בכל העולם אותה המגמה כבר תקופה די ארוכה - קבוצות כדורגל חוטפות קנסות בזו אחר זו, אחרי שאוהדים סוררים שרים שירים הומופובים או מכנים שחקנים ושופטים במילות גנאי הומופוביות. אתמול (רביעי) הייתה זו קבוצת מלבורן ויקטורי האוסטרלית, שאוהדיה קיללו את ג'וש קבאלו, כוכב הכדורגל האוסטרלי שעשה היסטוריה, אחרי שיצא מהארון והפך לשחקן הפעיל הגאה היחיד בליגות העל בכל העולם.
הבריטים שוקלים בימים אלה להחשיב ביטויים הומופוביים במגרשים כפשע שנאה, אבל עוד לפני כן תפסה את הכותרות מקסיקו, שנאבקת כבר תקופה ארוכה באוהדים שנוהגים באופן קבוע לשיר שירים הומופובים. הם שילמו קנסות ואפילו הורחקו מכמה משחקי מוקדמות גביע העולם, אבל המשיכו לשיר, אבל למרות זאת הפדרציה המקסיקנית לכדורגל לא מוותרת ומענישה אותם פעם אחר פעם. עכשיו היא מאיימת להרחיק אוהדים שישתתפו בשירה ההומופובית במשך לא פחות מחמש שנים - העיקר שיסתמו את הפה.
אבל רק כאן, בישראל הקטנה, בית הדין להתאחדות הכדורגל הרים ידיים על ההתחלה והכשיר הומופוביה בהחלטה מסוכנת. האוסטרלים נקנסים, הבריטים מחמירים והמקסיקנים יוצאים מגדרם, אבל בישראל מי שחטף את המכה הייתה דווקא הקהילה הגאה.
למי שלא היה מחובר, תקציר קטן: במשחק האחרון בין מכבי נתניה למכבי תל אביב, התלונן שוער מכבי נתניה דני עמוס בפני השופט על התנהגות בלתי הולמת של האוהדים, שקראו "דני עמוס ההומו". עמוס, שאחיו מיכה הומו, נלחם בהומופוביה בספורט והביע לא פעם תמיכה בלהט"ב על המגרש, לא התכוון לוותר ודרש מהאוהדים לתת את הדין על התנהגותם.
בדיון שהתקיים אמש הוחלט לזכות את מכבי תל אביב ולא להעניש את הקבוצה, שזה בסדר, כי לא תמיד הקבוצה חייבת לספוג עונש בגלל התנהגות האוהדים, אבל דווקא הפעם עולות שתי בעיות מהזיכוי: הראשונה היא שזו אינה הפעם הראשונה שמכבי תל אביב עומדת בפני דיין התאחדות הכדורגל, והשנייה: הסיבה של הדיין נעם ליובין לזיכוי.
“תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל אינו מייחד סעיף או חלקו במיוחד לקריאות על רקע נטייה מינית", כתב בהחלטתו הדיין. "כך נותרנו למעשה עם השאלה האם ‘הומו’ מהווה קריאה בלתי ראויה, השונה מכל קללה אחרת, קשה ממנה ואשר ראוי כי בגינה תעמוד קבוצה לדין. לאחר ששקלתי החלטתי כי לא כך הוא הדבר ואסביר בקצרה. חיים אנו בתקופה אחרת, תקופה שבה קיימת פתיחות רבה יותר של הציבור כלפי נטייתו של אדם, וטוב שכך, ואין צורך להכביר בדוגמאות. לטעמי מה שנחשב בעבר כקללה או עלבון, אינו מהווה עוד קללה או עלבון במאה ה-21, אלא לזה המשמיע את אותה קריאה ועל היותו בור וחשוך בחושבו כי הקריאה ‘הומו’ הינה עלבון”.
אבקש סליחה מכבודו של הדיין, אבל היה קשה שלא ללעוג להיגיון, או לחוסר שלו, העומד מאחורי ההחלטה. על פניו, ליובין צודק. המילה "הומו" היא באמת לא קללה אלא נטייה מינית, ומי שעושה בה שימוש ככזו צריך בעיקר לחוש בושה כלפי עצמו. אבל מה לעשות שהחיים עצמם רחוקים שנות טור מהאוטופיה אותה הוא מרשה לעצמו לצייר, והומו, למרבה הצער, היא עדיין הקללה הכי נפוצה בישראל. בבתי ספר, במגרש וגם ברחוב - את צירוף המילים "יא הומו" שומעים יותר מ"אחי", רק שבניגוד למילה השנייה הכוונה אף פעם לא חיובית בעיני המקלל.
רק אתמול חטף ליאון רוזנברג תגובות איומות ברשתות החברתיות, כי הסתובב חצי יום עם לק על הציפורניים. "גברים סטרייטים הכי מפחדים שיקראו להם הומואים", הוא אמר בשיחה עם mako, והוא צדק. אז כמה נפלא שהדיין לא רואה את המילה הומו כקללה, רק חבל שהוא מתעלם בגסות מכוונתם של האוהדים, שמצמידים למילה "הומו" את כל הקונוטציות השליליות שהם רק יכולים. מבחינתם - זו הקללה הכי איומה שאפשר לתת לגבר כלשהו - ואת זה הוא היה חייב לעצור.
ליובין לא רק התעלם מכוונת האוהדים, אלא השתמש בהישגים של הקהילה הגאה נגדה. במשך עשרות שנים נאבקו להט"ב על מקומם בחברה, וכעת שהם הצליחו להשתלב בה (אם כי לא מתקבלים בה לגמרי, וחלקם.ן עדיין נאבקים על יחס הוגן), הוא מטאטא את הדה-לגיטימציה של המקללים לקהילה מתחת לשטיח ועושה כאן עוול כפול - קודם כל לאדם אותו המקללים מעוניינים "להעליב" ואחר כך גם לכל הקהילה הגאה באשר היא. הרי אם היו מתגזענים על מוצאו או דתו של אדם הוא לא היה עובר על זה בשתיקה - אז למה כשמדובר בנטייתו המינית של אדם זה דווקא בסדר?
ההחלטה המבזה והניסוח האומלל של ליובין מכשירים, הלכה למעשה, הומופוביה במגרשי הכדורגל. במילים אחרות - הוא אמר לכל האוהדים באשר הם שהם יכולים להמשיך לקרוא לעולם ולאשתו "יא הומו" והם לא ייענשו על כך, אבל שידעו שהם טיפשים. וואו, באמת תודה רבה לך. האם יעלה על הדעת שאדם שיגנוב לא יקבל על כך עונש, כי מבחינת השופט זה רק מעיד עליו שהוא מרושע ונבזי, והוא צריך לחיות עם עצמו?
אבל מעל הכל, הדיין ליובין התעלם מאלו שבאמת צריכים את הגיבוי שלו - כל הכדורגלנים ההומואים בכל הליגות שעדיין חיים בארון. הוא לא לקח בחשבון את הקושי שלהם לחיות את החיים שלהם כפי שהם באמת היו רוצים, גם על המגרש, ואת הכאב שהם סוחבים איתם בחיים הכפולים שהם מנהלים. רק לאחרונה סיפר על הקושי הזה אביב ג'אן, שחקן הכדורגל הפעיל הראשון שיצא מהארון. אז במקום לעשות מעשה ולהוקיע הומופוביה - הוא נתן לה חיבוק. במקום לעשות את הצעד הראשון כדי להפוך את הכדורגל הישראלי למרחב בטוח ומכיל הרבה יותר - הוא סטר להם ישר בפרצוף.
האוהדים הרי לא יפסיקו לקלל כי ליובין קרא להם בורים. המילים שלו לא יהפכו אותם לליברלים והפסיקה לא תגרום להם להתחיל לפתוח קצת את הראש. כדי למחוק בורות וחושך באמת, לא מספיק להשתמש במילים יפות ולצייר עולם שכולו טוב - לפעמים צריך גם לדעת להשתמש במקל, כי בסופו של דבר - ענישה היא כלי חינוכי.