לידה היא לא דבר פשוט, או קל. והמאמא הבלוגרית זואי ג'ורג' החליטה שהיא רוצה לספר לכל האמהות באמת עד כמה מאתגר האירוע הזה יכול להיות. בבלוג פוסט שהיא שחררה לאחרונה בבלוג שלה the subtle mommy (האמא המעודנת, עלק), על הוואגינה השבורה שלה, ג'ורג' דיברה על חוויית הלידה שלה בפירוט יתר בלתי מתנצל. הטקסט שלה הוא אמוציונלי, כנה, וכמובן מאוד משעשע – כי חייבים קצת הומור כשמדברים על וואגינות שבורות.

היא התחילה את הפוסט שלה בזה שהיא מכירה בכך שכל סיפור לידה הוא שונה, ושהניסיון שלה הוא שלה בלבד. אחרי הדיסקליימר הזה, היא שאבה את הקוראים לסיפור הלידה של בנה הבכור. "הילד הזה לא רצה לצאת החוצה", כתבה, וציינה שהלידה התרחשה שבועיים אחרי המועד המשוער. ג'ורג' קבעה תור לזירוז, ואפילו הספיקה לסדר את הפריזורה והציפורניים לפני שיצאה לבית החולים, שם היא תבלה יותר מ-30 שעות בניסיון לחלץ את התינוק הסורר. "ניסיתי לעשות את זה באופן טבעי – כן, זה לא קרה", שיתפה. "עשיתי תרגילי נשימה במשך 8 שעות, אבל בסופו של דבר זה עשה אותי כל כך כועסת, שכמעט נתתי בוקס למיילדת שלעסה מסטיק באמצע הצירים שלי. תביאו את האפידורל שלי!!!", היא צעקה בסופו של דבר. למזלה זה עבד, והיא מתארת את חווית האפידורל כאורגזמה ארוכה, שלקחה אותה ממגרש השדים לבית קטן בערבה בפחות מ-5 דקות. אחרי כמה שעות של התלוצצות עם הצוות הרופאי, ג'ורג' משתפת שהיא הרגישה כאילו יש לה את "הקקי הכי גדול בעולם", להגדרתה, מה שאומר שהתינוק עמד לצאת. היא מספרת שלא היה מספיק זמן לעשות לה חתך חיץ. מדובר ברוטינת שארגון הגניקולוגים והמיילדים האמריקאי לא ממליץ עליה בעליל, מאחר שהיא מעלה דווקא את הסיכון לקריעות גדולות יותר וכאבים מאוחר יותר.

לידה מרגשת (צילום: מתוך instagram)
"אני לא זוכרת הרבה אחרי שהוא נולד" | צילום: מתוך instagram
ג'ורג' ביקשה מבעלה לצלם את הלידה בווידיאו כי היא רצתה לראות את השילייה שלה, ואחרי כמה דחיפות התינוק, ארי, נולד. "אני לא זוכרת הרבה אחרי זה, הייתה עסוקה בלהסתכל על התינוק הראשון שלי שהונח על החזה שלי, כולו מלא בחומר לבן", היא כותבת, "תהיתי איך יכול להיות שהוא נראה כמו תפוח אדמה מבושל". מאוחר יותר ג'ורג' גילתה שהיא איבדה המון דם בלידה, והיא גם קיבלה עירוי דם. היא ראתה את הוואגינה השבורה שלה, להגדרתה, בפעם הראשונה. "להגיד על הוואגינה שלי שהיא נראתה כמו המבורגר תהיה מחמאה", כתבה. האמת היא שג'ורג' חוותה כמות גדולה של קרעים בחיץ ובוואגינה בגלל הלידה, ונזקקה להרבה תפרים.

היא התמודדה עם קשיי הנקה אחרי הלידה, קשיים במתן שתן וכמות אדירה של תפרים כואבים. עד כדי כך, שלקחו שישה חודשים עד שהיא הסכימה בכלל לחשוב על האפשרות של לקיים שוב יחסי מין, מחשבה שהבעיתה אותה יותר מאשר לקפוץ באנג'י. הגניקולוג שלה עדכן שבגלל התפרים יש לה צלקות רבות, ויחסי מין עלולים להכאיב לה מאוד. האפשרויות שעמדו בפניה היו ניתוח לתיקון, או פשוט לעמוד בכאבים, בתקווה שגם בלידה הבאה יהיו לה קרעים באותם מקומות בעייתיים, ושייעשה תיקון יותר איכותי. היא בחרה באופציה  הזאת. ללא ספק, אישה אמיצה.

"בתהליך הזה הצלחתי לעשות לוואגינה שלי טראומה עד שכמעט היה לי וגיניסמוס", היא מספרת. וגיניסמוס הוא ביטוי של התכווצות שרירים קשה בווגינה לפני קיום יחסים על מנת למנוע אותם מחשש לכאבים, וג'ורג' המסכנה, שתלאות הוואגינה שלה לא תמו, עברה טיפול והרתה שוב. היא ילדה הפעם בת, ומספרת ש"הלידה הייתה מדהימה. עדינה ויפה. אפילו משכתי אותה בעצמי!", סיפרה. הפעם, הרופא תפר אותה בעדינות ובאיכות, ובתוך ימים היא הרגישה שהכל בסדר שם למטה. היא הייתה נבוכה לחלוק את הסיפור הזה עם הקוראים שלה, אבל לג'ורג' היה חשוב גם להעביר מסר, על כמה לידה יכולה להשתבש ולאמלל נשים. "אני שמה את הסיפור הכי פרטי שלי שם בחוץ כדי שהעולם יקרא", אמרה, "אבל אני מקריבה את עצמי לטובת כל הנשים שגם הוואגינה שלהן נשברה".

מקור

>> נשים שעברו הפלה מתנחמות זו בזו ברשת