מיתוסים בתחום הנקה והאכלה

"אוכל זה החיים" זה לא רק סלוגן להלביש מעל תמונת קינוח מושחת באינסטגרם, זה בדיוק מה שזה עבור התינוק הרך. חלב הוא הדבר הראשון שהוא פוגש וללא ספק אחת ההתמודדויות המכריעות הראשונות עבור האם הנרגשת - בין אם בהנקה או בהאכלה באמצעות הבקבוק ולא בכדי גם הנושא שמעורר הכי הרבה שאלות, מיתוסים ודיונים. פנינו לשרית פאר, אחות מוסמכת ומלווה נשים בתהליך היריון, לידה, הורות והנקה עם רפרטואר של 20 שנה בתחום. ביקשנו להבין ממנה עד כמה המיתוסים ש"גדלנו" עליהם בתחום הנקה הם, ובכן, רק מיתוסים. מודים שכבר במיתוס הראשון, היא הצליחה להפתיע אותנו, וזה לא נפסק שם.

1. הנקה תמיד כואבת בהתחלה לכולן

חד משמעית לא. זה נכון שנשים רבות כאובות ומאמינות (בלית ברירה) שפטמה פצועה היא שלב הכרחי להנקה נעימה בהמשך, אך לא כך הדבר. הסיבה שהנקה כואבת מעידה שמשהו לא עובד כשורה, וב-90% מהמקרים התינוק פשוט לא נצמד נכון לשד ועל זה צריך להתמקד ולשפר את ההצמדה לשד. כשזה נפתר, ההנקה אינה כואבת. במקרים אחרים ייתכן ומדובר בלשון קשורה, לידה מאוד קשה ומבנה של הפה של התינוק.

2. בהתחלה אין חלב

שרית פאר
"ההנקה כואבת? הסיבה העיקרית היא התינוק לא נצמד נכון לשד". שרית פאר

בהחלט יש. למעשה כבר משבוע 16 הגוף מתחיל לייצר חלב וממשיך במשימה. בתחילה, החלב נקרא קולסטרום. מדובר בכמויות קטנות ולכן זה לא מורגש פיזית בתוך השד אולם מבחינתו של התינוק הרך, יש לו את כל מה שהוא צריך. למעט מקרים חריגים כמו בקרב נשים שעברו ניתוחי שד, בעיות הורמונליות (בלוטת התריס) או קושי להיכנס להיריון. 

3. תינוק לא צריך לאכול 24 שעות ראשונות

ברור שכן. תינוק חייב לאכול. היממה הראשונה היא יממה שכולה התנקות ממי שפיר ושלל דברים שעברו בלידה. יחד עם זאת, בכל שלוש שעות חשוב להציע לתינוק לאכול, שכן הוא כבר לא מחובר לחבל הטבור ואינו יכול להתקיים מאוויר משום שטרם יצר לעצמו רזרבות. גם אם זו האכלה קצרה או מעטה, זה בסדר גמור. בשורה התחתונה: לא למנוע האכלה כי המיתוס הזה פשוט אינו נכון.

4. צריך להעיר תינוק כל שלוש שעות

בהתאם לתמונה המלאה. תינוק מתחת ל-3 קילו - נעיר. כשמדובר בתינוק ששוקל למעלה מ-3 קילו, השיקול הוא בהתאם להתנהגות שלו. אם התינוק עולה במשקל ועושה צרכים כראוי – אין צורך להעיר אותו. עם זאת, בחודש הראשון מומלץ להעיר כל תינוק עד שמתבסס הביטחון שהתינוק "מאוזן". שימו לב: כשמדברים על 3 שעות, יש להתחיל בספירה מרגע סיום הארוחה האחרונה. 

אמא מניקה תינוק (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
בהתחלה אין חלב? אל תתבלבלו, יש ויש | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

5. אם אשאב, יהיה לי יותר מדי חלב

חלקית נכון. אם התינוק ניזון מהנקה מלאה ואת משלבת שאיבות – יהיה לך יותר חלב. אבל אם את רק שואבת, הדבר לא יגדיל את החלב. שאיבה דורשת סיבה, כמו למשל כשהתינוק לא יונק, לקראת יציאה לעבודה, או לצורך הגברת ייצור חלב.

6. גרעפס הוא מדד לאכילה טובה

לא נכון. גרעפס זו הוצאת אוויר בלבד. אם התינוק בלע הרבה אוויר במהלך האוכל, או שאולי בכה לא מעט לפני האכלה – אז ייצא לו גרעפס. חשוב לדעת: גרעפס אינו מדד לטיב האוכל, לסיום האוכל ולכמות האוכל. רוצים לדעת אם הוא אכל טוב? המדדים הנכונים יהיו הנקה לא כואבת, שד מתרוקן, תינוק שיונק רצוף כ-10 דקות, ובסיום קיבלתם תינוק ישן ונינוח.

7. חיוך של תינוק בשבועיים הראשונים לחייו הוא לא רצוני

ממש לא, זה חיוך שמעיד על משהו. בעיקר שטוב לו וגם שהוא מרגיש אהוב, שבע ובטוח. תשמחו על כך.

8. אסור לשתות קפה כשמניקים

מותר לשתות קפה אם כי מומלץ לעשות זאת אחרי הנקה. אין הגבלות מבחינת מזון בהנקה - כל ההגבלות שהיו בזמן היריון כבר אינן תקפות לאחר מכן. כל המאכלים לא עוברים לחלב. נקודה. 

אישה מניקה תינוק (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
ההנקה כואבת לכולן בהתחלה? אז זהו שלא. | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

9. אם אשתה מוגז - לתינוק יהיה גזים

לא נכון. אין קשר בין מערכת העיכול של האם ושל התינוק. הגזים של התינוק קשורים להתפתחות המעי שלו ולחיידקים המתפתחים בקיבה במהלך החודשים הראשונים.

10. החלב שלי לא טוב - הוא דליל

אין דבר כזה חלב לא טוב/דליל. החלב מותאם לתינוק בצורה מושלמת ומשתנה מהנקה להנקה כי הוא כל הזמן נוצר מחדש.

11. אם תשאבי – תדעי כמה חלב יש לך

לא נכון. זרימת החלב מהשד פועלת בעזרת הורמון אוקסיטוצין. בזמן ההנקה, ההורמון משתחרר ועמו גם החלב יוצא בקלות יתרה בשל הבונדינג עם התינוק. בזמן שאיבה, הפעולה היא מכנית ולכן גם זרימת החלב אינה זהה ולא משקפת באמת כמה חלב יש בשד.

12. אם את בדכאון זה יעבור לתינוק בחלב

לא נכון. החלב והרכבו לא משתנים אם את לא רגועה, מה שכן משפיע הוא הווייב האנרגטי. כשאמא לא רגועה, התינוק בלחץ כי הוא מבין שהוא בסכנה. הבשורה הטובה: בהנקה ישתחרר הורמון האהבה אוקסיטוצין, שירגיע את האם ואת התינוק.

13. מוצץ פוגע בהנקה

חלקית נכון. במהלך שלושה השבועות הראשונים מומלץ להימנע מהמוצץ על מנת לבסס את ההנקה. הסיבה נעוצה בתנועת יניקה לעומת תנועת מציצה. כדי שהמוצץ יישאר בפה ולא ייפול, התינוק צריך לשנות את תנועת היניקה לתנועת מציצה שעל השד, מה שעלול לפגום ביצירת הואקום.

מיתוסים בשינה של תינוקות

בואו נדבר על שינה. הדבר הזה שפעם הכרתם והיום הוא צל חיוור לזיכרון עבר. הרי מרגע שתביאו ילדים לעולם אתם תחיו על אדים של קפה, אתם תנמנמו במקטעים, אתם תהיו כמו חייל קרבי שחוזר לשבת ונרדם על כל משטח, הא? ובכן, לא מדוייק, אבל מה שכן בטוח הוא ששינה היא ללא ספק אחד הנושאים שמעסיקים הכי הרבה את ההורה הטרי. ביקשנו את עזרתה של שרי גלזר, יועצת שינה ומדריכת הורים כעשר שנים, בעלת המרכז להכשרת יועצות שינה, שמאחוריה למעלה מאלף משפחות שלמדו לישון טוב בלילה, שתזרוק קצת אור (ותקווה) על כמה מהמיתוסים הבולטים שגדלנו עליהם. 

14. מרגע שהפכתם להורים, תתכוננו לוותר על השינה למשך השנים הקרובות

שרי גלזר (צילום: עפר גדנקן)
"חשוב לבנות סדר יום לתינוק החל מגיל 6 שבועות ולכל המאוחר מגיל 3 חודשים". שרי גלזר | צילום: עפר גדנקן

לא מדויק. אכן בחודשים הראשונים צריך לקום כדי להאכיל את התינוק אחת לשעתיים שלוש (על פי דרישה), כי התינוק גדל והוא צריך לאכול לאורך כל היממה, אך החל מגיל 5 חודשים ניתן להקנות לקטנטנים הרגלי שינה טובים וללמד אותם לישון לילות רצופים של שינה איכותית . למעשה, גם בחודשים הראשונים יש לא מעט תינוקות שמצליחים לישון שעות רצופות יותר ולצופף את ההאכלות בשעות הערות. 

15. אסור להעיר תינוק ישן

לא מדויק. נכון שלא נעיר תינוק ישן באמצע הלילה, במהלך תנומות יום שמותאמות לגילו או חלילה כשהוא חולה, אולם כן חשוב לבנות סדר יום לתינוק החל מגיל 6 שבועות ולכל המאוחר החל מגיל 3 חודשים. למעשה, מגיל קטן רצוי להעיר תינוק בעדינות, בחיבוק והרבה חום ואהבה, לאחר שלוש שעות בכל תנומה במהלך היום - כדי לא לפגוע בשנת הלילה שהיא החשובה להתפתחות הילד. אם ישנים יותר מדי ביום (מעל לשעתיים/שלוש ברציפות) ולא במידה הנכונה, התינוק עלול להחליף בין יום ללילה. התינוק צריך לאכול, לשמור על סדר היום שלו ולא "לגזול" שינה מהלילה שהיא החשובה יותר להתפתחותו. 

16. עדיף למשוך את זמן ההשכבה כדי שיתעורר מאוחר יותר בבוקר

לא נכון. אם התינוק יירדם מאוחר יותר הוא אכן יהיה עייף יותר. אך עייפות יתר מביאה לפגיעה באיכות השינה ולא להארכתה, ולמעשה נוצר מצב של "הפוך על הפוך": השכבה מאוחרת מדי מביאה את התינוק למצב של עייפות יתר, שעלולה לפגוע באיכות השינה ואף לגרום לו להתעורר מוקדם יותר! שעת השכבה אידיאלית לתינוקות ופעוטות (עד גיל 3 לפחות) היא בין 18:30-20:00, כל תינוק והזמן שלו בטווח זה. אם התינוק שלכם קם מוקדם מדי, הדבר הראשון שיש לעשות הוא דווקא להקדים לו את שעת ההשכבה: ייתכן שאם יישן מוקדם יותר הוא יישן טוב יותר, ויקום מאוחר יותר.

17. מסך מרגיע. במיוחד לפני השינה

לא נכון. הורים רבים מניחים את תינוקם או את ילדם מול הטלוויזיה או תולים מובייל מעל המיטה במחשבה שזה מרגיע אותם. בפועל, התינוק שקט כי הוא מהופנט מהצבעים, הצורות והצלילים. על פי מחקרים, ילדים שרואים טלוויזיה צפויים לפתח בעיות רבות בלימוד, בזיכרון ועוד. בטווח הקרוב, הגירויים הם רבים מדי בעיני התינוקות והילדים ומהווים מסיבת דיסקו בעיניהם. הם לא מרגיעים אותם, אלא רק מסיחים את דעתם, מקשים עליהם להירגע ומורידים את איכות השינה. זכרו: מסכים הם אחד הגורמים לביעותי לילה.

תינוק ישן בעריסה (צילום: Africa Studio, shutterstock)
תינוק שבע יישן טוב יותר | צילום: Africa Studio, shutterstock

18. תינוקות יונקים ישנים פחות טוב מאלו שניזונים מתמ"ל

לא נכון. תינוק שבע יישן טוב יותר. תינוקות יונקים בהנקה יעילה שבעים באותה המידה כמו תינוקות שאוכלים תמ"ל. גוף האם חכם ויודע לייצר על-פי דרישה גם בתקופות של קפיצת גדילה.

19. התינוק מתעורר ללא הפסקה בבכי? הוא מוציא שיניים

נכון חלקית. אם מתוך שגרה של שינה טובה, לפתע התינוק מתעורר בלילה לא רגוע ובוכה, והדבר מלווה בריור מוגבר, הכנסת היד לפה לעיתים קרובות, חום נמוך, צינון, הימנעות מאוכל מוצק חם (אחת או יותר מהתופעות הללו) – כנראה שהוא עומד לקראת בקיעת שיניים. ההפרעה לשגרת השינה תהיה למשך 3-5 ימים לכל היותר, אם בכלל. אולם, אם הוא לא ישן לילה רצוף מאז שנולד והוא מתעורר כבר שלושה שבועות ברציפות בבכי מספר פעמים – אז כנראה שלא מדובר בשיניים, אלא בהרגלי שינה לא טובים שיש להסדירם. במידה והיו הרגלים טובים ושינה רציפה ולפתע חל שינוי - כמו התעוררות מספר פעמים בלילה כבר מעל לשבוע – כנראה שמדובר במשהו אחר: אולי דלקת אוזניים (שמציקה בעיקר בלילה), אולי שינוי בחייו שמשפיע על ההתעוררויות (כגון כניסה לגן חדש) וכד'. כל מקרה לגופו.

20. רוצים לגמול את התינוק מחלב בלילה? תנו לו מים

לא נכון. אם תינוק, מעל גיל חמישה חודשים, קם פעמים רבות להאכלה – כדאי לגמול אותו (ולהגיע להאכלה אחת בלילה לכל היותר, ועד גיל שנה לכל המאוחר). זאת מכיוון שההתעוררויות המרובות לא נובעות מרעב, הבקבוק הוא זה שהפך לתלות בהירדמות. מים מהווים גורם תלות בדיוק כמו חלב.

תינוק בוכה (צילום: Shutterstock)
מתעורר בבכי? אל תמהרו להסיק שזה שיניים | צילום: Shutterstock

21. בסופו של דבר הוא ילמד להירדם בעצמו

לא נכון, חלקית. הורים רבים גוררים את ההחלטה ללמד את הילד לישון בעצמו מתוך אמונה שבסופו של דבר הוא ילמד לעשות זאת בעצמו. אך ברוב המקרים זהו מיתוס. שינה זו מיומנות נרכשת. על-פי מחקרים, ילדים שלא לומדים לישון לבד שנת לילה רציפה מגיל קטן (האכלה לילית אחת תקינה עד גיל שנה), צפויים לפתח בעיות שינה גם בעתיד. בנוסף, הרבה ילדים ישמרו את התלות הזו בהורים להרדמה ויהיו זקוקים לנוכחותם עד גיל מבוגר יותר. אצל ילדים גדולים יותר (בני 3 או 4 שנים) היקיצות במשך הלילה מסתדרות בדרך-כלל, אולם ההשכבות נותרות קשות ומאתגרות. למעשה, האתגר רק הולך וגובר, ככל שהילד גדל ולומד דרכים חדשות להתנגד.

 

מיתוסים בשלבי התפתחות הילד

אחרי שהתאפסנו מעט על שגרת יום, הבנו איך ההאכלה עובדת לנו והצלחנו גם לישון בלילה, ההורה הטרי מתפנה לאבני היסוד הבאים בהתפתחות הילד. וכשאנחנו אומרים "מתפנה", אנחנו מתכוונים כמובן מבולבל במיוחד: להרדים על הבטן או לא? מתי התינוק זוחל ולמה הוא לא יושב כבר? פנינו לעדי בן ארי, מלווה התפתחותית, יועצת שינה ומטפלת בספורט טיפולי שליוותה מאות משפחות בשלוש שנים האחרונות תחת שלושת כובעיה. הנה חמישה מיתוסים שמעסיקים במיוחד הורים לתינוקות צעירים: 

22. אסור להשכיב על בטן במיוחד לא בימים הראשונים

תינוק לומד ללכת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מומלץ לתת לתינוק ללכת יחף כמה שיותר ולא פחות מחודשיים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לא נכון. כפיפה עוברית היא התנוחה בה היה התינוק ברחם וימשיך להיות בה עד גיל 6 שבועות, והיא נחשבת לתנוחה חשובה מאוד. ברגע שתינוק מגיח לעולם הוא מתמודד עם רעש ובלאגן, מידע רב על מערכת החושים שלו, ואז באופן אוטומטי הגוף שלו נכנס לכפיפה עוברית בתנוחה מוגנת, על מנת לצמצם את ההצפה ואת עודף המידע. בתנוחה זו, התינוק נמצא על הבטן כאשר ירכיו כפופות לכיוון הבטן, גבו עגול, ישבנו מורם כלפי מעלה, כתפיו וידיו צמודות לצידי הגוף וכפות ידיו מאוגרפות. נראה כי המשקל כולו מוטה לכיוון חגורת הכתפיים וראשו פונה לכיוון ימין או שמאל. כפיפה זו היא הבסיס לרכישת אבני דרך חשובות להתפתחותו התקינה של התינוק. באמצעותה הוא מחזק את שרירי הגב (והגו), חגורת הכתפיים, הידיים והחזה אשר יאפשרו לו בהמשך לשכב על הבטן בצורה נינוחה ולאורך זמן. כפיפה זו גם תורמת ליצירת תהליך ויסות תקין, מבססת קו אמצע וכו'. מומלץ להשכיב במנח זה גם בעגלה. השכבה על הבטן בהשגחה ועפ"י שיקול דעתכם לפי הנחיות משרד הבריאות*. 

23. התינוק מדלג על שלב בהתפתחות? שטויות. כולם בסוף הולכים

לא נכון. אמנם כולם בסוף מתפתחים, אך יש חשיבות רבה לאיכות ואופן התנועה. לכל תינוק קצב התפתחות משלו וההנחה שלא יקרה כלום אם יפספס שלב היא שגויה במידה מסויימת. אם ניקח לדוגמא תינוק שלא זחל או לא התיישב וישר נעמד, הפעוט כנראה יעמד על קצות האצבעות, קרוב לוודאי גם שיילך מהר, יתקשה בהערכת המרחב, יהיה תזזיתי, ירבה ליפול. על פעוט כזה יאמרו שהוא "חזק" ומהיר. עפ"י הנתונים הללו ניתן להניח שמשהו ברצף ההתפתחותי לא התרחש כראוי או שדילג על שלב מסויים או ששה מעט מאוד זמן באותו שלב ולא הייתה הטמעה של המיומנות ואז גם לא יגיע לשליטה טובה.

אחת הסיבות להתפתחות מהירה אצל תינוקות זה מתח שריר מוגבר, כדי להצליח לעשות איזושהי פעולה או להצליח להיות במנח מסויים הם מגייסים המון כוח (העלאת מתח השריר) כדי להצליח למשל להתהפך. מצב זה גורם לקושי בשכיבה על הבטן ולרוב נראה תינוק מתוח עם הקשתה של הגב ורצון להיות זקוף כל הזמן. ואז ייתכן שהדחף להעמד יבוא הרבה יותר מהר במקום שלב הזחילה והישיבה. מה עושים? אפשר לצמצם גירויים הגורמים להעמדות מהירה, ללמד את התינוק את אותם שלבים שדילג עליהם. זחילת גחון- יד ורגל נגדית, עמידה על שש וישיבה. עיסויים שיסייעו בהגדרת גבולות הגוף בהתאם למרחב.

24. מותר להושיב ילד גם אם הוא עדיין לא מתיישב לבד 

לא נכון. אין להושיב תינוק באופן יזום כל עוד הוא לא התנסה בכך בכוחות עצמו. מנח הישיבה מתחיל לאחר שהתינוק ביסס זחילה על 6, סביב גיל 8 חודשים כאשר לשלב זה הוא מגיע עם מערכת שווי המשקל ושרירי גו מבוססים. במקרה כזה החזקת הגוף בישיבה תהיה מתוך חוזק וכוח אמיתי שהתינוק רכש ולכן כשיתיישב הוא יעשה זאת בתנועה גמישה יותר שתאפשר לו כניסה יציאה מישיבה באופן עצמאי. תינוק שהושב מוקדם מידי יתקבע במנח, יקבע את האגן ויאלץ את שרירי הגו לתמוך בו. במקרה כזה יהיה עומס על החוליות והתינוק יתקשה לפתח מנגנונים ליציאה מהתנוחה. הושבה פאסיבית תגרום להפחתת המוטיבציה ולא תאפשר לתינוק להתאמץ להתיישב בעצמו. חשיפה מוגברת תתרום לתינוק סקרנות, מוטיבציה, תנועה במרחב ורצון להתיישב. 

תינוק משחק על שטיח (צילום: Photo by MHIN, Shutterstock)
אל תושיבו תינוק באופן יזום כל עוד הוא לא התנסה בכך בכוחות עצמו | צילום: Photo by MHIN, Shutterstock

25. יש לרכוש נעלי צעד ראשון מיד כשהתינוק מתחיל ללכת

לא מדויק. יש גישות שונות לעניין הנעליים, כל אחד ילך עפ"י מה שמרגיש לו נכון עבור הילד שלו. מדובר בשינוי גדול מרגע שתינוק מתחיל ללכת ולגלות ולחוש מרקמים ומשטחים שונים כגון: דשא, מדרכה, חול וכו'. הוא מקבל מענה תחושתי לרגליים, מבסס הליכה יציבה ומאורגנת. ברגע שננעל לו נעליים כל האפקט הזה עלול להעלם ואף לפגוע ביציבות ולהליכה נוקשה יותר. לכן תנו לפעוט שלכם ללכת יחף כמה שיותר ולא פחות מחודשיים (בחורף עם גרביים) עד אז הוא ירגיש בטוח וינוע בחופשיות. ממולץ לרכוש נעליים שיעטפו את כף הרגל מעל מפרק הקרסול וזאת כדי לאפשר לפעוט תחושה של יציבות ותמיכה.

26. כשמאכילים תינוק צריך להטות את הכפית כלפי השפה העליונה כדי שכל האוכל יכנס לפה

לא נכון. צריך להקפיד שהתינוק יגרוף/יאסוף את האוכל ע"י הזזת השפתיים. ולא לעשות את הפעולה במקומו ע"י הזזת הכפית. הורים רבים אינם מודעים לאופן הכנסת הכפית כשהתינוק מתחיל לאכול מוצקים, לרוב מאכילים בצורה כזו שהתינוק לא מספיק לסגור את השפתיים וכבר מגיעה הכפית הבאה. חשוב ללמד את התינוק לעשות תנועה של איסוף האוכל מהכפית. כדי לתת לו את היכולת להרגיש את המרקם והטקסטורה של האוכל. כך הוא יהיה פתוח למגוון של טעמים ונפחית את הסיכוי לבררנות באוכל. תפקודי אכילה קשורים למערכת המוטורית והחושית בחלל הפה. וכאשר עולה קושי בתפקודי חלל פה אנו נראה קשיים במקומות נוספים בגוף כגון: חולשה בחגורת הכתפיים, שרירי הצוואר, מתח שריר נמוך/מוגבר, רגישות יתר בחלל הפה. ככל שניתן חשיפה ומענה מוטורי וחושי אנחנו נקדם את התינוק ונצפה שיפור בכלל ובאופן האכילה בפרט.

27. תינוק שמוצץ אצבע יגדל להיות סרבן מוצצים

עדי בן ארי (צילום: יערה דלוגשן)
"ין להושיב תינוק באופן יזום כל עוד הוא לא התנסה בכך בכוחות עצמו". עדי בן ארי | צילום: יערה דלוגשן

לא מדויק. באופן טבעי תינוקות נולדים סקרנים וחלק מהתפתחות תינוקות היא מציאת קו אמצע. הם חוקרים את העולם דרך הפה ומגרים את חלל הפה על ידי הכנסת אצבע ובהמשך גם צעצועים, חפצים. ולכן מציצת אצבע לא בהכרח תגרום לתינוק להיות סרבן מוצצים. ברוב המקרים הורים רוכשים מגוון של מוצצים כדי למצוא את האחד שהתינוק יסכים לקחת. הניסיונות הללו יגרמו לבלבול ויגדילו את הקושי בלקיחת מוצץ.
איך אפשר בכל זאת להרגיל אותו למוצץ? אפשר לעשות עיסוי חיצוני בתנועות סיבוביות וטפיחות קטנות באיזור הלחיים והשפתיים ואז להציע מוצץ. ייתכן שיש מתח שריר גבוה באזור הפנים ולכן מומלץ לקחת חיתול טטרה, ללפף על האצבע ולעסות את אזור הפנים ובתוך הפה כדי ליצור גירוי חושי ולהוריד מתח. במקביל יש להקפיד להשכיב על הבטן בזמני ערות, כשהידיים קרובות לקו האמצע, על מנת לחזק את שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים אשר אחראים על תפקודי הפה והלסת. את הפעולות הנ"ל יש להקפיד לבצע בכל זמן שהתינוק ערני ופנוי ללמידה. לבחור מוצץ אחד (לרכוש כמה מאותו סוג) ואותו להציג בכל הזדמנות.

סייעו בהכנת הכתבה:

שרית פאר, BECOME A MOM, ליווי בתהליך היריון, לידה, הורות והנקה.
שרי גלזר, יועצת שינה ומנחת הורים, בעלת המרכז להכשרת יועצות שינה
עדי בן ארי צ'אנה, מלווה התפתחותית ומדריכת הורים לספורט טיפולי וייעוץ שינה, מלווה נשים לאחר לידה ומאמנת ריצה.

  

מחפשת לאן לצאת עם הבייבי? באיזי ריכזו עבורך את כל המקומות שמכבדים הנקה באזורך: