41 שנה עברו מאז החליטה ברנדה הווארד, פעילה ביסקסואלית בולטת מהקהילה הלהט"בית בניו יורק, לארגן את מצעד הגאווה הראשון בעולם ב-1970, שנה לאחר מהומות סטונוול, ציון דרך חשוב במאבק לזכויות להט"ב בעולם.
בעשרות השנים שעברו מאז, הפך אותו אירוע לסמל וכיום מהווה חודש יוני שיא של פעילות לקידום הנראות של הקהילה הגאה ושל מאבקה לשוויון וקבלה. בעולם כולו מוכר חודש יוני בתור חודש הגאווה, וגם בישראל אנחנו מציינות אותו מדי שנה.
השנה, מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים יפתח את חודש הגאווה בארץ. ירושלים מסתמנת בעיני יותר מכל כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. כעיר מגוונת יש בה הכל מהכל – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים וכמובן לסביות, הומואים, טרנסים וביסקסואלים. הצעידה במרכז ירושלים, עיר הבירה שלנו, היא הפגנה עיקשת על זכותנו להתקיים בכל מקום ולחיות בשלום.
ב-17 במאי ציינו את יום המאבק נגד להט"בופוביה - יום שגרם לנו רגע לעצור ולחשוב איפה אנחנו, החברה הישראלית, בתוך המאבק הזה. ישראל של העשורים האחרונים עברה כברת דרך משמעותית ביחס לקהילה הגאה. יותר ויותר חברי קהילה ממוקמים במוקדי קבלת ההחלטות ובתרבות הפופולרית הישראלית. למרות זאת, דו"ח הלהט"בופוביה האחרון של האגודה למען הלהט"ב מראה עליה חדה של 27% במספר מקרי הלהט"בופוביה ועליה של 16% במספר הצעירים שנאלצו לעזוב את ביתם, בגלל זהותם המגדרית או נטייתם המינית.
המאבק להכרה בכל אדם שווה בפני החוק הוא מאבק ארוך ויש לנו עוד הרבה לאן להתקדם בו. על מנת להשוות את מעמדה של ישראל לזה של מדינות העולם המתקדם, נדרש להשוות את הזכויות של הקהילה הגאה, כולל הזכות למסד זוגיות והזכות להביא ילדים לעולם בכל דרך שנבחר בה. כמו כן, יש לעגן בחקיקה את סוגיית האפליה ולאסור את הפרקטיקה המסוכנת של טיפולי המרה.
דורשות מירושלים להכיר בקיומנו
גם השנה, מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים יאגד בתוכו את כל חברי הקהילה הלהט"בית ותומכיה. מדובר בקהל הטרוגני מורכב, אשר המכנה המשותף שלו הוא המאבק על החופש שלנו להיות מי שאנחנו ועל מימוש זכויות האדם. כקהילה אחת גדולה ומכוונת מטרה, נתכנס ונצעד ברחובה הראשי של ירושלים כדי להביע את מחאתנו ולקרוא בקול גדול שלא משתמע לשני פנים: אנחנו כאן כדי להישאר וכדי לקבל את המגיע לנו כאזרחים שווים בין שווים, ולא ניתן לקבוצות חשוכות בחברה הישראלית להאפיל על רצונו של רוב הציבור בארץ התומך בכך.
אל לנו להתבלבל ולחשוב שקיומו של מצעד בירושלים הוא בגדר מותרות השמורות לתקופות של שלום ושגשוג. דווקא בתקופות קשות וכואבות, כאשר אנחנו מנסות להתאושש מנזקי הקורונה ומתגלגלות ממערכת בחירות אחת לשניה ומאסון למלחמה, המסר שאנחנו משדרות במצעד נעשה חשוב פי כמה וכמה. כאשר אנחנו דורשות מהעיר ירושלים על כל מגזריה ופלגיה, להכיר בקיום שלנו ובזכות שלנו לחיים, ביטחון ושוויון - אנחנו מייצרות שינוי של ממש במציאות. לא רק במציאות חיינו, אלא ביכולת של ירושלים כעיר הבירה של ישראל להכיל זהויות שונות ומגוונות.
כאשר אנחנו צובעות את ירושלים בגוונים מרובים, חוגגות את מי ומה שאנחנו בלי להתנצל ובלי להתחבא, אנחנו מייצרות סולידריות. דווקא בעיתות כאלה על כל אחד ואחת מאיתנו להרים את קולו ולקרוא לשלום של אמת, שלום של הכרה בהבדלים, במגוון ושוני בין אדם לאדם. ההתכנסות יחד מזרימה חיים וכוח בקהילה, ומאפשרת לנו לפעול במשך השנה כולה.
קיומה של להט"בופוביה במדינת ישראל הוא ברור. לכן, במצעד נעבור ונעצור, כמדי שנה, במקום הירצחה של שירה בנקי ז"ל לפני 6 שנים. מתן הכבוד לזכרה של שירה בנקי מזכיר לכולנו שהמאבק עדיין לא תם וכי עוד יש עבודה רבה לפנינו במיגור השנאה והאלימות.
המאבק המשפטי בעירייה לא תם
השנה, המצעד יתקיים לאחר שחלפו שנתיים מקודמו. כידוע, בוטל המצעד בשנה שעברה עקב מגפת הקורונה שהביאה איתה קושי רב לכל העולם, אך גם קושי ייחודי לקהילה הגאה. מחקר שערכה האגודה למען הלהט"ב בנוגע למצוקת הקהילה הגאה בתקופת הקורונה מציג תמונת מצב קשה. על פי נתוני המחקר, כ-54% מחברי הקהילה הגאה דיווחו שהם סובלים מבדידות (לעומת 21% באוכלוסייה הכללית) וכ-42% דיווחו על דיכאון (לעומת 19% באוכלוסייה הכללית).
את הנתונים הללו אנחנו רואים גם בשטח. בשנה האחרונה הגיעו לבית הפתוח בירושלים כמעט פי שלושה יותר פניות לעזרה נפשית ביחס לשנה הקודמת. לכן, בזמן שארגונים רבים הוציאו את עובדיהם לחל"ת, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות המשיך להפעיל ואף תגבר את השירותים הנצרכים עבור הקהילה שלנו.
כמו בעמותות רבות במגזר השלישי, מגפת הקורונה יצרה גם אצל הבית הפתוח בעיות תזרימיות וכלכליות. זו הסיבה בגללה בסיום המצעד השנה לא תתקיים במה חגיגית כפי שהיה בשנים הקודמות. במקומה, נערוך משדר אולפן מיוחד לפתיחת חודש הגאווה, בהפקה של הקהילה הגאה הירושלמית.
האתגר הכלכלי הוביל את הבית הפתוח לצאת בפעם הראשונה עם קמפיין מימון המונים, והוא יגיע לשיאו במהלך מצעד הגאווה. אנו זקוקים לשותפות שלכן כדי להנגיש שירותי הבריאות והרווחה של הבית הפתוח לקהילה הגאה בירושלים באמצעות תרומה לקמפיין. התרומה שלכן תסבסד בדיקות למחלות מין, תנגיש טיפולי בריאות ותאפשר את קיומה של הפעילות הקהילתית בירושלים. כארגון קהילתי אנחנו זקוקות לחברות הקהילה שלנו כדי להתקיים, לפעול, ולהעצים את השיח הלהט"בי בעיר.
כמובן שהכוונה אינה להישען אך ורק על המשאבים וההתארגנות של הקהילה המדהימה שלנו. במקביל לקמפיין, נעשית עבודת עומק ארוכת טווח שמטרתה לממש את זכותה של הקהילה הגאה בירושלים לתמיכה ממשלתית ועירונית. המאבק המשפטי ארוך השנים של הבית הפתוח על קבלת תקציב שוויוני מהעירייה נמשך גם בימים אלה. כבר בשנת 2010 חייב בית המשפט את עיריית ירושלים לתמוך בבית הפתוח על פי הקריטריונים לפיהם מתוקצבים המינהלים הקהילתיים בעיר. בפועל, העירייה מודדת את הבית הפתוח בקריטריונים ייחודיים רק לו אשר גורמים לאי-שוויון בחלוקת התקציב. לכן, במרץ האחרון הגשנו עתירה נגד העירייה בגין אפליה זו.
נראה כי במקום לחתור לשוויון בין תושבי העיר, עיריית ירושלים ממשיכה להתנכר לקהילה הגאה ולהפלות אותה. רצה הגורל, והדיון הראשון בעתירה יתקיים שלושה ימים לאחר מצעד הגאווה. לקראת הדיון דרשה עירייה מידע מפורט על האנשים שמגיעים לבית הפתוח ומקבלים ממנו שירות. זוהי בקשה מקוממת שרק מחזקת את הטענה שלנו כלפי העיריה - תקציב התמיכות למינהלים קהילתיים אחרים לא מושפע ממספר האנשים שמגיעים אל המקום, אלא מסך התושבים המהווים את קהל היעד של המינהל. אז למה עבור הקהילה הגאה בירושלים מקבלת יחס שונה?
העירייה מנסה לנהוג בבית הפתוח ובקהילה הגאה בגישה של "נפרד אך שווה", אבל אין כזה דבר. המציאות היא תמיד "נפרד משמע מופלה". חמור מכך, חשיפת שמותיהם האישיים של מקבלי השירותים בבית הפתוח פוגעת בפרטיותם ולכן סירבנו לדרישה זו בתוקף. כמו תמיד, נמשיך להילחם על הזכות של הקהילה הגאה בירושלים לקבל מענה למימושה העצמי ולצרכיה.
ועכשיו הגיע תורכם. אם אתם רוצים לראות כאן חברה פתוחה, מקבלת, ליברלית ושוויונית, הצטרפו אלינו למאבק! בואו לצעוד איתנו בירושלים וסייעו לנו בתרומה. אם אין לכם זמן, פנו את הזמן. אם הנסיעה רחוקה, קיימו אותה בכל זאת. אם אין לכן סידור לילדים, הביאו אותם איתכן ולמדו אותם על הדרך שיעור בסובלנות וערכים. בתקופה הקשה הזו, תקופה של קיפאון פוליטי ושל פילוג והסתה, המעשים שאנחנו כאזרחיות בוחרות לנקוט בהם - הם הכלי לשינוי המציאות. כשאנחנו צועדות ביחד, אנחנו עושות את ירושלים עיר טובה יותר.
אלון שחר הוא מנכ"ל הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, אשר מארגן את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, שיתקיים ביום חמישי, 3.6.2021, בשעה 14:30.