חודש הגאווה הפך בשנים האחרונות לאירוע מתעתע לרבים ורבות בקהילה הגאה. מצד אחד, כל שנה יש יותר ויותר מצעדים בכל רחבי הארץ ויותר ויותר אנשים שבאים לצעוד כדי לומר את המסרים הפשוטים ביותר: אהבה זו אהבה, משפחה זו משפחה ואדם הוא אדם. מצד שני, אנחנו עדים ועדות לפער ההולך וגובר בין התמיכה הציבורית הרחבה בקהילה הגאה ובין ההצבעות בכנסת, שעולות במיוחד בחודש הגאווה, שאותן הממשלה מפילה בזו אחר זו.
אבל האמת, האמנתי שיש אפשרות לשבור סוף סוף את הקוטביות הזו שנוצרה בחודש הגאווה, ואכן כך היה. ההצעה של ח"כ מיכל רוזין בשם סיעת מרצ, אליה הוצמדה ההצעה של ח"כ דב חנין, לתיקון חוק הפרשנות כך שיאסור אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, היא כל כך בסיסית ומוצדקת שלא ינסו להפיל אותו. אבל ביום ראשון חשבתי שהתבדיתי: ועדת שרים לחקיקה החליטה שהחוק ידחה בשלושה חודשים, משמע – אנחנו נפיל אותו, אבל את הבושה נדחה בכמה חודשים, כדי שאולי יהיה קצת פחות רעש מאשר בחודש הגאווה.
אבל בסוף, האמונה בצדקת הדרך ניצחה ו-30 שנה לאחר המהלך המבריק של שולמית אלוני, השגנו תמונת ניצחון אמיתית בחודש הגאווה – מיד לאחר שהקואליציה הייתה שקועה באופוריה על הפלת החוק של ח"כ רוזין, במהלך מבריק לברי האופוזיציה נשארו בשקט במליאה ובשיתוף פעולה העבירו את החוק הזהה של ח"כ חנין. החוק עבר בקריאה טרומית על חודו של קול בעזרת סיוע מהקואליציה של ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ מרב בן ארי וכמובן ח"כ רוזין שבלעדיה החוק לא היה עולה להצבעה מלכתחילה.
זו תוצאה כל כך מוצדקת, שכן אין דרך רציונלית להסביר התנגדות לחוק הזה. הטיעונים שאנחנו שומעים כאשר אנו דורשים את זכותנו להינשא ככל האדם או זכותנו להקמת משפחה, שתהיה מוכרת בלי צורך לפשוט רגל או לפנות לבית משפט, הם טיעונים הנשענים על סטטוס קוו של דת ומדינה, שאינם תקפים כאן. דרישות הקהילה להגדלת הסיוע הרווחתי והחינוכי מתורגמות לשיקולי תקציב, שגם הם אינם קיימים בחוק זה. כל מה שיש כאן הוא מניעת פגיעה בכיס ובנפש של חברי הקהילה הגאה.
העברת החוק הזה היא ההמשך הישיר של עונת המצעדים וחגיגות הגאווה. לאחר שרבע מיליון בני אדם צעדו במצעד האחרון בתל אביב כדי להוריד את מסך הבושה ולנפץ את דלתות הארון, המסר שכנסת ישראל העבירה היום הוא שאינך צריך להתבייש בבן זוג שלך כדי לא להיפגע, ושאת יכולה לחיות בזהותך המגדרית ללא חשש שהדבר יפגע בעתידך. מסר נוסף שעבר הוא שאפשר לקדם את הזכויות של הקהילה הגאה גם דרך בית המחוקקים, לאחר כל כך הרבה שנים שהדבר היה נראה מעבר לכל הישג יד.
>> "הייתי בגישה שלא צריך להסתיר בולבול בסרט"
>> כל התמונות ממצעד הגאווה הגדול ביותר בתולדות המדינה
>> "אמרתי לו שכואב לי, הוא אמר לי 'זה בסדר, פעם ראשונה'"
בנוסף, גולת הכותרת המרכזית של היום הזה הוא ההכרה הראשונה בזהות מגדרית בספר החוקים שלנו. זו פעם ראשונה שהחוק מבקש להגן, שחור על גבי לבן, על הקהילה הטרנסית מפני פגיעה לאור זהותם – וזה מסר משמעותי כל כך לעשרות אלפי בני ובנות נוער בכל רחבי הארץ. עכשיו המשימה שלנו היא להמשיך את ההישג הזה בשתי הקריאות שנותרו, כדי לוודא שהתיקון אכן יגיע לספר החוקים הישראלי. בינתיים, נצעד בגאווה בכל רחבי הארץ במצעדים השונים עם עוד הישג משמעותי לכולנו.
הכותב הוא מועמד מטעם מרצ למועצת העיר ירושלים, בוגר תוכנית 'רצות למועצות' של האגודה למען להט"ב בישראל ורכז להט"ב באוניברסיטה העברית.