אישה בהריון שוכבת על הגב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"אל תפחדי". אה, אוקיי | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
בניגוד לפחד מג'וקים או מליצנים, שנתקלים לרוב בזלזול ובהצעה להתבגר ומהר, פחד מלידה נחשב דווקא לדבר טבעי.

חוסר הוודאות, הכאב, הדם – כולם מעוררי חרדה מצטיינים, ולמעשה, אם תכריזי שאת לא מפחדת ללדת, במיוחד בלידה ראשונה, רוב הסיכויים שיסתכלו עלייך קצת מוזר.

אדרנלין נגד אוקסיטוצין

ואולם, מחקר נורבגי חדש, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Obstetrics and Gynecology, מגלה שהפחד לא משפיע רק על הנפש שלך – באופן פרדוקסלי, ככל שאת מפחדת יותר, הלידה תהיה ארוכה יותר, ובנוסף עולה הסיכוי שתסיימי על שולחן הניתוחים.

המחקר הנורבגי הקיף 2,206 נשים, ומטרתם המוצהרת של החוקרים הייתה לבחון האם להלך הרוח שעמו מגיעה האישה לחדר הלידה יש השפעה על משך ואיכות הלידה שלה. התוצאות היו מובהקות למדי, ואוששו את המודל ההורמונלי של הלידה, לפיו ככל שיש בגוף יותר אדרנלין (שמופרש, בין היתר, כתגובה לפחד שחשה האם), הפרשת האוקסיטוצין נחלשת, והלידה מתארכת ונחווית ככואבת יותר. "חשוב לציין שלמרות התארכות הלידה, אנחנו עדיין ממליצים לנשים לנסות ללדת לידה רגילה, ולא להשתמש במחקר הזה כהנחיה לבקש ניתוח קיסרי", הבהירה ד"ר סמנתה סאליבן אדאמס, ממובילות המחקר.

הנשים שהשתתפו במחקר התבקשו למלא שאלון בשבוע ה-32 להריונן, במטרה להעריך את רמת הפחד שלהן מהלידה המתקרבת. 7.5% מהנשים השיגו ציון גבוה, שסיווג אותן כ"סובלות מפחד חמור מהלידה" – 85 תשובות חיוביות מתוך 165 שאלות שהוצגו להן.

לאחר שילדו, ניתחו החוקרים את דו"חות חדר הלידה של הנשים, והשוו אותם לשאלונים. משקלול הנתונים, עלה, כי נשים שסווגו כפוחדות מהלידה ילדו תוך שמונה שעות בממוצע, בעוד שנשים שלא סבלו מפחד יוצא דופן יצאו מחדר הלידה 6 שעות ו-28 דקות אחרי שנכנסו אליו – סה"כ, הפרש של שעה ו-32 דקות לטובת הלא-מפחדות.

"מנגנון הפחד: גול עצמי"

אחרי שנוקו משתנים אחרים, כמו שימוש באפידרול, תרופות לזירוז לידה ולידות חוזרות, עדיין נשמר פער משמעותי של 47 דקות בין יולדות מפוחדות מאוד ליולדות רגועות יחסית. עוד מצא המחקר שהמפוחדות נטו יותר לסיים את הלידה בעזרת ואקום או מלקחיים (17% לעומת 10.6% בקבוצה השנייה), וכן נזקקו יותר לשירותיו של צוות חדר הניתוח, כש-10.9 מתוכן סיימו בקיסרי חירום, לעומת 6.8% בקבוצה השנייה.

"ההסבר לתוצאות שהגענו אליהן הוא שחרדה ופחד מעלים את הריכוז של חומרים הנקראים קתכולאמינים (ובהם גם אדרנלין) בדם, והם מונעים מהרחם להתכווץ כראוי ולייצר צירים משמעותיים, שדוחפים את התינוק כלפי מטה ומגדילים את הפתיחה", הסבירה ד"ר אדאמס. "בנוסף, מצאנו שהחרדה מונעת מהנשים לתקשר כראוי עם צוות חדר הלידה, כך שהן לא נשמעות להוראות ומעכבות את הלידה של עצמן. ומכיוון שאנחנו רואים שהאפקט כל כך משמעותי, אנחנו ממליצים בחום לנשים לטפל בעצמן, בעזרת אנשי מקצוע, לפני הלידה, כדי למנוע מהן להגיע חרדות כל כך ברגע האמת".

אישה בחדר לידה (צילום: istockphoto)
לפעמים 47 דקות זה המון, אבל המון, זמן | צילום: istockphoto
"הממצאים לא מפתיעים", ממהר לומר פרופ' שבח פרידלר, מומחה לרפואת נשים ולפוריות בקופת חולים מאוחדת. "לרוב הדברים שאנחנו קוראים 'פסיכולוגיים' יש גם ביטוי ביולוגי. חרדה ופחד הם מנגנון הישרדותי. במצב של סטרס או סכנה, הגוף נערך לפעולה מיידית, למשל אם מישהו מאיים עליך בסכין, אתה צריך לרוץ מהר, והמנגנונים האלו מאפשרים את זה. הצד השני של המטבע הוא שלילי, ונוגע לגיוס שווא של אותן משאבים, שגורם לסטרס שכידוע משפיע רע על הגוף".

פרופ' פרידלר מסביר, שכאב הוא משהו שלא יודעים  כיצד למדוד אותו, זו חוויה סובייקטיבית. "אנחנו כן יודעים שאדם שמצפה לכאב יחווה כאב יותר גדול. המוח יוצר ערנות גדולה בגוף, שמגבירה את עצמת הגירוי. בעצם יש כאן גול עצמי: המנגנון הזה נועד לעזור לאישה להתמודד עם הכאב, אבל בעצם מקשה עליה, ומאריך את הלידה. כדי למנוע את זה, חשוב שהאישה תתמקד בצדדים החיוביים, ושהמלווים שלה והצוות ידגישו בפניה את העובדה שתכף התינוק שלה יגיע. חשוב לציין ששימוש בהומור יכול לעזור, למרות שזה לא משהו שהרבה אנשים נוטים לעשות בחדר הלידה. אני אישית ערכתי מחקר על ההשפעה של ליצנים רפואיים על הפריות חוץ גופיות, ומעניין יהיה לבדוק את זה גם בלידות", הוא מסכם.

>> "הלידות כיום ארוכות משמעותית מהלידות לפני 50 שנים"