הריון בשבוע 23
קלי יו ושני בניה. "הלוואי שהרופאה המיילדת הייתה יכולה לראות את הילדים השובבים שלי עכשיו" | צילום: dailymail.co.uk
הסיפור המרתק של בני הזוג מוטי ומיכל ביטון שעברו אינספור טיפולי פוריות עד שלבסוף נכנסו להריון באמצעות פונדקאית וכשזו הייתה בחודש השלישי להריונה גילו שמיכל הרה לשלושה תינוקות, הוא לא פחות מנס. אולם הוא לא היחיד מסוגו. במקרה של חמש האמהות הבאות - ניסים קורים וכמה טוב שהם קורים.

המשותף לכל הנשים הבאות הוא השבוע המוקדם בו ילדו: שבוע 23, סוף חודש שישי. מבחינה חוקית, מדובר בשבוע בו ניתן עדיין לבצע הפלה ואף מומלץ לא פעם על ידי הרופאים. הפסקת הריון עד השבוע ה-23 נעשית על ידי גרידה בהרדמה מלאה. בתי החולים מסייעים להציל תינוקות החל משבוע 24, הסיבה לכך טמונה בסיכויי ההישרדות של העובר לשרוד חיים בריאים לאחר שבוע 24. הסיפורים של חמש האמהות הבאות שילדו פגים בשבוע הקריטי הזה ייתנו תקווה להרבה מאוד נשים במצבן, ואולי אף ישנה את החוק שבו מפילים תינוקות בימינו.

עוד בתשעה חודשים:
>> השוטרים איימו בנשק על אישה בצירי לידה
>> התינוקת שלי שמנה מדי!
>> צילומי הריון לא שגרתיים: קבלו השראה

אמרו לי, "לא נעזור להם"

קלי יו, 30, יועצת מכירות מצ'שייר באנגליה ילדה את בילי וקיידון, תאומים בנים, בשבוע 23 ושישה ימים. היום הם בני שלוש, ילדים בריאים, שובבים ופעילים - אולם אי אפשר היה לדמיין שכך יהיה כשהם נולדו והועברו מיד להנשמה באינקובטור. "הלוואי שהרופאה המיילדת הייתה יכולה לראות את הילדים שלי היום", היא מספרת לדיילי מייל. "בשנת 2011 כשנכנסתי ללדת לפני הזמן, היא אמרה לי, 'התאומים שלך קטנים מדי, הסיכוי שינשמו קלוש ולא נוכל לעזור להם'". קלי הייתה בטוחה שתביא לעולם שני תינוקות מתים ולא ידעה כיצד להתמודד עם גזר הדין הארור. "רצינו להיות הורים במשך שנים ובשל בעיות פוריות התינוקות שלנו נולדו באמצעות הפרייה חוץ גופית כך שכל כך נלחצתי שכשהם נולדו הם נלחמו על חייהם".

זוג התאומים שנולדו במשקל של קצת מעל לחצי קילו, כל אחד מהם, "זכו" בטייטל של "התינוקות הקטנים ביותר ששרדו הריון בשבוע 23 בבריטניה. "הריאות של קיידון נפגעו קשות מצינור ההנשמה ולא היה ברור האם הוא יצליח להגיע הביתה", מספרת קלי. "בילי עזב את בית החולים יום לפני תאריך היעד שלו וקיידון עזב רק כעבור 20 שבועות בבית חולים. בגלל שהריאות שלהם לא התפתחו כראוי, הצינונים שלהם הפכו לברונכיטיס ודלקת ריאות כך שהם היו מספר פעמים בבית חולים מאז. אולם, פרט לכך, אין להם שום בעיות התפתחותיות. עבורי הם הוכחה חיה לכך שצריך לשנות את חוק ההפלה של 24 שבועות".

"מערכת היחסים שלנו קרסה תחת הלחץ"

זארה טפורלי, 23, היא אם במשרה מלאה לקייטי לואיס, 5, ואמילי, בת 20 חודשים, שנולדה בשבוע 23 ושישה ימים. "כשאני מתבוננת בבתי הבלונדינית והיפהפייה אני מזדעזעת מהמחשבה שהיינו עלולים לאבד אותה", היא מספרת. "כשהגעתי לבית החולים המקומי, הרופא אמר לי שהוא לא יטפל בתינוק לפני שבוע 24 בשל הסיכויים הנמוכים להישרדות. איכשהו, התחננתי והצלחתי לשכנע אותם להעביר אותי לבית חולים אחר. למזלי אחת מהמיילדות גם התווכחה עבורי בנושא והסבירה לרופא הסרבן שבעוד יום אחד בלבד אכנס לשבוע 24. אמילי נולדה כעבור שעתיים מרגע שהגעתי לבית החולים ושקלה חצי קילו בלבד. אחת האחיות אמרה לי שהיא מצטערת, אבל שהרופאים צריכים לקחת אותי - הייתי בטוחה שהיא נפטרה. זמן קצר לאחר מכן, האחות שאלה אותי איך נרצה לקרוא לתינוקת - רק אז הבנתי שהיא שרדה. הימים הבאים היו מטורפים. כשהייתה בת שבוע, היא חלתה והתכוננו לפרידה ממנה. לראות אותה נלחמת על חייה שבר אותי".

ארבעה חודשים וחצי אחרי הלידה, שוחררה אמילי הביתה, חודש אחרי תאריך היעד המקורי שלה. כיום, אמילי בת 20 חודשים, היא אינה הולכת עדיין וככל הנראה תהיה עיוורת בעין אחת, אבל היא מדברת בלי הפסקה וילדה מאושרת. "בהתחשב באופן שחייה התחילו, אני מתפלאה בכל מה שהיא השיגה", אומרת אימה.

הריון בשבוע 23
זארה טפורלי ואמילי. "בהתחשב באופן שחייה התחילו, אני מתפלאה בכל מה שהיא השיגה" | צילום: dailymail.co.uk

"לעולם לא נשכח את התאום שמת"

פיונה לארג', 27, היא אם במשרה מלאה לחמישה ילדים. בתה הקטנה, אלסי, בת שנה וחודשיים, נולדה בשבוע 23 וחמישה ימים. ברחם, היא הייתה אמורה לצאת לאוויר העולם עם אח תאום, אך זה נפטר יממה לאחר שנולד. "בכל ההריונות הקודמים, תמיד משכתי עד תאריך היעד שלי. לכן היה זה שוק גדול כשבשבוע 23 עם התאומים הגעתי למצוקה", מספרת פיונה. "הרופאים אמרו לי שאם התינוקות שלי ייוולדו חזקים ובוכים הם יעזרו להם לחיות. למזלנו, הם נולדו בדיוק כך. אליוט הגיע ראשון והיה בגודל של כף ידו של אביו ואלסי הגיחה לעולם שעה אחריו".

אולם, מכיוון שהריאות של אלסי לא הבשילו -  גם עם העזרה של מכשירי ההנשמה, הוא לא שרד. אלסי בילתה את ארבעת החודשים הבאים בבית החולים, ולמרות שהיא קטנה יותר מתינוקות בגילה - היא כאן, חיה ונושמת. "כל פעם שהיא עושה משהו חדש, זה מזכיר לנו שאליוט היה אמור לעשות את אותו הדבר. אנחנו מעבירים את כל אהבתנו אליה".

הריון בשבוע 23
אלסי לארג'. שרדה כנגד כל הסיכויים | צילום: dailymail.co.uk
הריון בשבוע 23
כך נראתה אלסי בשבוע 23 | צילום: dailymail.co.uk

"איך זה יכול להיות חוקי להפיל תינוקות כמו תיאו?"

לקרין אשר, 33, עובדת מדינה ולבעלה, אנדי 32, עובד באבטחה, יש ילד בשם תיאו שיחגוג שנתיים החודש. הוא נולד בשבוע 23 ושישה ימים. "כשמתבוננים בו לא מאמינים כמה הוא עבר: ריאה שקרסה, דימומים במוח ודימום ריאתי שעלולים היו להרוג אותו או להפוך אותו לנכה. תיאו הוא הבן הראשון שלנו". בשבוע המדובר, החלה לקרין לסבול מצירים מוקדמים. " ההריון היה נוראי והזהירו אותנו שאם הוא לא ייצא החוצה לוחם, הם ייאלצו לוותר עליו. אולם, לשמחתנו הוא נשם בכוחות עצמו ואף בכה קלות. הוא בילה ארבעה חודשים בבית החולים עד לשחרורו". לדברי לקרין תיאו לא מראה סימנים של עיכובים בהתפתחות, והיא כיום בהריון שני, בסוף טרימסטר ראשון. "אנחנו תחת השגחה צמודה אבל מאושרים. יש לנו הרבה מה לחגוג".

"היא נשמה כאילו לומר, 'אני רוצה לחיות'"

לג'קי נואלס, 39, עובדת בבית ספר ולבעלה, ג'ין, 44, צייר, יש ארבעה ילדים כאשר הצעירה מביניהם, אנאיס בת השלוש, נולדה בשבוע 23 וארבעה ימים. "הפלתי שני תינוקות לפני שהיא נולדה כך שהייתי היסטרית כשהמים שלי ירדו בשבוע 22 בלבד. הייתי בבית החולים במשך שבוע ואז היא הגיחה לעולם. אמרו לי שהרופאים בבית החולים רק מסייעים לתינוקות שנולדו אחרי שבוע 28 כך שהיא בטח תמות בזרועותיי. ניסיתי להכין את עצמי לפרידה, אבל אז אנאיס נשמה ואחד הרופאים שלקח את זה כסימן לכך שהיא רוצה לחיות אמר, 'בואו נלך על זה!'"

חצי שנה מאוחר יותר אנאיס שוחררה הביתה. "היא עדיין לא עומדת ויש לה בעיות ראייה בעין אחת, אבל הרופאים אומרים שאין סיבה שלא תלך ותוכל לעשות ניתוח לתיקון הראייה כשתגדל".

הריון בשבוע 23
ג'קי נואלס ואנאיס. "אמרו לי שהרופאים בבית החולים רק מסייעים לתינוקות שנולדו אחרי שבוע 28" | צילום: dailymail.co.uk

>> קרה לך נס משל עצמך? בואי ספרי לנו עליו ninemonth@mako.co.il