"כל אל ערב" נחשב לאחד השבועונים המובילים בשפה הערבית. הידיעות הקשות על הפשיעה המשתוללת לא פוסחות על דפי העיתון, רק שהעיתונאים במגזר מבינים מקרוב את האיום וההשלכות של בחירת המילים שלהם. אם יכנסו ליותר מידי פרטים - יש סיכוי לא קטן שהם ומשפחתם יפגעו.
"יש לנו בעיה עם הפשע המאורגן, אנחנו מאוימים כל הזמן ונמנעים מלהיכנס לפרטים ולנקוב בשמות. בדומה לשאר האוכלוסייה בחברה הערבית - אין לנו ביטחון או משטרה שתגן עלינו ואנחנו נזהרים מאוד מסיקור ידיעות מהסוג הזה", משתף א-שתיווי ומסביר על הזהירות שהם נוקטים: "אנחנו מסקרים את הנרצחים ומראים את התמונות והכאב, אבל לא מפרסמים על המבצעים. ממש הולכים בין הטיפות".
עד כדי כך אתם מאוימים?
"אין אצלנו דין ואין דיין אנחנו במערב הפרוע, זה המצב וכולם מפחדים. הגענו לזה בגלל ההזנחה לאורך השנים. אנחנו לא נשים את עצמנו בחזית כי יש לנו משפחות וילדים, אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ולהם".