35 שניות. זה הזמן שחלף מרגע שדונלד טראמפ פתח בנאום הכחשת ההפסד השני שלו ביום חמישי בערב ועד לרגע שבו מגיש MSNBC בראיין וויליאמס קטע אותו. שני משפטים – "אם סופרים את הקולות החוקיים זכיתי בקלות, אם סופרים את הקולות הלא-חוקיים הם מנסים לגנוב את הבחירות מאתנו" – הספיקו לעורכי הרשת כדי לחתוך אל מחוץ לטווח הפגיעה של הוריקן הכזבים שהחל להשתולל בבית הלבן. "הנה אנחנו שוב בעמדה יוצאת הדופן שבה אנו לא רק קוטעים את נשיא ארצות הברית אלא גם מתקנים את נשיא ארצות הברית", התנצל וויליאמס בפני הצופים, לפני שפנה לכתב המשפטי הבכיר של הרשת כדי להסביר שהנשיא משקר להם. בהמשך הבהיר וויליאמס ש"אנחנו פשוט לא יכולים לאפשר את זה. זה לא היה מבוסס במציאות, ובנקודה שבה נמצאת המדינה שלנו ברגע זה – זה מסוכן".
טראמפ תיזמן את הנאום שלו לפריים טיים, אבל הוא בוודאי הופתע כשכל שלוש הרשתות הגדולות – ABC NBC ו-CBS – חתכו לו את הנאום ואת הרייטינג. השטח נותר לרשתות הכבלים: MSNBC חתכה, כאמור, אבל מי שהתעקש לצפות באחד ממופעי האימים האחרונים של קרקס טראמפ במלואו, יכול היה למצוא את מבוקשו בפוקס ניוז (כמובן) – אבל גם ב-CNN, שטראמפ מתעב כנראה אפילו יותר מאשר את MSNBC. בפוקס הובלט השקר "הם מנסים לגנוב את הבחירות" כציטוט מתחת לתמונת הנשיא הנגזל, ללא שום יומרה עיתונאית לעגן אותו במציאות (כלומר – להשליך אותו לפח). עם זאת, אפילו מגישי הרשת הבהירו בסיום הנאום שטראמפ "לא הציג כל ראיה" לטענותיו. הרומן הארוך שלהם עם הנשיא ממילא טס אל קצו, וההכרזה המוקדמת על אריזונה כמדינה שהצביעה ביידן כבר הייתה גט הכריתות שעל פי דיווחים הבעיר את מדשאות הבית הלבן.
CNN ליוו את השידור בכתובית "ללא שום ראיה, טראמפ טוען שהוא מרומה". "איזה ערב עצוב לארצות הברית", אמר ג'ייק טאפר המזועזע בסיום הנאום, "להאשים באופן כוזב אנשים בכך שמנסים לגנוב את הבחירות, לתקוף את הדמוקרטיה במשתה של הונאות. שקר אחרי שקר אחרי שקר. אף ראיה. כשהוא מנצח במדינה זה תקין, כשהוא מפסיד זה בגלל שגונבים ממנו את הבחירות. זה לא נכון, זה גועלי, ובכנות – זה פתטי. זו חרפה".
President Trump just spoke at the White House, as key states continue to count votes.
Shep has the facts: “What the President of the United States is saying, in large part, is absolutely untrue.” #Election2020 https://t.co/E6DBt6OodD pic.twitter.com/HVa87qUCzB
את הדברים הנרגשים מכולם נשא שפרד סמית', מגיש CNBC. באחות לענייני כלכלה ועסקים של MSNBC המתינו 11 דקות ו-15 שניות לפני שגדעו את הפארסה. סמית' – עיתונאי עם ותק של 33 שנים בעסק, 23 מתוכן בפוקס השמרנית, שלוש מהן בעידן טראמפ – נראה כמי שקצה נפשו. "אנחנו קוטעים את זה כי מה שאומר נשיא ארצות הברית הוא בחלקו הגדול לא נכון לחלוטין, ואנחנו לא נרשה לזה להמשיך", אמר סמית' הנסער. "אין שמץ של ראיה לכך שזה נכון. כלום. יש כאן רק מילים. לא אמת. האשמות בהונאת בוחרים, האשמות בגניבת בחירות – דבר מזה אינו נכון. אף לא מילה אחת". במשך למעלה מחמש דקות שיסף סמית' את כל שקרי הנשיא. במהלך הדברים, שנאמרו על רקע הנאום המתמשך, ביקש מאנשי האולפן "להוציא אותו (את טראמפ – נ"ש) מהאוזן שלי בבקשה", והמשיך במשימתו: להוציא את טראמפ מאוזנה של האומה. למשך כמה דקות, נחיל השקרים ששטף את אמריקה במשך ארבע שנים פסק.
זה לא קרב נגד טראמפ, זה קרב למען האמת
התקשורת האמריקאית (ואפילו פוקס ניוז, באופן חלקי) בנתה בשבוע האחרון את עצמה מחדש. ארבע שנים של מאבק במערבולת הכזבים הטראמפיסטית התנקזו לרגע הזה. טראמפ, כצפוי, בחר באסטרטגיית "הונאת הבחירות" ופתח במתקפת שקרים בציוצים ובנאומים ("צפיתי או קראתי כל נאום של טראמפ מאז סוף 2016 ומעולם לא ראיתי אותו משקר באופן יסודי ושערורייתי יותר", אמר בודק העובדות של CNN דניאל דייל). אבל הפעם אמצעי התקשורת לא התכוונו לשתף פעולה כקהל שבוי בהצגה המטורללת בעולם. שוב ושוב חזרו הכתבים, המגישים והפרשנים על כך שטענתו לניצחון בבחירות מוקדמת מדי, שוב ושוב הם הזכירו שהוא לא הציג שום ראיה לטענותיו, שוב ושוב הם הבהירו שלשקרים אין רגליים. שוב ושוב הם עשו סדר בדברים: האיש שטוען לגניבת הבחירות מנסה לגנוב את הבחירות.
שוב ושוב חזרו הכתבים, המגישים והפרשנים על כך שטענתו של טראמפ לניצחון בבחירות מוקדמת מדי, שוב ושוב הם הזכירו שהוא לא הציג שום ראיה לטענותיו, שוב ושוב הם הבהירו שלשקרים אין רגליים
האמת היא שהם בסך הכל עשו את עבודתם - לחתור אל האמת בכל הכוח. זו מהות העבודה העיתונאית, והיא שעמדה במשך ארבע שנים בסתירה מוחלטת להתנהלות בבית הלבן. הקרב בין טראמפ לתקשורת נתפס כעימות פוליטי (בדיוק כמו בישראל), אבל שורשיו אינם באידאולוגיות חברתיות או באג'נדות מפלגתיות אלא בהתנגשות ערכית בין האמת, שהיא כוכב הצפון של העיתונות, לבין השקר שהוא כלי העבודה הבסיסי של טראמפ. זה לא קרב נגד טראמפ; זה קרב למען האמת.
זה לא אומר שהעיתונות תמיד משיגה ומציגה את האמת. אמצעי התקשורת לא חפים מעיוותים, מהטיות, מאינטרסים ואפילו משחיתות, ודאי שלא מכשלים ומטעויות, וממילא קשה (ולעתים לא אפשרי) ללכוד את האמת בשלמותה. אבל לזה שואפת עיתונות טובה וראויה לשמה. "תפקידנו לחפש את האמת", אמרה ב-2006 בראיון למגזין Ms העיתונאית הוותיקה הלן תומאס, "ולהפעיל לחץ מתמיד על המנהיגים שלנו עד שנקבל תשובות".
תומאס סיקרה את הבית הלבן מאז נבחר קנדי ועד כהונתו השנייה של אובמה, אבל היא לא הספיקה לראות את טראמפ, שנכנס לתפקיד שלוש שנים לאחר מותה. כשהסבירה שיש ללחוץ על המנהיגים, היא לא צפתה נשיא שמשקר כפי שהוא מצייץ, שגם חוקר בגואנטנמו לא יצליח לחלץ ממנו דבר אמת. היא גם לא חזתה את העולם שבו יתנהלו עמיתיה זמן קצר אחרי מותה: עולם של פייק ניוז, פוסט-אמת ועובדות אלטרנטיביות. המרדף אחר האמת היה תמיד קשה ומאתגר, אבל עכשיו גם תיעול האמת לציבור מבעד למסך עשן הדיסאינפורמציה הפך למסובך; וכשטראמפ החל לסחרר שקרים היישר מכיסא המנהיג החזק בעולם, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי.
איפה אנחנו ואיפה הם
ובכל זאת, מרבית התקשורת האמריקאית המיינסטרימית לא נכנעה. היא המשיכה לקרוא לשקריו של הנשיא בשמם, לבצע בדיקת עובדות שוטפת על דבריו ולעקוב, ככל שניתן, אחרי ילקוט הכזבים שפרק על ראשה מדי יום. לפרקים היה נדמה שמדובר במאבק כושל ואף סיזיפי, אבל לפרקים גם היה נדמה שזה רק מדרבן את העיתונאים: CNN יצאה ב-2017 בקמפיין "עובדות לפני הכל", "הוושינגטון פוסט" ייסד מדד מיוחד לשקרנים סדרתיים (טראמפ היה היחיד שעמד בקריטריונים). טראמפ היה כדלק במנועי תעשיית בדיקת העובדות, שמעולם לא נתקלה ביריב כמוהו. גלן קסלר, ראש צוות בדיקת העובדות של "הפוסט", הודה ב-2017 ש"אנחנו לא יכולים לעמוד בקצב ובעוצמה של הצהרותיו הכוזבות". אבל זה לא גרם לו ולעמיתיו לוותר. בשעה שבמקומות אחרים המתמודדים עם הנהגה מכזבת הרימו ידיים, בארה"ב נמצאו מי שהסירו את הכפפות.
מהלכים שננקטו בארה"ב בימים האחרונים – הכתובית של CNN, שידור נאום מושהה ב-MSNBC, קטיעה רב-מערכתית של הנאום ואז ביתור תקיף של שקריו – רחוקים מאתנו כמו טראמפ מניצחון בדלאוור
אולי כדאי להיות מפורש כמו שפרד סמית': בשעה שהתקשורת האמריקאית החליטה לצאת לקרב על האמת, התקשורת הישראלית עדיין שבויה בתורת האיזונים – הערך העליון החדש, מושג אנטי-עיתונאי שהפך לשליט המדיה (זו סוגיה שראויה למאמר משלה, ולכן אסתפק כאן בדברי חוקר התקשורת ניל פוסטמן שאמר כי עיתונאי שחותר לאיזון הוא עיתונאי שמועל בתפקידו). מהלכים שננקטו בארה"ב בימים האחרונים – הכתובית של CNN, שידור נאום מושהה ב-MSNBC, קטיעה רב-מערכתית של הנאום ואז ביתור תקיף של שקריו – רחוקים מאתנו כמו טראמפ מניצחון בדלאוור. מי בכלל משתמש במילה "שקר" בתקשורת חוץ מפובליציסטים? הכתבים, המגישים והעורכים שאמונים על הסיקור עדיין משתמשים בטרמינולוגיה הסלחנית של "אי דיוקים", כאילו לא מדובר בהטעיה מכוונת ועקבית אלא בטעות אנוש אקראית.
על הרקע הזה, אין פלא שכאשר לציטוט של טראמפ בכמה מכלי התקשורת הישראלים נלוותה באורח חריג התוספת "ללא ביסוס", איש התקשורת ינון מגל נרעש בטוויטר מכך שהדברים מובאים "עם פרשנות צמודה". טראמפ, אם צריך שוב להזכיר, לא הביא כל ראיה לדבריו. אפילו החברים בפוקס ניוז הכירו בזה. אבל מבחינת מגל, להציג כך את דברי הנשיא זה לא ציון עובדות אלא פרשנות. ואת זה מצייץ מי שהיה עיתונאי בכיר בישראל (כתב בחדשות 10, מגיש בערוץ הראשון, עורך "וואלה!") ועודנו איש תקשורת פעיל (מגיש תכנית יומית ב-103FM ובערוץ 20). עם כל התפקדים האלה בעברו, הוא עדיין חושב שלציין עובדות, לומר אמת ולהעמיד הצהרה פוליטית במבחן המציאות זו פרשנות.
השבוע המטלטל שעבר ועובר על ארה"ב זימן לישראלים רבים הזדמנות לצפות בתקשורת שממלאת את תפקידה הקרדינלי והזנוח ככלב השמירה של הדמוקרטיה. עכשיו הם צריכים לצפות מהתקשורת שלהם לאותו הדבר.