מוסד החנינה הוא אחד מהיכלי המשפט שאין בהם מקום לצדק, אלא רק למידה ולחסד ולרחמים. זו הסיבה שהחלטתי לפנות לנשיא ראובן ריבלין בבקשה שישקול בכובד ראש לחון את יונתן היילו שהרג אדם - אדם שאנס אותו פעמיים, סחט אותו וכמעט אנס אותו בפעם השלישית.
מוסד החנינה אינו מוסד מחילה. אין מחילה על הרג. המעשה של נטילת חיי אדם ילווה את ההורג עד לסיום חייו. אבל החנינה היא הזדמנות לתיקון חברתי, לדיוק מוסרי במקום שבו כלים משפטיים אינם יכולים לסייע - וזהו המקרה של יונתן היילו.
לפני שבועיים הדהים בית המשפט העליון בפסיקה אמיצה ומיוחדת כשהפחית את עונשו של היילו והוריד את חומרת מעשיו מרצח להריגה, ולמעשה את המתיק את עונשו מ-20 שנה ל-12 שנים. על אף המתקת עונשו, החלטתי שנכון לבקש מנשיא המדינה להתחשב בפן האנושי שבסיפור, ולשקול להעניק ליונתן חנינה.
האמת היא שהופתעתי. הופתעתי כשעל המכתב חתמו 65 חברי כנסת. פרשנים פוליטיים היו יכולים לקרוא לזה "קואליציית היילו". חברי כנסת שאינם מסכימים כמעט על כלום מתאחדים בבקשה אחת לנסות ולבצע תיקון.
אני נושא באחריות. כנבחר ציבור וכחבר ברשות המחוקקת מוטלת עלי החובה לזהות רגעים שבהם יש להשמיע עמדה ערכית בנושאים גם אם איני יכול להכריע בהם. כחברי כנסת אין לנו את היכולת הממשית לקבוע האם תהיה חנינה בסופו של דבר. אף אחד מחברי הכנסת לא יישב בוועדת החנינה, אם וכאשר. אבל ראוי היה שהאמירה המוסרית תצא ממשכן הכנסת בירושלים.
עוד בנושא:
מאז פרסום המכתב אני מוצף בפניות של תמיכה, אבל גם בשאלות. יונתן היילו הוא אדם ששילם את המחיר, ודווקא העובדה שבית המשפט העליון הדגיש כי מדובר בטרגדיה שהמשפט אינו יכול להכיל, מעידה כי יש מקום לבקש מהנשיא לשקול חנינה. אני מכבד את עצמאות הפעולה ואת שיקוליו של הנשיא ריבלין. לא מדובר בהפעלת לחץ או במראית עין של ניסיון להפעלת לחץ עליו.
אין בבקשה שלנו משום הקלת ראש בנטילת חיים של אדם - כל אדם. הריגה היא הריגה היא הריגה. אחת השאלות שהופנתה אליי היא לגבי תיקון אפשרי בחוק. כלומר, אנחנו המחוקקים צריכים להכניס לחוק הפלילי סעיפים חדשניים שיתייחסו למקרים מורכבים קצת יותר מאשר "אדם הרג אדם". חשבתי על זה רבות ואני כופר ברעיון הזה. חקיקה אישית היא רעה חולה ולעומתה החנינה היא כולה מעמד שמבוסס על הנושא האישי. היא מעמד בין האדם, מעשיו וליבו. לא ראיתי מימיי אנשים זכאים נכנסים להיכל הקודש של מוסד החנינה. חרטה, תום לב ומצפון כבד ורצון לתיקון הם תנאי כניסה מינימלי למקום הזה.
ואחרי הכל, חשוב לציין שיונתן היילו עדיין לא הגיש בכלל בקשת חנינה. רק הוא ורק עורכי הדין שלו יכולים בכלל להניע את הגלגל. את אמירתי המוסרית אמרתי, יחד עם עוד 64 חברי כנסת שחתמו על מכתבי. אני חושב שגם השתיקה המהדהדת של המתנגדים מרמזת שיש פה מקום למעשה של רצון טוב. אבל ההחלטה עליו היא רק בידיים של שני אנשים: יונתן היילו, אם יגיש את הבקשה לחנינה; וכבוד הנשיא ריבלין, שאני סומך על שיקול דעתו ומודיע כבר עכשיו שנקבל כל החלטה שלו.
יואל חסון הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני וסגן יו"ר הכנסת