אז הגעת לחודש התשיעי, ברכות. עכשיו את כבר מבינה למה אומרים שהריון נמשך 8 חודשים ועוד נצח; לפעמים נדמה לך שתופעות הלוואי המעצבנות של סוף ההריון הן פשוט בלתי נגמרות, והזמן פשוט לא עובר.
הנחמה היא שהלידה קרובה מתמיד, אבל מה עד אז? קבלי 9 ניג'וסים של חודש תשיעי, שאין אישה שלא סובלת מהם.

אישה בהריון במקלחת (צילום: John Boylan, Istock)
לפופיק שלך חיים משלו. ד"ש | צילום: John Boylan, Istock

1. לפופיק שלך יש אזור חיוג משלו

כשאת משתעלת או צוחקת הפופיק שלך יוצא החוצה כמו שעון קוקיה עם עודף מוטיבציה. היית לובשת חולצה לא צמודה ומתעלמת, אבל כבר אין חולצה לא צמודה. פשוט לא מייצרים מידות כאלה. טוב, לפחות את יכולה לחשוף את הזוועה ולהפחיד את האנשים שמציקים לך עם שאלות.
מילה שלנו:
אל תיקשרי אליו יותר מדי, הוא ישקע מהר מאוד אחרי הלידה.

2. חלומות רעים על הלידה

זוכרת את החתונה שלך? זוכרת שלפניה היית מתעוררת בזעקות שבר, מכוסה זיעה קרה, כי חלמת שהקייטרינג התבלבל ביום ואת עומדת עם שמלת כלה להכין שקשוקה ל-400 איש? כנראה שגם בחודש התשיעי יש משהו שמפעיל את כפתור החלומות המזוויעים במוח, אחרת אין הסבר אחר למה לילה אחרי לילה את חולמת שאת לוחצת שעות רק כדי לקבל גור חתולים.
מילה שלנו: אל תתבאסי, גם ככה היית מתעוררת עוד חמש דקות לפיפי.

3. ואם כבר פיפי

זוכרת כמה בילית בשירותים בתחילת ההריון, מקשיבה בהתלהבות להסברים שהרחם לוחץ על השלפוחית? ובכן, עכשיו זה כבר לא הרחם, אלא יד, רגל או ראש אקראיים שחובטים בשלפוחית האומללה שלך. ובואי נגיד שגם פק"ל שלושת הליטרים היומיים שגזרת על עצמך, כיאה להריונית קיץ, לא עוזר. ניסינו למצוא נקודת אור, אבל כל מה שהצלחנו לחשוב עליו היה שאחרי הלידה לא יהיה לך זמן לעשות פיפי.
מילה שלנו:
לא נורא, לפחות משהו מקים אותך מהספה.

4. ההורמונים מגיעים לשיאם

ומפלס העצבים והבכי – בהתאם. מה פתאום השכן חונה צמוד אלייך? הוא לא רואה שאת בהריון? ולמה לא עונים לך בביטוח לאומי, הם לא מבינים שאת עוד שנייה יולדת? כשאת בחודש תשיעי, מוצפת הורמונים ומצוידת בתו תקן חברתי לשיגעון שלך, קל מאוד לשחרר ברקסים ולהתחרפן מכל שטות.
מילה שלנו:
נצלי את זה. לא תמיד הסביבה תהיה כה סלחנית כלפי השגעונות שלך.

5. הערות מטומטמות

אם לא די בהורמונים שגורמים לך לאבד את זה, אז ישנן גם ההערות החצופות, המעצבנות והבלתי נסבלות של כל מי שרואה אותך סוחבת את הבטן הזאת. החל מהזואופילים ("מתי את משריצה? איפה את ממליטה?"), עבור במאסטר שפים ("את בכלל לא נראית מבושלת") וכלה במלטפי האגו ("יש לך בת, נכון? רואים לפי החצ'קונים). לכל אחד יש מה להגיד לך, בדרך כלל בליווי משמוש בטן בתקווה לקבל בעיטה. מה לעשות שבאותו רגע, לא רק לתינוק מתחשק לבעוט בהם.
מילה שלנו: זוכרת את שחרור הברקסים מהסעיף הקודם? תתחרפני עליהם חופשי.

6. מצג עכוז

באולטרסאונד האחרון הרופא אמר לך שהתינוק עדיין במצג עכוז, אבל שלא תתייאשי כי יש עוד זמן. ובכן, כבר אין זמן. ניסית לכרוע כמו כובסת, לשתות חליטות ולהריח מוקסות. אפילו ביקשת מבעלך ליישם את השיטה שקראת עליה, ולדבר אליו בקול נמוך כשאת שוכבת בפישוק. אפילו להאיר עם פנס ניסית, ועכשיו את צריכה לחכות עד הבדיקה הבאה כדי לדעת אם הצלחת.
הרי הרגשת אתמול השתוללות, אולי הוא התהפך? אבל מה אם הוא התהפך חזרה? ומה זה בולט שם, יד או רגל?
מילה שלנו:
זכרי שבסוף הוא הרי ייצא. גם אם בניתוח קיסרי.

7. צרבת
אישה בהריון יושבת על ספה ואוכלת פירות (צילום: Jacob Wackerhausen, Istock)
תתנחמי בזה שצרבות מורידות את החשק לסטייקים בשעת לילה מאוחרת | צילום: Jacob Wackerhausen, Istock

נדמה שזוויות הפה שלך פונות למטה באופן תמידי בחודשים האחרונים, בשילוב כיווץ השפתיים והבעת הגועל הצרבתית. כל דבר שאת אוכלת פשוט קופץ בחזרה למעלה – הכנה מצוינת, אגב, לשלב שבו תתחילי להאכיל את התינוק באוכל מוצק.
כבר יש לך מניות בטאמס, את שותה סודה ואוכלת שקדים קלופים כל שעה, ועדיין – הגרון שלך בוער בתחושת חמיצות אין קץ.
מילה שלנו: סוף סוף תופעת לוואי ששכר בצדה: חוסר תיאבון מסוים שעוד יצ'פר אותך במינוס שני קילו.

8. התכווצות שרירים ברגל

ואם לדייק – התכווצות שריר התאומים. זאת אולי תופעת הלוואי הכי כואבת, אחרי יציאת הראש שלו, כמובן. עד שאת כבר נרדמת לשנייה, ולא מתעוררת משלפוחית מציקה או מהנחירות של עצמך, את מזנקת (או פעולה דומה לזינוק, במסגרת יכולותייך) מכאב חד בשוק. שוב נתפס לך השריר.
אומרים שלאכול בננות עוזר, בגלל האשלגן, וגם להוריד את הרגל לרצפה או למתוח אותה ב"פלקס" הזכור לטוב משיעורי בלט.
מילה שלנו: עכשיו את יודעת איך מרגישים ספורטאים אחרי פעילות מאומצת.

9. צירים

וכשאנחנו אומרים צירים, אנחנו לא מתכוונים לצירים אמיתיים, כאלה שלפחות יוצא לך מהם תינוק בסוף, אלא צרצורים מעצבנים, לא סדירים ומטופשים למדי, שמציקים לך כבר שבועיים.
שלב לטנטי ארוך הוא הדרך הכי מרושעת של הגוף לרמוז לך שאת לא המחליטה במקרה הזה, ושתלדי מתי שהוא ימצא לנכון, אבל אין ספק שימים ארוכים של צירים שבאים והולכים יכולים לשגע פילים. וכרגע, לפחות בהרגשה שלך, את לא רחוקה משם.
מילה שלנו:
לפחות מבחינת סף הכאב, תתנחמי בזה שזה לא מתקרב אפילו לדבר האמיתי.

למידע נוסף על תוסף ברזל ללא תופעות לוואי לחץ כאן 

תסתדרי בלי סושי? מדריך האיסורים בהריון