"כשהחברות מדברות על בר מצווה, ואת בחיתולים"

בכל שבוע, באופן קבוע, יש לי מפגש חברות. המפגש, לא ניתמם, מתבסס כמובן על שתי הפעולות החביבות עלינו ביקום, בליסה ודיבור. אנחנו מתעדכנות, מתייעצות ובעיקר מלהגות את נפשנו בכיף מבלי לשמוע "מאמי, אין לי כוח לזה עכשיו" או את מילת הקסם "חופרת" ואחותה המתוקה "קודחת".

נושא השיחה, באופן טבעי מתרכז לא מעט בנושא של הורות וילדים. מצד אחד יש אותן, שהתחתנו לפני שנים וילדו כבר בשלהי המאה הקודמת ילדים שכיום כבר בגיל בר מצווש. מן הצד השני, ניצבת אני, שהתחתנה בגיל העמידה והאימהות שלה הגיעה בגיל שמונים פלוס. ההבדלים יוצרים לא פעם פערים משעשעים בשיחה הנעה ונדה בין תכנוני טקס בר מצווה ותהיות על התבגרות מינית ובין שאלות שלי על הריון, לידה ומה לעזאזל אמורים לעשות עם הילד ברגע שאחרי.

לנו, הפער הזה נראה ומרגיש נורמלי אבל לחלק מהסביבה, איך נאמר? פחות. לא מעט אנשים שפגשתי לאורך ההריון שאלו אותי את השאלה הכה כה נעימה "אה, זה הריון ראשון?" כשמבטם מאוכזב ונימת עצב נשזרת בקולם שירד אוטומטית בדציבל ורבע לאות אבל. זה קרה לי בעבודה, זה קרה לי בקופת חולים וזה קרה לי אפילו בתור לקופה בסופר.

ידוע כי לחוות הריון במדינת ישראל הינו דבר מאתגר כשלעצמו. בכל מקום שואלים אותך שאלות חטטניות, רוצים ללטף לך את הבטן ובאופן כללי נכנסים לך לרחם וחולקים אותה יחד עם העובר. כאן גרים בכיף עם ישראל האוהב טו מאץ' ובוטן העובר. אם משעמם לכם ואתם מחפשים קצת אקשן בחיים, נסו לעבור הריון בגילי המופלג. זה ה-מבחן האמיתי לסבלנותה של אישה. למה? צריך רק לבחור.

סביבה

אז בהמשך לשאלות המציקות בואו לא נשכח גם את שלל ההערות שאישה בהריון בגיל מתקדם מקבלת, סתם כך בכל גיחה תמימה לרחוב. "וואו, לקח לך זמן, אה?" "למה, בעצם?" "כבר התחלנו לחשוב שיש לכם בעיות" הם רק דוגמית קטנה. וכבונוס, באיזה שלב תמיד מגיעה השאלה "תגידי, (הנמכת טון דרמטית), עשיתם טיפולים? כי את יודעת, אין בזה שום בושה". באמת? תודה רבה!

הגוף

גם אם אני רוצה, אין איך להתחמק מזה. הריון בגיל 37 מרגיש אחרת מהריון בגיל 25. זה לא משנה אם את מרגישה צעירה לגילך, בעלת לוק של פרגית לוהטת ושמחת חיים של מעודדת בגיל העשרה, ברגע האמת הזה, בו הגוף שלך מתמודד עם יצירת בן אדם חדש והכלתו (שלא לדבר על האכלתו) מתבררת לך המציאות הדי מרה. גיל העשרה עבר ונגמר מזמן ומסתמן שאת, גבירתי היקרה, כבר אישה בשלה עם קשיים פיזיים וחצי רגל בקבר ויעידו על כך גבך הצורח, כתפייך הדואבות ורגליך הכואבות.

הרגלים

כשמתחתנים בגיל צעיר, באופן טבעי בונים את החיים יחד. מטפחים תחביבים משותפים, יוצרים חברויות הרלוונטיות לשני בני הזוג ויש המוןןןןן זמן ליהנות מהחיים. כשמתחתנים בגיל מבוגר, לכל אחד יש כבר את העולם המלא שלו. אג'נדת חיים, הרגלים שקובעו עמוק בתוך הסיסטם במרוצת הזמן, תחביבים שהשקעת ושקעת בהם ומלאי חברים שלם המלווה אותך כבר שנים. בתוך כל האתגר הזה של לבנות זוגיות איכותית וטובה למרות הקיבעונות והקושי נכנסת גם האימהות כאתגר לא קטן בפני עצמו. העברת שלושים ושבע שנים עם עצמך והתרכזת רק בטובתך? בוקר טוב! מעכשיו יש מלך זעיר וחדש בשכונה, על פיו יישק דבר ואת הולכת ליהנות מזה, שמעת?!

פחדים

כל הריון מלווה בפחדים וחששות, בכל גיל,  אבל כשאת בהריון בגיל מאוחר זה יושב עליך הרבה יותר. את מודעת לסיכונים הרגילים ויודעת שבמקרה שלך ישנו סיכון חביב נוסף שילווה אותך לאורך כל הדרך. דאגת בגלל לחץ הגיל עד שנכנסת להריון ואת תמשיכי לדאוג בגללו גם עד סופו. אז מה זה אומר בעצם? קבלי שתי דוגמאות מייצגות: בראש ובראשונה תכיני את עצמך נפשית לעובדה שבדיקת השקיפות העורפית שתעשי לא תהיה עם תוצאה מעולה ומרגיעת נפש, אלא בינונית במקרה הטוב ונמוכה במקרה הרגיל, גם אם הכל תקין אצלך ואצל עוברך. למה? בגלל הגיל שמעלה אוטומטית את הסיכון והצפי למומים. לזה תוסיפי את הכיף האדיר שבבדיקת מי שפיר שבגילך אין לך באמת את האופציה לא לעשות, ואת העובדה שאחרי הבדיקה את תקפידי ליישם את המלצת הרופא בדבקות המאפיינת פעיל דאעש קיצוני מצוי ותשבי על הספה בלי להזיז אף איבר במשך שלושה ימים מחשש לזיהום, הפלה או חרדה אחרת, רק תבחרי. בקיצור, את עומדת להיות הריונית פאתטית. תתרגלי.

זוגיות

גם בגזרה הזאת לא תמיד הכל עובר חלק, וכן, הגיל הוא בהחלט חלק מהעניין. למה? בגלל מכלול הסיבות שפורטו עד כה ויחד יוצרות ריקוד פסיכוטי מוטרף בתוך ראשך. כי בגיל מאוחר הגוף מקבל אחרת את ההריון, את עייפה יותר, מפוחדת יותר וחסרת סבלנות יותר. כי פתאום משהו אחר תופס את מירב תשומת הלב שלך ואת מרכז הווייתך ולפעמים זה בא על חשבון אישך היקר, גם בלי להתכוון. כי אם לפני ההיריון יצאתם יחד, עשית לו מסאז' וסטריפטיז חושני בכל שני וחמישי עכשיו כל מה שאת רוצה זה לאכול, לישון ולבהות ב"אנטומיה של גריי", לאו דווקא בסדר הזה. כי מאחר ואת מוצפת בהורמונים נהדרים, את רגישה פי מיליון, נעלבת בקלות ובוכה באופן תדיר. הוא, לא מבין מה קורה איתך ואת מתאכזבת מזה שהוא לא שם מספיק עבורך, למרות שהוא כן.

אז נכון, הריון בגיל מאוחר הוא קשה יותר ולא פשוט בכלל אבל אני פה בשביל לספר שיש לו גם כמה יתרונות. הסביבה, תשתגע עליך והפעם בקטע טוב. היא תתעלף מהתרגשות כשתספרי על דבר ההריון ותתלהב ממנו באמת מהלב. כולם ידאגו לך ללא הפסק, יפנקו אותך בכל מקום אליו תגיעי ויוקירו כל רגע הריוני שלך מאחר וגם הם חיכו לו לא מעט זמן. בן זוגך יהיה שם בשבילך. הוא יתמוך ויכיל ובאופן כללי יעזור לך לעבור את כל הטוב הזה ויגיע איזה רגע, שתשבי לך עם כרסך השמנמנה פלוס פלוס, תביטי בו ותחשבי בלבך בסיפוק שבסך הכל בחרת היטב. הריון המגיע אחרי זוגיות קצרה יחסית הוא מאתגר אבל גם בונה ומחזק את הקשר הזוגי ויוצר עולם פנימי המיוחד רק לכם. כל זה יעזור לך להתמודד גם עם הפחדים, ואת תגלי שאת אמנם דואגת ומפוחדת אבל שיש בך גם איזו בשלות פנימית אדירה ונעימה היודעת לווסת נכון את הדברים, להכניס אותם לפרופורציות ולנחם כשצריך. והגוף? מה עם הגוף? לצערי, בנושא הזה די נדפקנו ואין לי שום דבר חיובי להגיד חוץ מ- Life's a Bitch!