את ״תמונת המראה שלו״, צלם האופנה דניאל קמינסקי - על פניו ליהוק גאה הרבה יותר שגרתי.
המפגש ביניהם חשף לראשונה שיח להטב"ק מורכב, מעניין וקצת שנוי במחלוקת באמצע הפריים טיים. שיח שגם הקהילה הגאה עצמה לא תמיד יודעת מה נכון לומר לגביו ומה פחות, דודו חש שהוא יותר גבר מדניאל אבל מה זה בכלל גבר? דודו לא מוכן שדניאל/ה ידבר אליו בלשון נקבה אבל מה פסול בזה?
נכון, גם אצלנו ההומואים הדיון מסתכם לא פעם בדיכוטומיה ברורה: גבר או אישה? אתה גברי או שאתה נשי? את נשית או גברית? ועוד שלל וריאציות. כאמור, דודו הרי משך את העין מהרגע הראשון בזכות החזות המסוקסת של קבלן השיפוצים, דמות שאולי (ואולי לא) הייתם עוברים לצד השני של המדרכה אם הייתם נתקלים בה באמצע הלילה. זה מאוד לא פוליטיקלי קורקט אבל דודו קובי בעיני רבים מסווג כ״ערס״: גבר ממוצא מזרחי שקל להניח שהוא לא משכיל וחם מזג.
כן, דודו קובי זה שם כל כך מזרחי עד שהוא נשמע כמעט כמו שם של דמות אבל האמת היא שהעולם מלא בדודו קובים, כולנו מסווגים בזכות דברים שלא בשליטתנו כמו המוצא שלנו והמקום בו נולדנו. המטען שכולנו מקבלים לא תמיד הולך יד ביד עם הציפיות של החברה מאיתנו, אם נולדת הומו אז כדאי שתהיה גם ״אשכנזי״, ״ליברל״, ״מבית טוב״ ו״יפה נפש״. המון הנחות מוקדמות שאנחנו עושים בפעם הראשונה כשאנחנו שומעים שמישהו הומו. גם בארצות הברית הרבה יותר קשה להיות הומו שחור, הציבור הרחב (הרוב) לא יודע אם ללעוג לך כי אתה גבר ששוכב עם גברים או לפחד ממך כי אתה אפרו אמריקני ואולי תשדוד אותם. שיח גזעני שמתקיים בראש של לא מעט אנשים.
דודו סיפר על עצמו לא פעם שגדל בשכונה ״קשה״, שכונה בה המצב הכלכלי גרם לכך שחשוב להיות קודם כל חזק פיזית. העובדה שבתור ילד הוא סומן כשונה וחריג גרמה לו לעטות שיריון כלפי חוץ. בסצנה קורעת לב הוא נשבר כשהוא נזכר שאימו צעקה לו ״קוקסינל״ מהחלון, ובכך חתמה את הגולל על התפיסה שלו את עצמו והובילה אותו לבנות דודו חדש. הדברים האלה שקורים בילדותינו מעצבים אותנו, הם צלקות שהאישיות שלנו נבנית סביבם. דודו המאצ׳ו, זה ש״לא רואים עליו״ הוא תוצאה של כל אותן ההנחות שנעשו לגביו.
ואז הגיע דניאל קמינסקי - הומו נשי ולא מתנצל, מדבר על עצמו ועל אחרים בלשון נקבה, לא מנסה לעבור כסטרייט, ונכנס לדודו אל העיר ואל החיים עצמם. המאמץ של דודו לשבור את ההרגלים הישנים שלו, כפי שהוא בעצמו מעיד, הצליח להכניס מימדים חדשים של רגש לתכנית. דודו מספיק מודע בשביל להבין שהרתיעה שלו מדניאל נובעת מכך שעמוק בפנים הוא פוחד שהדימיון ביניהם גדול מהשוני, הוא עדיין זוכר את אותו ילד שחטף בראש כי היה חריג ושונה. ״דניאל זה ההומו שהשאיר אותי בארון כל החיים״, הוא ניתח בעצמו בצורה כל כך יפה.
"בבית שגדלתי בו הייתי הכבשה השחורה", חשף דודו במונולוג סוחף ובגרון חנוק מדמעות. "שיחקתי עם הבנות בגומי. הרבה קראו לי קוקסי, גם אמא שלי ואחותי. כל פעם שקראו לי ככה זה הרג אותי. לא רציתי להיות קוקסי. יש לי קצת קושי לקבל קיצון, הוא (דניאל) ניסה כמה פעמים לדבר בלשון נקבה וביקשתי שיפסיק, זה לא נעים לי. זה מחזיר אותי למקום ההוא. מחוץ לעיר גם הייתי מפסיק לענות לו בגריינדר".
>> מוכחשים: הכוכבים שלא יצאו מהארון מעולם
>> צעצועי מין הזויים שנדהמנו לגלות שהם קיימים
>> 15 סרטים גאים שבטח לא שמעתם עליהם, וחבל
מי שצפה אתמול ב-2025 ראה אולי לראשונה את הוויכוחים הפנימיים שקיימים בקהילת הלהט״בק, קהילה שמוצגת בתקשורת בדגל ששת הצבעים שחיים זה לצד זה בשלווה אבל כמו כל קהילה גם בה יש שוני וקונפליקטים. דודו תיאר את עצמו כמי שסובל מהומופוביה עצמית, לכאורה סתירה עצומה אבל כמו רבים מאיתנו גם הוא המבקר הכי חריף של עצמו. כל שנותר לקוות הוא שדודו ודניאל יישארו יחד בעיר עוד מספיק זמן כדי להראות לכולם שהשוני הוא מה שהופך אותנו לאנשים הרבה יותר מעניינים.