>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אין תמונה
קוראת לשינוי סדרי העדיפויות. רעות גיא
אני רוצה להודות לחברות וחברי פרויקט גילה להעצמה טרנסית, שבזכותן הקהילה הלהט"בית תצעד בחמישי ביחד לראשונה בדרום תל אביב. לא במקרה אנחנו נצעד כאן. זה חשוב שנצעד כאן, כי כאן קורים דברים איומים לקהילות שלנו ולא מספיק שומעים על זה.

מה הקשר בין טרנסיות בזנות, לסביות עניות והומואים מזרחיים? כולנו חיות, מסתובבות ועובדות כאן, בדרום העיר. מה מביא אותנו לדרום תל אביב?  עוני מביא אותנו לדרום תל אביב. זנות מביאה אותנו לדרום תל אביב, המוצא שלנו מביא אותנו לדרום תל אביב וכל אלו יחד מביאים אותנו להיות חשופות מידי ערב ומידי יום לאלימות פיזית, נפשית ומינית, כאן, בדרום תל אביב.

מדיניות עירונית וממשלתית רעה שמפקירה אותנו לגורלנו, שלא לוקחת עלינו אחריות, שלא רואה ולא סופרת אותנו. מדיניות שבעה.

מודרים פעמיים

טרנסיות, לסביות, ביסקסואליות והומואים שאינם עונים לסטנדרטים חברתיים מקובלים, מודרים פעם שנייה ושלישית גם במאבק הלהט"בי לשוויון. גם ע"י נציגנו הפוליטיים במפלגות השונות, אוכלוסיות בשולי הקהילות שלנו נדחקות ונזנחות גם על ידי ארגוני הקהילה. זה מתפקידנו לשנות את זה, להנגיש את השירותים שלנו עד לכאן, עד אליהן.
 
יש לנו צרכים בוערים, כמו הצורך לאכול, הצורך בקורת גג בטוחה ויציבה, הצורך בטיפול רפואי הולם, הצורך בפרטיות, בכבוד, בשלמות הגוף והנפש שלנו, הצורך באהבה שאינה תלויה בדבר, לא בכסף ולא במין. הצורך שידברו איתנו ועם חברינו לספסל הלימודים על המיניות האחרת שלנו, כדי שיפסיקו לפגוע בנו, ושיודגש שאחרת, זה לא אומר רעה. 

אנדרטה שואה מרכז גאה (צילום: באדיבות המרכז הגאה)
חניכת האנדרטה לזכר הנספים בשואה | צילום: באדיבות המרכז הגאה
מצבי האלימות שאנחנו חיות בהם הם תוצאה של הבניה חברתית לא פחות מאשר של נסיבות אישיות, מציאות שהכתיבה לנו לגור כאן, כי נזרקנו מכל מקום אפשרי אחר. ויחד אנחנו לא מקרה פרטי של אלימות. יחד, אנחנו עוד מופע של אחרות בים האפשרויות האינסופי.

זה לא עוזר לנו שיש לנו נציגים הומואים בעירייה אם הם לא מבינים מה זה להיות לסבית ענייה, מה זה להיות הומו מזרחי מהפריפריות של מדינת ישראל ושל מדינת תל אביב, מה זה להיות טרנסית בתחנה שנאלצת לשרוד את החיים שלה באמצעות זנות.

מטה המאבק הלהט"בי שקם לפני חודש על ידי פעילות לסביות מכל הקשת הפוליטית, קורא לכם להתעורר. יש לנו קהילה שמורכבת מהמון צבעים וגוונים, ייצוג בעיריות בכנסת ובממשלה. יש לנו תקציבים ומשאבים רבים – אנחנו קוראות לשימוש מושכל בכוח שלנו, אל תפקירו מאחור את מי שאין לה את הפריבילגיה להתנדב במועצה העירונית, להתברג בעולם העסקים או התקשורת.

משלמות יום יום בחייהן על מי שהן

עם הכוח – באה האחריות, והאחריות שלנו היא קודם לדאוג, שאף אחת לא נשארת מאחור. אני קוראת לחברי וחברות המועצה לדרוש מראש העיר של כולנו, לשים סוף להזנחת תושבות ותושבי דרום העיר. זה אמנם לא מובן מאליו לבנות לנו מרכז גאה בגן מאיר ולהציב שם אנדרטה לזכר אלו שנספו בשואה, אבל זה לא נתפס וזה לא במקום דאגה לאלו שמשלמות יום יום מחירים בגוף ובנפש על היותן מי שהן: טרנסיות, לסביות, ביסקסואליות והומואים שאינם עונים לסטנדרטים ההטרו נורמטיביים.

אני קוראת לחברות וחברי הכנסת פעילים ופעילות פוליטיות בשכר או בהתנדבות, אלו שמתעניינים בזכויות הקהילה הגאה וקוראים לשוויון: תודה שאתם נלחמים עבורנו את קרבות השוויון, אבל יש לנו קרבות חשובים לפני– הקרב על החיים שלנו פשוטו כמשמעו.

פגשתי מאות נערות ונערים מהקהילות שלנו שזכויות היסוד שלהן כמו הזכות לכבוד, לחירות, לטיפול, לחינוך לאהבה נפגעות מידי יום ובמשך שנים באין מפריע. אלו גם הילדים שלכם, של אנשי החינוך, הרווחה, תדאגו קודם כל להם, הם פגיעים וחלשים מאתנו. מתי יצא לכם לדבר עם הומו צעיר מהפריפריה על הצרכים שלו? מתי יצא לכן לשמוע מה מעסיק טרנסיות צעירות בתחנה המרכזית? מתי התעניינתם בשלומן של לסביות שחוצות את סמטאות דרום העיר, שמותקפות מידי ערב, מיד שעה.

נוח לכם לחשוב שבחרנו, שבחרנו בזנות, שבחרנו לגור פה, ושבחרנו גם את הנטייה המינית שלנו, אבל האמת היא שהזנות בחרה אותנו. היא טרף קל לשינוי המין הזריז שהיא מספקת במקום זה שהיה על הממשלה שלנו לקדם ולממן. טרף קל לאילו מאתנו שמצאו בעיר תל אביב מפלט מפני הבדידות שהחריגות שלנו מייצרת בפריפריה במקום לייצר לנו מענים גם מחוץ למדינת תל אביב, דרך מערכות החינוך, הרווחה והבריאות.  

ולבסוף, אני קוראת בעיקר לכן, לאלו שחיות ועובדות בחלק הכי מוזנח של תל אביב, זה שממילא טומן בתוכו אלימות ופחד, בדיוק כמו זו שממנה ברחנו, תזכרו שכאן לפחות, אנחנו לא לבד.

וכשאנחנו לא לבד, אנחנו מנצחות. אני מאחלת לנו שנדע לקחת את הכוחות העצומים שיש לנו כקהילה, שלא נפחד לקשור את גורלנו יחד ולהאבק אחד לצד השניה, קודם כל על הזכויות הכי בסיסיות שלנו, ואחר כך על כל השאר.

רעות גיא היא משפטנית, פעילה פמינסטית לזכויות אדם. שותפה בהקמה של ארגון הנוער הגאה, עבדה כשלוש שנים בבית דרור מרכז חרום של נוער להטבי בסיכון וכיום מנהלת תחום קצה ונערות בעמותת עלם.

>> צריך להקים בית מחסה מיוחד לטרנסג'נדרים

צעדת המחאה הטרנסית תתקיים בחמישי (16.1) בתל אביב

התכנסות בשעה 20:00 ברחוב סלמה פינת שוקן ומשם צעדה לשדרות רוטשילד פינת נחמני, תל אביב.

ליצירת קשר עם מארגני הצעדה: 054-4604401