תוצאות הבחירות בהונגריה היו כמעט ידועות מראש, אבל בן זוגי כריסטוף ואני לא התכוונו לפספס את ההזדמנות להשפיע ונסענו להצביע בשגרירות יוון באתונה, שנמצאת ארבע שעות נסיעה מהבית שלנו. לאורך כל הדרך הייתה לנו תקווה לשינוי, אבל בסופו של דבר מנהיג הימין שמכהן כראש הממשלה כבר 12 שנה, ויקטור אורבן, זכה ביותר ממחצית מקולות המצביעים וימשיך לכהונה רביעית. וזה, כבר מוביל את הקהילה הגאה במדינה לייאוש מוחלט.
כריסטוף ואני התאהבנו לפני שש שנים בישראל, כמה שנים אחרי שהיגר כי החליט, כמו הונגרים רבים אחרים, לעזוב את מולדתו. הוא היה שם איש טלוויזיה מוכר, אבל ויתר על קריירה מפוארת לטובת הצורך בחיים אנונימיים. גרנו כמה שנים בתל אביב, שיחקתי בתיאטרון "הבימה" ואפילו כתבתי טור שבועי כאן ב-mako גאווה, אבל החלטנו לעזוב זמן קצר אחרי שהתחתנו, כשהבנו שלא נזכה לראות ולהרגיש בקרוב שוויון זכויות גם בישראל.
View this post on Instagram
ארזנו את החיים שלנו, התפטרנו מכל העבודות, נפרדנו מהחברים ועברנו לכפר נידח בדרום יוון, בו אנחנו מגדלים שישה חתולים בבית וירקות בגינה. אבל למרות המרחק, שנינו אקטיביסטים בנשמתנו ובין אם אנחנו רוצים או לא אנחנו פותחים כל בוקר עם חדשות, שלרוב לא גורמות לנו לחייך. כנראה אפשר להוציא את הבחורים מהונגריה וישראל אבל לא את ישראל והונגריה מהבחורים.
בבחירות הקודמות בהונגריה, לפני ארבע שנים, ניהל אורבן קמפיין אגרסיבי נגד מבקשי המקלט. הוא ומפלגתו הזהירו כי הם "יגנבו משרות עבודה, יאנסו את הנשים ויהרסו את התרבות ההונגרית". הפעם, זו הייתה הקהילה הגאה שספגה את האש ואת האצבע המאשימה שהסיתה שוב ושוב: הומואים הם פדופילים וחשיפה של צעירים אליהם תוביל את הונגריה לאיבוד צביונה הלאומי וכל ערכיה הדתיים.
המדיניות הזו נמשכת למעלה מעשור. זה התחיל מניסיונות לחבל בקיומו של המצעד ושאר אירועי גאווה ונמשך בשלילת זכויות בסיס, ביניהם חקיקה האוסרת על ייצוג גאה במדיה ועל טרנס* לשנות את מינם ברישום האוכלוסין. המדיניות האנטי-להט"בית התגברה עם התבטאויות מסיתות של חבריי ממשלה, ואפילו אירוע ביזארי של פוליטיקאית שגרסה בשידור חי בטלוויזיה ספר ילדים, המספר את סיפורו של ילד לשני אבות, בטענה שהספר הוא ניסיון לקיום תעמולה גאה בלתי חוקית במדינה.
אבל במהלך הבחירות האחרונות שהתקיימו בתחילת השבוע הגיע שיא חדש, אז לצד כל הקלפיות בהונגריה ובשגריריות ברחבי העולם נערך במקביל משאל עם. השאלות בטופס שמילאו הבוחרים היו לא מדויקת, בלשון המעטה, ונועדו לבלבל ולהטעות את הציבור כדי להשיג את מטרת העל: לאסור על שיח להט"בי מחנך לגילאי 18 ומעלה.
לנו לא הייתה כוונה לשתוק על כך, כי מי הם אותם פוליטיקאים ומנהיגים אשר מנסים בכל כוחם לנהל את עולמנו ולהכתיב לנו מי אנחנו צריכים או לא צריכים להיות. מאותו רגע, המאבק במשאל העם היה הדבר החשוב ביותר בחיינו. במשך שבועות הבית שלנו תפקד כמו חמ"ל לכל דבר ועניין: כריסטוף עבד בלי הפסקה בלעודד את ההונגרים להצביע, שנינו שידרנו אינסוף לייבים באינסטגרם, כתבנו פוסטים בעברית, הונגרית ובאנגלית בהם דיברנו על החשיבות של להשמיע קול ולנסות לשנות, אבל בעיקר ניסינו להסביר, להראות ולהוכיח כי יש סכנה גדולה במדיניות שמנחילים לציבור ויקטור אורבן ומפלגתו.
אורבן אמנם זכה בבחירות, אבל משאל העם נכשל כישלון חרוץ, זאת למרות שרוב התוצאות שיחקו לידיו. הסיבה? יוזמה מוצלחת של פעילי להט"ב הונגרים, ביניהם גם בן זוגי כריסטוף, שעודדו את הציבור לסמן איקס על כל התשובות האפשרויות בסקר. בזכות הצעד המקורי הזה, נפסלו מספיק קולות כדי להוביל לפסילת משאל העם כולו, ועכשיו רק נותר לקוות שאורבן לא יחוקק כבר בשבוע הבא את מה שעד עכשיו רק "שאל".
"אין באמת למי להצביע", אומרים ההונגרים שרוצים שינוי, אבל לא יודעים איך להביא אותו. בדומה לישראל, גם בהונגריה מפלגות קטנות מכל הקשת הפוליטית התגייסו יחד בניסיון ליצור אלטרנטיבה שלטונית, אבל בניגוד להצלחה הישראלית האחרונה, הימנים היו ימנים בדיוק כמו אורבן ומפלגות השמאל לא באמת ניסו לגייס את מי שהיה עוד עלול, חלילה, לחשוב כמוהן.
על פי התחזיות, תוצאות הבחירות יגדילו את גל הנטישה של הציבור ההונגרי הליברלי ושל רבים ורבות מהקהילה הגאה, עד כדי כך שלא בטוח שבבחירות הבאות ישאר מישהו להיאבק באורבן. כריסטוף ואני נמשיך לעשות הכל כדי להיות שגרירי שלום מכל מקום בעולם בו נהיה, מתוך אמונה שכל בני האדם שווי זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין. להפסיד זה עצוב, זה נכון, אבל להילחם על משהו שאתה מאמין בו הוא חסר מחיר - ומה יכול להיות שווה יותר להילחם עבורו מאשר הזכות לאהוב ולהיות נאהב?
