"בצלאל סמוטריץ' כתב שהוא מתרומם". קורע, לא? כולנו ראינו אותו מספר בעבר בטלוויזיה שיש לו פנטזיות מיניות שהוא לא יכול לממש. אולי גם צצה מתישהו איזו תמונה משעשעת שלו מטיול בטבע עם סנדלי שורש והוא גם נראה ממש סבבה סך הכל (אילו רק!) ועוד כזה אובססיבי לקהילה הגאה, אז עכשיו הוא גם מתרומם. בואו נצחק עליו על זה. 

הגיוני. לקבוצה של ממים בפייסבוק, לגאג בטוויטר שישכחו עוד 5 דקות, למבזק של "ארץ נהדרת", אם ממש רוצים להתפרע. סאטירה אחרי הכל, בקטע אירוני ומודע לעצמו. יש דברים שבדחנים ובדרנים מטעם עצמם יכולים להרשות לעצמם (וגייז יהיו כנראה הראשונים לקפוץ על המציאה), אבל מפלגות או אנשי ציבור לא. 

בעניין הזה, מפלגת מרצ בהחלט פיספסה ובגדול, אחרי ששיתפה ארבע מילים ראשונות מתוך ציוץ ארוך וארכיוני, בן כמעט שנה, של ח"כ סמוטריץ'. ההקשר המקורי, אגב, הושמט מהציוץ יחד עם המילה החמישית והחשובה: "אנחנו מתרוממים ברוך השם בסקרים". המפלגה העלתה אותו לטוויטר תחת הכותרת "זה מסביר הרבה דברים", אבל מחקה אותו בזריזות. הציוץ אמנם נמחק, אבל נדמה שדווקא כן נשארו כמה דברים שצריך להסביר. 

לעג על נטייה מינית הוא לעג על נטייה מינית. דווקא בגלל זה - מרצ, שמזוהה יותר מכל כמפלגה לוחמת ונאמנה למען זכויות להט"ב, זו שהמנהיגה המיתולוגית שלה, שולמית אלוני ז"ל, הצליחה למחוק מספר החוקים את עבירת משכב זכר, וזו שבראשה עומד היום הומו גאה, ניצן הורוביץ, חייבת למקד את המאבק שלה בסמוטריץ' במישור הערכי. הענייני. לא בהוצאה של מילים מהקשר באופן מוחלט, רק בשביל דחקה שאפשר לקושש ממנה לייקים. להכניס את סמוטריץ' לארון ולהוציא אותו ממנו זה לא מתאים למפלגה ולא תורם דבר לשיח הציבורי.

כל מי שזוכר וזוכרת את תקופת ההתבגרות יסכים שאין הרבה עלבונות שנשמעו יותר מ"יא הומו" ו"קוקסינל". אני אישית זוכר שכבר בבית הספר היסודי למדתי ש"הומו" זו קללה, הרבה לפני שהבנתי מה בכלל המשמעות האמיתית של המילה. לפי עדויות שאוסף ארגון חוש"ן, זה נכון גם להיום, חרף ההתקדמות החברתית בקבלת להט"ב. 

מילת הסלנג הארכאית והפחות פופולרית "מתרומם", מסתובבת במחוזותינו גם כן עשרות שנים, עם אותו מטען שלילי של שנאת הומואים (רק תשאלו את המפגינים מול בית מאיר אריאל, להם קרא "אולי תתרוממו לי מפה"). היא לא עברה ריקליימינג מעולם, למרות אזכור חיובי מתוחכם אחד (הגרפיטי "תנו לדייל להתרומם אל על", בעד הדייל הגאה יונתן דנילוביץ). עוד כדאי לציין, שלפי דוח של קרן ברל כצנלסון משנת 2018, בכל דקה וחצי מתפרסם ברשת פוסט נגד הקהילה הגאה (410 אלף קללות והטרדות בסה"כ), כאשר 88% מתוך ההתייחסויות הפוגעניות הופנו ספציפית להומואים. 

לנוכח האווירה הרעילה הזו, נראה שאין מנוס מלהגיד את המובן מאליו: אין סיבה להשתמש באיזה מהמילים הללו כדי לבייש אדם, אפילו אם מדובר באדם כמו סמוטריץ'. יותר מזה, בישראל קיים חוק איסור לשון הרע, המספק הגנה ופיצוי כספי מפני פרסומים שעלולים להשפיל אנשים בעיני הבריות, או לבזות אותם בשל מעשים או תכונות המיוחסים להם, כולל נטייתם המינית. תשאלו את שמעון אמסלם, שתבע את מקומון "העיר" התל אביבי וקיבל ממנו פיצויים בגובה 150 אלף ש"ח, משום שעשה בשנת 94' רפרנס להקנטות "אמסלם ההומו", בידיעה שעסקה בכלל במשחקים הגאים בלוס אנג'לס. אמסלם הסטרייט נפגע, כי בעיניו זה היה מעליב. על בחירת כותרת עלולים לשלם מחיר, היום כאז. במקרה של סמוטריץ', זה יהיה ציני ומגוחך במיוחד להעמיד פנים שהוא זה שנעלב, בהתחשב ביחסים המיוחדים שלו עם להט"ב.

את החשדנות ואפילו העוינות מצד הקהילה הגאה, סמוטריץ' הרוויח ביושר. בגלל מצעד הבהמות, בעשייתו כחבר כנסת (למשל, הצביע נגד החוק לאיסור טיפולי המרה בטענה שהוא "פוגע בקדושת המשפחה היהודית") או במתקפות שלו על מערכת המשפט. יתרה מכך, סמוטריץ' בז למדינת ישראל ברגעים בהן היא ורשויותיה מצליחות להגן על להט"בים – כך למשל, כאשר בית דפוס בבאר שבע חויב בשנה האחרונה ע"י בית המשפט לשלם פיצוי לאגודה למען הלהט"ב, מפני שסירב להדפיס כרזה להט"בית והגדיר אותה "חומר תועבה" (אפליה ברורה לפי פסק הדין), סמוטריץ' הוביל מימון המונים וגייס 70 אלף ש"ח, וכך מנע מבעלי בית הדפוס לשאת בעצמם בהוצאה. זכויות אדם ואזרח ממנו והלאה.

עידו דוד כהן (צילום: דניאל יחזקאל)
עידו דוד כהן | צילום: דניאל יחזקאל

כולם חולמים להיות ויראליים, וכן, מותר גם לטעות לפעמים. יש מנהיגים בכירים בימין ששוקלים מילים פחות, פוגעים בציבורים שלמים ולא משלמים על כך מחיר כמעט לעולם. ועדיין, אפשר ורצוי לקוות שזו הייתה מעידה חד פעמית, כי באמת שאין במה להתגאות בה.

עידו דוד כהן הוא יועץ תקשורת בחברת "יוניק" ועורך דין, ערך את מאגר המידע המקוון "משפט ולהט"ב" של אוניברסיטת תל אביב