הקסם פשוט מתרחש מעצמו // חן מלכות

אני קווירית גאה שמסתובבת בעולם עם עיניים פקוחות, קול שמשמיע ולב אוהב ובטוח. אני קווירית במגדר שלי - מזדהה גם כגבר, גם כאישה, גם וגם, וגם אף אחד מהם. אני קווירית במיניות שלי - גם הומואית וגם לסבית, אבל לא רק. אני מלך דראג. מלכת דראג. אני משחק.ת.

לפני הקוויר מג'יק, כל זה היה בארון. הייתי כבר אחרי נישואין וגירושין עם גבר חסידי מירושלים. עברתי לת"א, והתחלתי לקלף ולשחרר ממני את כל הסיפורים שלא היו שלי. כבר הייתי בתוך תהליך התחברות לגופי באופן יותר עמוק, להקשיב לו, לתת לו להוביל אותי ואת בחירותיי. אבל עדיין הייתי בארון.

במיטה חייתי כלסבית וכהומו, אבל ברחוב, בפני חברים/ות ומשפחה, וברשתות החברתיות לא התגליתי. אפילו בפני עצמי, לא הייתי מגדיר את עצמי כלסבית או הומואית או קווירי. ההומופוביה המופנמת הייתה כל כך חזקה ועמוקה, שהיה לי קשה לקבל את העובדה שאני "זה". הייתה לי תמונה די ברורה בראש של "איך אני אמורה להיות", ולא באמת אפשרתי לעצמי לקבל את זה שאולי זו לא אני, שאולי התמונה הזו לא הולמת אותי. אז חייתי בסוג של דיסוננס.

הגעתי לפסטיבל כי כששמעתי את השם "קוויר מג'יק" פשוט ידעתי, בלי לחפש מידע מעבר לכך, שזה המקום שלי וששם אני הולכת להיות. יום לפני הפסטיבל חזרתי מטיול ארוך והגעתי ישר לגניה על שפת הירדן. שם הקסם קרה. במרחב המאפשר, הרך, הנעים והמקבל הזה, התחלתי להתגלות: הופעתי לפעם ראשונה על דראג, כתרגיל סיום סדנת ווגינג עם הפרפורמר.ית עסיס ד'אוראנג', והתגליתי כמלכה שאני. אפילו זה שאני במראה של גוף נקבי, לא מניע אנשות מלקבל ולפרגן ולהרים לי - משהו שקלטתי עם הזמן כיוצא דופן ומיוחד. דרך סדנאות של הילינג והבעה יצירתית, התחברות לעצמי ולאחר.ת - הבאתי את נוכחותי יותר ויותר.

חן מלכות (צילום: באדיבות המצולמת)
חן מלכות | צילום: באדיבות המצולמת

חוויתי מרחב שמאפשר אותנטיות מלאה, מקום שכל אחד/ת יכול/ה להביא את עצמו/ה באופן הרבה יותר שלם וטוטאלי מחוויות קודמות ומרחבים אחרים. אין הרבה מקומות כאלה בשבילנו, אם בכלל.

מתוך הודיה על מה שקיבלתי, הצטרפתי לצוות הפקת הקוויר מגיק ובהתכנסות הבאה אני מחזיקה את המתחם היצירתי, ואעביר סדנא של finding your voice – תמה שדי מהדהדת עם הרוח של האירוע ומה שקיבלתי שם. המתנה הכי מרגשת שבטח קיבלתי היא שמצאתי את הקהילה שלי. הכרתי אנשות מהממות שחיים וחיות בכל מיני צבעים וקומבינציות של צבעים בקשת שלהן.ם. מצאתי בית ומשפחה, והן מצאו אותי.

בתקופה שאחרי הקוויר מג'יק, ביחד עם אהובות מהפסטיבל, התחלתי תהליך של חקירת המיניות והמגדריות שלי בכנות רדיקלית. התבוננתי על כלל מרכיבי הזהות שלי, ובמקום לקחת אותם כמובן מאליו, שאלתי בסקרנות - האם כל חלק הוא באמת אני? האם זה בהלימה איתי, או שזה סיפור של מישהו אחרת?

מוקפת באהבה ופרגון, מבט אוהב ועידוד, עברתי תהליך טרנספורמטיבי ומגשים של לחקור מה זה עבורי להיות גבר, הומו, סטרייט אפילו, ואיך זה מרגיש לי להיות אישה, לסבית, פם, בוצ', ורסטילית. קלטתי שוואלה, אני באמת קווירית, ולא רק שאני עכשיו מרגיש סבבה עם זה, אלא אני תופס את זה כדבר יפה ומדהים. איזה כיף פשוט להיות אני. כשאני עצמי, אני מביא את הקסם והאור שלי, חזק וצלול, בלי מסיכות ובלי דיסוננסים שחוסמים אותי. מדהים כמה התחלתי לצמוח ולגדול וכמה עולמות פתחו בפניי, כשיישרתי קו (צחוק בצד) עם עצמי.

המשפחה והכוונון שקיבלתי מהפסטיבל לא רק עזרו ותמכו בי לצאת מהארון מבחינת מין ומגדר אלא ממש אפשרו ועודדו אותי לצאת מכל מיני ארונות בחיי ולהביא את עצמי בנוכחות יותר מלאה לעולם. בקוויר מג'יק העולם של דראג נפתח לי - אומנות שמאפשרת משחקיות, הגזמה, כיף, וצבעוניות. התחלתי להעביר סדנאות על הקשבה לגוף, ואיך ליצור את המציאות שלי דרך עונג, איך לחיות חיים יותר אותנטיים והולמים. מה שאני קיבלתי, אני מעביר.ה הלאה. התחלתי לשתף את הסיפור שלי ,להרצות ולהנחות סדנאות על מיניות קווירית וקשר, עם מטרה של גישור בין עולמות. כמישהי שבאמת עברה בין עולמות - היכולת להבין עולמות אחרות ולגשר ביניהם מרגיש לי כמו ייעוד.

כשהתגליתי ויצאתי מהארון, קיבלתי תגובות לא פשוטות. ערער אנשים לראות אותי, ״הילדה הטובה״ מתגלה כקוויר, כלא ״נורמטיבי״. חברים ומשפחה דאגו שלהתגלות כקווירית יפגע בי מקצועית וחברתית. אבל האמת, שבדיוק ההפך קורה. יותר ויותר כשאני חי באוטנטיות שלי, אני יכול עוד יותר לעשות טוב. בזרימה אמיתית. כשהייתי נעולה בתוך עצמי, זה הרבה פחות התאפשר.

קוויר מג'יק הוא מקום לאנשות כמונו שלא לגמרי מתאימות להגדרות, ואולי אפילו לא מתיישבות רק עם אות אחת מהלהטבפא"ק. היותנו ונוכחותנו יכולות לטלטל או למשוך מבטים, כי אנחנו קצת אחרים, קצת קווירים. קצת יותר צבעוניות ופחות שחור-לבן / בינאריים. כשאנחנו מתכנסות יחד בתמיכה אוהבת, הקסם פשוט מתרחש מעצמו.

מרחב בטוח לקווירים – לא רק במסיבות // יובל יאקא

אז איך זה מרגיש להיות בפסטיבל הקווירי הגדול והיחיד בארץ? שמעתי על הפסטיבל דרך הפייסבוק והוא הצליח לסקרן אותי. אני מחשיב את עצמי כאדם סקרן ופתוח לחוויות חדשות, ולכן התארגנתי על אוהל ונסעתי עם חבר לעבר הפסטיבל היחידי שהציע סדנאות יוגה, רוחניות, תקשורת ומיניות במרחב קרוב לטבע, בטוח ונעים ללהט"ב כמוני, לצד מוזיקה אלקטרונית טובה.

ברגע שהגעתי לכניסה קיבלו אותי בחיוך, והובילו אותי אל עבר טקס קבלת הפנים שנערך ברחבה המרכזית. הטקס הועבר על ידי מנחים והכיל שירה ואלמנטים רוחניים סביב האש המרכזית. הטקס ניתק אותנו מהצד החומרי והצליח לחבר אותנו לרגש ולרוחניות המאפיינים את הפסטיבל. בסיומו הלכתי להתמקם ולהקים את האוהל באזור הלינה. האוהלים מוקמים בשורה אחת ונמצאים ממש על גדות הנהר שמימיו כחולים, צוננים וצלולים. לצד הרחבה המרכזית בה נערכים שיעורי היוגה ישנה חנות צ׳אי קטנה שמוכרת צ׳אי חמים וקפה לצד חטיפים טבעוניים, וממול נמצא המטבח המרכזי שמגיש 3 ארוחות מעולות ביום מידי שף הפסטיבל.

יובל יאקא
יובל יאקא | צילום:

לאורך היום ישנם סדנאות אשר מועברות על ידי אנשי מקצוע שידועים בתחומם, ואפשר לקפוץ אליהן כדי לחקור את עצמינו והסביבה. הסדנאות מתקיימות במתחמים סגורים המאפשרים פרטיות ושקט, והם מפוזרים ברחבי הפסטיבל. הסדנאות השונות עוסקות בין היתר ביוגה, שירה, תקשורת, מרחב בטוח ורוחניות. המגוון הגדול שלהן מאפשר לכל אחד להתחבר אליהם.

בסדנאות הרגשתי שאנשים בפסטיבל הגיעו כדי לעשות עבודה פנימית על עצמם, להתנתק ולהתחבר לצד הרוחני. באופן אישי התחברתי מאוד לסדנת החיבוקים העוסקת בתקשורת וסדנאות היוגה המעולות שהתקיימו בשעות גמישות ונוחות.

בפסטיבל היה דגש גדול על יצירת מרחב בטוח מקבל ונעים – ללא הטרדות מיניות, ללא פלישה למרחב האישי של האחר ודגש גדול על תקשורת מילולית והסכמה מוחלטת בין המשתתפים. יחד עם שאר משתתפי הפסטיבל למדנו על כך בסדנת ״מעגל ההסכמה״. השתתפות בסדנה זו מקנה צמיד אדום, וכך יודעים שאתם מכירים את חוקי הפסטיבל וניתן לפנות אליכם בצורה שמכבדת את כל הצדדים.

מוזיקה אלקטרונית נעימה התנגנה במרכז הרחבה לאורך היום, ובערבים התקיימו שם מסיבות הטכנו אשר מאפשרות להתנתק ולהתמסר לצלילים. אף אחד לא שופט אתכם, מי שאתם, הדרך בה אתם רוקדים או איך אתם נראים וככל שאתם יותר מיוחדים זה יותר טוב.

בין הסדנאות למסיבות ישנם ריטואלים (טקסים) מרגשים, שנערכו לצלילי תופים לצד קול שירה נעים סביב האש המרכזית. הטקסים השונים נערכו על ידי המנחים ולדעתי הם הצליחו ללכד את המשתתפים ויצרו אחווה בין משתתפי הפסטיבל. תחושה והרגשה שבאמת קשה להסביר במילים. בין אם זה טקסט טיהור לצד האש, ובין אם זה טקס קבלת שבת – נהניתי מכל רגע.

הקוויר מג׳ק מתקיים ממש על גדות נהר הירדן ולכן טבילה במי הנהר בלתי נמנעת. שם ערכנו משחקי היכרות עם שאר המשתתפים באווירה קלילה וכך יצא לי להכיר חברים חדשים. בלילה האחרון לפסטיבל עלה מופע השיא - הופעת דראג אשר המארגנים הכינו לנו כהפתעה מתוקה וקורעת מצחוק בהפקה מושקעת וצבעונית, עם מופיעים מוכשרים ומקצועיים שהרימו הופעה מושקעת.

>> כל התמונות ממצעד הגאווה 2019

>> אירועי הגאווה 2019: כל הכתבות

>> 11 אייקונים להט"בים בוחרים את היצירה הגאה של השנה

בסיום הפסטיבל יצאתי עם אנרגיות מחודשות, שליוו אותי לעוד מספר חודשים קדימה, אותם דאגתי להעביר לחברי הקרובים. (אני לא מתנצל על השרוולים והכפכפים ברמת גן). פסטיבל הקוויר מג׳יק הצליח לעמוד בהבטחה ולספק וחוויה רוחנית עוצמתית ומרגשת במרחב בטוח ונעים.

הפסטיבל יתקיים בשבוע הבא מיום ד' עד שבת 26-29.6 כל הפרטים כאן