כולנו מכירים את הסיפורים המעייפים האלה: זוג מאותו המין שנישאו בחו"ל אך לא מצליחים להירשם בארץ, סיבוכים בירוקרטיים ברישום הורות והסדרת מעמד לילדים שנולדו בפונדקאות בחו"ל, קשיים בשינוי סעיף המין לא.נשים על הקשת הטרנסית ועוד ועוד. זה לא סוד שלרובנו אין כוח לבירוקרטיה ולטופסולוגיה. רובנו מתחילות לפהק כשלחלל האוויר נזרקים מושגים משמימים כמו "מעמד אישי" או "מרשם האוכלוסין".
אבל כל זה מפסיק לשעמם אותנו - ומתחיל ממש לעצבן - ביום שבו אנחנו נזקקים לשירותים הללו ומגלים לדאבוננו שדין אחד לסטרייטים ודין שני ללהט"ב. מה שלסטרייטים הולך בדרך כלל בקלות ונסגר בטופס או בשיחה עם פקיד - אצלנו לעיתים קרובות דורש הליכים משפטיים, עורכי דין, נוטריונים, חותמות, תצהירים והשד יודע מה.
כשבני זוג סטרייטים מביאים ילד לעולם הם נרשמים בקלות כהורים מיד לאחר הלידה מול פקיד הרישום. כשמדובר בבני זוג להט"ב, לעומת זאת, נדרש הליך משפטי מיותר ומייגע (המכונה "צו הורות פסיקתי"), שגם בסיומו לעיתים פקידי המשרד גוררים רגליים ולא ממהרים לתת תוקף רישומי לפסק הדין.
ומה לגבי רישום שני ההורים בתעודת הלידה הרשמית של הילד שזה עתה נולד? גם כאן יש אפליה מובנית. כשמדובר בהורים סטרייטים, שניהם נרשמים כהורים, גם אם אחד מהם אינו ההורה הביולוגי של הילד (למשל כאשר מדובר באב עקר שהסתייע בתרומת זרע אנונימית או באם עקרה שהסתייעה בתרומת ביצית). אך כשמדובר בהורים מקהילת הלהט"ב, רק ההורה הביולוגי רשאי להירשם בתעודת הלידה. למה? ככה.
ומה לגבי שינוי סעיף המין של א.נשים על הקשת הטרנסית במרשם האוכלוסין? מחקרים מרחבי העולם מצביעים על החשיבות הרבה במתן תוקף לזהות מגדרית באמצעות מסמכים רשמיים; ואילו אצלנו בארץ במשך שנים רבות הרשויות התנו את שינוי סעיף המין בקבלת אישור פרטני לניתוח גניטלי (ניתוח תחתון), וגם זאת רק בסיום תהליך בירוקרטי ממושך ופולשני מול משרד הבריאות. לפני ארבע שנים, בזכות התערבות בג"צ, לא.נשים על הקשת הטרנסית התאפשר לשנות את סעיף המין גם כאשר הן לא מעוניינות בניתוח. למרות זאת, עדיין שומעים על נשים טרנסיות וגברים טרנסים - שבבואם לממש את זכותם ולבצע את השינוי - נתקלים ביחס טרנספובי מצד פקידים שלא תמיד מעודכנים במצב החדש.
בתור התחלה – ספר לנו על זה!
יש נושאים נוספים שבהם קיימת אפליה, למשל בהסדרת מעמד לתינוק שנולד לבני זוג בפונדקאות בחו"ל, ובשינוי שם משפחה במשפחות גאות. יהיה יומרני מדי לכסות את כל הכשלים והבעיות בטור קצרצר, ולכן אגש מיד לשורה התחתונה: מה את/ה יכול/ה לעשות בנדון? והתשובה: בתור התחלה, אם נתקלת באופן אישי בהתנהלות הזאת – ספר לנו על זה!
ארגוני הקהילה הגאה יזמו לראשונה סקר קהילתי שזאת בדיוק מטרתו: מיפוי הבעיות שלנו מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין. ככל שיותר חברות וחברי קהילה יענו על הסקר, כך יהיו לנו יותר נתונים מבוססים, שיאפשרו לנו לגשת אל מקבלי ההחלטות עם דרישות וטענות ברורות.
האם זה יפתור את כל הבעיות שלנו באבחה אחת? כנראה שלא. אבל בניגוד לעבר, כיום יש יותר קשב ונכונות לטפל בטענות שלנו. כשאנחנו באות אל מקבלי ההחלטות מנומקות ומבוססות, הסיכוי להזיז דברים – גדל משמעותית.
>> גאים בהם: 30 היציאות מהארון החשובות של העשור
>> ענת מנהלת מערכת יחסים פוליאמורית עם זוג נשוי
אז אם נתקלת בקושי או ביחס מפלה מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין – אנא שתפ/י אותנו והקדיש/י לכך חמש דקות מזמנך. זה המעט שכל אחת ואחד מאיתנו יכול/ה לעשות לטובת המאבק לשוויון זכויות.
למילוי הסקר לחצו כאן