מים רבים זרמו מאז הפציעה לעולמנו צעירה בת 17 בשם רוני סופרסטאר. כמה הרבה? ובכן, רוני של היום היא בת 31, אמא מאושרת, גאה וגם קצת עייפה לנורי המתוק, בן התשעה חודשים. כשהיא לא מנשנשת אותו, היא זמרת פופ, שחקנית ומנחת טלוויזיה ולפני שלוש שנים גם הקימה את "סרף סט ישראל" – שיטת אימון שמושפעת מעולם המים: גלישה, סאפ וקייאקים. מאז הספיקה להכשיר 400 מדריכים בישראל. כמו כן, היא מופיעה בהצגת פרינג' בשם "שיחות עם הברמן", עובדת על חומרים מוסיקליים חדשים וביום שישי הקרוב מגיעה להרצות בכנס בווינגייט על הדרך הטובה ביותר לחזור לגזרה לאחר הלידה. הזדמנות טובה לשאלון אמא.
איך עבר עלייך ההיריון?
"רק אחרי הלידה הבנתי את המשמעות של להיות אדם ספורטיבי ופעיל. ההריון מאוד פיזי וצריך לשלוט בגוף ולהכיר אותו. מזל שאני בנאדם שמתאמן ועובד עם הגוף שלו מגיל צעיר, האימונים שמרו אותי במסגרת של כושר, קלילות והקשבה לגוף. כל תשעת החודשים לא הייתי שקועה בהריון אלא הוא ליווה את היומיום שלי, וזה עזר לשמור על שפיות. האסימון הכבד נפל בחודש שביעי או שמיני כשהבטן, שיצאה יחסית מאוחר, הייתה גדולה".
עד כמה היה חשוב לך להקפיד על אורח חיים בריא במהלך ההיריון?
"'אני אוכלת לשניים' זה משפט שלא יצא לי מהפה. הקפדתי לאכול בריא, היה לי קרייבינג לאבוקדו ולשייק אבטיח, את שניהם טחנתי בהריון. אני מאמנת שלוש פעמים בשבוע ולא ירדתי מהבורד עד יום לפני הלידה. כל יום הייתה לי פעילות: פילאטיס ויוגה או אימונים בסרף סט. בהתאם לחודשים שהתקדמו הייתי מתאימה את התרגילים. לא שקלתי את עצמי יותר מדי, ואני לא יודעת כמה העליתי. זה לא באמת משנה, אז למה להתבאס? אבל בסוף בסוף, הייתי ענקית".
איך חווית את הלידה?
"אי אפשר להסביר אותה לאישה שלא חוותה, וגבר לעולם לא יבין. אחרי הלידה הרגשתי מצד אחד סופרוומן ומצד שני הייתי צריכה לאסוף את עצמי מחדש. ברמה הרגשית חוויתי בשנייה אחת את כל קשת הרגשות. ברגעי הצירים אמרתי לעצמי שאני הולכת לפגוש בנאדם חדש שהולך ללוות אותי כל החיים. מאוד חיכיתי לפגישה הזו ולקח לי 'רק' 22 שעות להגיע אליה, חשבתי: מי אתה ואיך אתה נראה, אתה תאהב אותי? ואני אוהב אותך? לא ידעתי למה לצפות, למרות שעשיתי קורס הכנס ללידה וקראתי ספרים. ידעתי שלידה טבעית פחות תעבוד לי, כי סף הכאב שלי לא גבוה. אבל הייתי מאוד פעילה. סמכתי על הגוף שלי ממקום שאני מכירה אותו כבר מגיל 4".
כמה זמן ארכה החזרה לגוף של "לפני הלידה"?
"אני זוכרת שהעליתי בערך חודשיים אחרי הלידה פוסט באינסטגרם שבו נכנסתי לסקיני ג'ינס והייתי מאושרת. לא לקח לי הרבה זמן כי לא העליתי הרבה, והגוף שלי היה חיוני ובכושר. חזרתי להתאמן אחרי שישה שבועות. הירידה שלי הייתה בהתחלה באופן טבעי, אבל כשחזרתי להתאמן, זה עזר לגוף".
היו כאלה שגילו קנאה לגבי החזרה המהירה?
"אני לא ממש זוכרת, לא העליתי את התמונה בקטע של 'תראו, אני לא אוכלת עוגות' אלא כדי להראות לבנות שלוקח זמן. אחרי הכול, לא יצאתי עם סקיני מחדר לידה, למרות שמאוד רציתי. כיף לבנות שזה קורה להן. אחרי חודש וחצי ששמרתי על עצמי, אפשר לחזור לשגרה והג'ינס הזה שאני חוזרת אליו, או החזרה לארון שאני מכירה, היא חזרה לעצמי. תשעה חודשים הגוף היה עסוק בדברים אחרים שאין לי שליטה עליהם והגוף שלי קיבל בחזרה את השליטה".
יש לך טיפ לחזרה לגזרה אחרי הלידה?
"אכילה נכונה וספורט, וגם השעה הזו שאת נותנת לעצמך. לא כל יום אבל פעמיים, שלוש בשבוע זה נותן שלווה ואת רואה תוצאות ורוצה להמשיך. פשוט להתחיל להאמין בגוף שלך, אם אהבת לרוץ או לעשות פילאטיס, כשאת חוזרת לעשות את מה שאת אוהבת זה אדיר. פחות בעניין הגזרה והמשקל אלא יותר כמו לקבל את עצמך בחזרה".
מה השיעור הכי חשוב שלמדת בהורות?
"פחדתי מכל התהליך: איך מתמודדים עם האחריות על מישהו, על הערכים והחינוך שלו. אבל היום נורי והמשפחה הם העוגן שלי. לא משנה כמה מטורף היום שלי, וכמה דברים אני רוצה להספיק, יש את הרגע ביום שאני חוזרת הביתה אליו, אלו רגעי קסם שאני רק איתו, והעולם יכול להיחרב. פעם לא ידעתי לעשות את זה. הייתי רצה ועובדת ורוצה רק להספיק, אבל עכשיו יש משהו שמפקס אותי. אני מתנהלת יותר טוב עם הזמן, מייעלת דברים ויש דברים שיכולים לחכות למחר".
למה את הכי מתגעגעת בחיים שלפני האימהות?
"לספונטניות, לזה שאם אני רוצה לקבוע משהו אני לא צריכה להתקשר לשלושה אנשים: בייביסיטר, מטפלת, דודה סבתא. כל יום הוא הפקה חדשה ואני כמו מתאמת הפקה".
איזה מסר חשוב את רוצה להעביר לנורי?
"אהבת אדם, לאהוב, לכבד. שיידע גם לעמוד על שלו כי הוא נכנס בקרוב לגן. אבל הוא מראה את כל הסימנים שהוא יודע, והכי חשוב: שיהיה מאושר".
מה החלק הכי מאתגר בהורות עבורך?
"להרגיש אני עושה מספיק. אני בחרתי וכל אחת בוחרת את הדרך שלה. לפעמים אני אומרת לעצמי: אני אימא טובה? הוא מקבל ממני את מה שהוא צריך? הוא יודע שאני לצידו? שאני שומרת עליו ושתמיד אהיה שם?"
מה החלק הכי מהנה בהורות?
"עכשיו כשאני מתה לסיים איתך את השיחה, כי אפתח את הדלת בבית, ואני אעוף עליו והוא עליי".
איך את מבלה עם נורי זמן איכות?
"מלהתפנק ביחד על הבקבוק, לשחק ביחד, לעשות מקלחת. אני שרה לו לפני שהוא הולך לישון את "שיר ליקינטון". זה טקס, שאני כופה עליו - יש ארבעה בתים והוא ישמע את כולם גם אם הוא כבר ישן".
מה החלק בשבוע שאת הכי אוהבת?
"ברור ששבת. למזלי הוא קטן, אז הדשא של הגן שעשועים, זה אותו דשא כמו ביער בירושלים. אז אנחנו עדיין לא נוסעים רחוק אלא נשארים בתל אביב, נהנים ומטיילים. הוא התחיל לעמוד ולזחול, למשש, ולטעום טעמים חדשים, ואנחנו איתו בזה".
איזה רגע בהריון או בלידה את לא שוכחת?
"את כל הרגעים לפני שקיבלתי את האפידורל עד פתיחה שלוש".
איך את מבלה את הזמן האישי שלך?
"לישון, אני לא רואה טלוויזיה, אז פשוט לישון. אבל גם בספורט. השעה שאני מתאמנת היא נטו לעצמי. קצת מתנתקת מחוסר שעות שינה, החתלה, האכלה וכל מה שלא בא לי טבעי. השעה שנתתי לעצמי בסטודיו, עזרה לי לרדת במשקל ולשמור על עצמי, על מי שאני מכירה, לפני שאני אימא של נורי.
איפה את פוגשת את האשמה?
"יש לי אחלה פסיכולוג, אצלו בקליניקה פעם בשבוע אני פוגשת אותה. הוא עושה לי סדר בכל הבלגן. והבנתי שאני פשוט עושה את הכי טוב שאני יודעת ויכולה. כל אחת והדרך שהיא בחרה. נורי רואה אותי ואני רואה שהוא מאושר אז נראה לי שאני עושה בסדר".
איזו אימא את לדעתך?
"אימא פעילה מאוד. אוהבת את מה שאני עושה: מוסיקה ומשחק ופיטנס, ועובדת קשה ומוותרת על שעות שינה כדי להספיק הכול".
מה את לוקחת מאימא שלך?
"מלא דברים. ההורים שלי, לא משנה כמה היו עסוקים, הם היו שם. וזה משהו שאני גם ארצה שנורי ירגיש. כשהייתי שמחה או עצובה בילדות ובנעורים, הטלפון הראשון היה לאבא ואימא. עד היום כל מה שחדש בחיים זה אבא ואימא. אני רוצה שנורי ושאר הילדים שיהיו לי, ירגישו שהטלפון הראשון או השני יהיה אליי, לשתף ולספר. אם הם במצוקה, שיידעו לספר לי. ההורים שלי היו צריכים להכיל ילדה בת 15 שמפתחת קריירה וזה היה מאתגר, אבל הם ליוו אותי ותמכו, ואפשרו לי לבחור את הדרך שלי ואת האהבה שלי, ולדאוג שלמרות כל הטירוף של פיתוח קריירה בגיל צעיר אשמור על תלם וסדר יום".
מתי בכית בפעם האחרונה בקשר לנורי?
"ביום הזיכרון לחללי צה"ל עמדתי בצפירה בחדר שלו ופחדתי שיתעורר, וזה היה מומנט חזק לראות אותו במיטה ולהגיד בצורה נאיבית "כשאתה תגדל לא יהיה צבא", למרות שזה לא יקרה ושסיפרתי לאימא שלי היא אמרה לי "ברוך הבא לאימהות", זה חזק ממני. אפילו עכשיו זה מעלה שוב דמעות. הוא רק בן תשעה חודשים ואני חושבת על גיל 18".
מהי עצת ההורות הכי טובה שקיבלת, וממי?
"חברה אמרה לי להסתובב עם אטמי אוזניים כי להמון אנשים יש מה להגיד, כמו זו שאני לא מכירה ואומרת לי ברחוב: "למה אין לו גרביים", וגם הפסיכולוג שלי נתן לי עצה טובה. לא ידעתי איך אתמרן את כל מה שאני רוצה אבל הוא אמר לי שהכי חשוב שאני אהיה מאושרת, כי אז הבן שלי יהיה מאושר. אני רואה אימהות אחרות שהן לא מאושרות, אבל הן דואגות לאושר של הילדים, ולא מבינות שזה צריך להתחיל מהן".
מה המודל ההורי שלך, אם יש כזה?
"ההורים שלי. כמובן שיש דברים שגם אני מפתחת עם עצמי ועם בעלי. אבל בגדול אם אצליח לעשות את העבודה שההורים שלי הצליחו לעשות איתי ועם אחותי, אהיה מאושרת".
רוצה גם לחזור לכושר? דעי שכבר בימים הראשונים שלאחר הלידה ניתן להתחיל לאמן את שרירי רצפת האגן והבטן המשמשים כשרירי הליבה. "אלו הם השרירים הראשונים שצריכים להתחזק לפני החזרה לשיגרת האימונים הרגילה. מלבד זאת, קודם כל צריך לתת לגוף לנוח לפחות שישה שבועות אחרי לידה טבעית. אחרי ניתוח קיסרי צריך לנוח לפחות תשעה שבועות". אומרת אלה ללזר דמציאן, מהמכללה האקדמית בוינגייט, שמתמחה באימון נשים בהריון ואחרי לידה. לטיפים נוספים: כנס הכושר המוביל של המכללה האקדמית בוינגייט – Wincol Fitness, ייערך מחר, (שישי, 12.5.17) במכללה האקדמאית בווינגייט, בו ישתתפו מומחי הכושר בישראל. לפרטים נוספים