זה רגע מאוד מתסכל בזמן. עולה ראש משלת ישראל על במת הכנסת ומסביר שהוא ורעייתו, שניהם כאחד, בעד תיקון חוק הפונדקאות כך שיכלול גם הומואים. בלי להתלהם, אך באופן שאינו משתמע לשתי פנים, הוא מסביר מעל במת הכנסת כי הוא מאמין שלקהילת הלהט"ב מגיע שוויון מלא. הוא אף מתגאה בכך שלפני כמה שנים, כשהתרחש אסון בנפאל, הוא והשר גלעד ארדן התגייסו לארגן הטסה מהירה של ההורים והתינוקות חזרה לישראל. נתניהו גם הסביר שהוא הורה לח"כ אוחנה להכין חוק או תיקון לחוק, שיוכל לעבור בקואליציה הנוכחית. יש רק בעיה קטנה אחת, בקואליציה יש גם אנשים שמתנגדים להענקת שוויון הזכויות הזה, ולכן הכל תקוע.
יש הרבה כוח בכך שראש הממשלה עומד על הבמה ומצהיר על תמיכה בשוויון לקהילת הלהט"ב. הוא ביבי מלך ישראל, וכשהוא אומר את הדברים באופן הזה, כל הכלבלבים שלו - ממירי רגב ועד מיקי זוהר, מציפי חוטובלי ועד דוד אמסלם - מבינים שזאת רוח המפקד. דבריו נשמעים היטב בכל הארץ, בכל בית שבו מצביעים ליכוד. זה חשוב לכל נער ונערה בדרכם ליציאה מהארון מול ההורים. הבעיה היא שבעידן הנוכחי, זה לא מספיק. מילים לבד, מייצרות תחושה של זיוף, של אמירה חלולה. מה זה עוזר לזוגות הומואים שצריכים עכשיו לגרד חצי מיליון שקל כדי להתחיל תהליך פונדקאות בפורטלנד? מאיפה הם יביאו את הכסף? הליטוף של נתניהו לא שווה להם כלום.
ויותר מזה. נתניהו לא באמת נתן נאום חוצב להבות שייזכר לנצח. הוא לא הבטיח שום הבטחה, ולו הכללית ביותר. נניח שיקל על בעיות הרישום של ילדים להורים להט"בים, או שיורה למשרד המשפטים ולשאר משרדי הממשלה לאמץ גישה יותר חיובית כלפי הקהילה. האמת הלא נעימה היא ששרת המשפטים מנהלת ביד רמה משרד משפטים, שהוא בעידן הזה ההומופובי ביותר שהיה אי פעם בישראל. אנחנו חשבנו בשעתו שיעקב נאמן המנוח היה אויב. איפה הוא ואיפה שקד? תחת שרביטה המשרד הזה מנפק שוב ושוב חוות דעת אנטי להט"ביות, ואף מנסה לסובב את פסיקות בית המשפט החיוביות לאחור.
לכן אין טעם לבזבז אנרגיה על נתניהו. ברור שהוא לא יתאמץ עבור הקהילה. כשילחצו אותו לקיר, הוא יגיד מילים יפות, באנגלית הוא אפילו ידבר בהתלהבות על כמה ישראל נהדרת לקהילה הגאה, אבל בפועל הוא לא ינקוף אצבע. בעידן הזה כדאי לבדוק את השחקנים האחרים. ראשון הוא ח"כ אוחנה. עד היום טען אוחנה כי לא נבחר כנציג הקהילה, והוא מעדיף להתרכז בביטחון. אבל החיים חזקים ממנו. עובדה, בשנה האחרונה הוא דרש וקיבל אישור גורף, שלא להצביע עם הקואליציה נגד הקהילה שלו. עכשיו יש רגע עוד יותר משמעותי. אם יגלה תבונה פוליטית ויכולת, ויצליח להעביר חוק פונדקאות בממשלה הנוכחית, הוא ישדרג את עצמו הן בתוך הקהילה והן בכנסת. מונחת לפניו משימה פרלמנטרית קשה אך לא בלתי אפשרית. זה הרגע שלו לזהור.
כדי להצליח הוא חייב לשתף פעולה עם אנשים כמו מירב בן ארי מכולנו (גם לה יש אישור קואליציה גורף להצביע תמיד בעד הקהילה) וביחד איתה לנסות להעביר את החוק. כולנו ומשה כחלון הם לא מפלגה אמיצה (כמו שהתברר בחוק הנאמנות בתרבות), אבל הם כן בעד שוויון מלא ללהט"ב. כל מה שבן ארי צריכה כדי להכריח את המפלגה שלה לתמוך, זה שכחלון ירגיש שזה בתוך הקונצנזוס. זה לא מסובך.
בנט מבין את מה ששקד מדחיקה
מי שיכול להיות בן ברית מפתיע לאוחנה בעניין הזה הוא שר החינוך נפתלי בנט. אני לא יודע אם זה מתואם ביניהם (לדעתי זה לא), אבל ככל שהשרה שקד מנסה לרצות עוד ועוד את הרבנים השמרנים מההתנחלויות, בנט עושה במשרד החינוך ככל יכולתו כדי שהמשרד ישרת את צרכי הנוער הלהט"בי וכדי להפוך את מערכת החינוך נגישה יותר לנושא. נדמה לי שבנט מבין את מה ששקד מדחיקה: כדי להגיע רחוק בכנסת הבאה, הם יצטרכו גם תמיכה של חילונים ימנים מאזור המרכז, ואלה עשויים להירתע מהחנפנות לדתיים של שקד, שהיא למעשה סוג של צביעות (כולם יודעים איפה היא גרה ואיפה מתחנכים ילדיה).
עוד אדם שמשחק תפקיד מרכזי בעסקה הוא אביגדור ליברמן. באופן מסורתי "ישראל ביתנו" והקהילה של יוצאי חבר העמים בישראל, משדרים ברוח מוסקבה, מסרים מאוד שליליים כלפי הקהילה. אבל מאחורי הקלעים העניינים שונים לגמרי. ליברמן העסיק דוברים מתוך הקהילה, וברור שכאדם פרטי אין לו שום בעיה עם הנושא. יתכן שהוא בשל, אם תהיה ההזדמנות הנכונה, לשנות מעט את עמדות מפלגתו ולהיות פחות חמקן. האם אוחנה ימצא בין אנשיו ואצלו בן ברית?
ואחרונים חביבים אנשי האופוזיציה. שלא כמו בתקופות קודמות, גם ב"יש עתיד" וגם ב"מחנה הציוני" יש מספיק אנשים שחשוב להם להשיג שוויון לקהילה, ולא רק להשתמש בעניין הזה כדי לנגח את נתניהו. יש ביניהם פרלמנטרים מנוסים, למשל שלי יחימוביץ' ועפר שלח, שאוחנה יכול לגייס אם יפעל נכון, כדי שיעזרו לו אפילו אצל הליצמנים. כדאי לזכור שאריה דרעי למשל, בשבתו כראש ש"ס, נטש מזמן את הקו הדוחה של אלי ישי, והוא משתדל לא להיכנס לעימותים חזיתיים עם הקהילה, ובטח לא משחרר אמירות מטופשות על הומואים כגורם לרעידות אדמה.
>> "הלוואי שהיה לי תומך! החיים היו הרבה יותר קלים"
>> "אמרו לי שלא אהיה מרוצה מהתוצאה בסוף הניתוח"
>> בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מהומופוביה מופנמת?
נראה שבתוך כל זה, יש לאמיר אוחנה הזדמנות חגיגית לייצר שינוי. ויתכן שהדבר הראשון שעליו לעשות הוא לייצר ברית אמיתית ונוכחת עם ח"כ איציק שמולי. נאום מאוד מרגש נשא אתמול שמולי במליאה וגם שאל: "איך יכול להיות שבישראל ליגאל עמיר מותר להיות אבא ולי אסור?". שמולי, בדיוק כמו אוחנה, ניסה בשנים האחרונות להימנע מלהפוך מנהיג גאה ונציג גאה לקהילה בכנסת. אבל נדמה לי ששניהם כבר מבינים, שאין לאן לברוח. הם הומואים, הם ההומואים של הכנסת, הם מופלים לרעה, ואם הם לא יעזרו לקהילה שלהם ולעצמם, איש לא יעזור. אם יכרתו השניים האלה ברית פומבית, שאומרת שהם מאוחדים בדאגה לקהילת הלהט"ב, הם יכולים להפוך תוך זמן קצר לגיבורים אמיתיים. להיות במצב הזה ששניהם ביחד, בתור ההומואים שלנו בכנסת, מובילים ביוני הבא את מצעד הגאווה. כי ככה נכון. עכשיו הזמן לנשום עמוק ולעשות מעשה.