תמיד חשדתם, הייתה לכם הרגשה, ועכשיו יש אישור מדעי: התינוק שלכם גאון. מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב, מגלה כי ילדים מבינים משמעות של מילים בסיסיות כבר בגיל חצי שנה: חודשים לפני שהם לומדים להגיד בעצמם את אותן מילים.
התינוקות הצליחו לזהות מילים רבות שהוצגו בפניהם
עד עתה, התפיסה הרווחת בקרב המדענים, הפסיכולוגים וההורים הייתה שתחילת ההבנה השפתית מתחילה להתגבש מאוחר בהרבה, בגיל שנה לערך. זהו המחקר הראשון מסוגו שהצליח להוכיח הבנה מילולית כזו בקרב ילדים צעירים כל כך.
הפסיכולוגית ד"ר אליקה ברגלסון, ביחד עם הפסיכולוג ד"ר דניאל סווינגלי, אספו 33 נבדקים צעירים במיוחד, שגילאיהם נעו בין 6 ל-9 חודשים. החוקרים גילו כי כאשר דמות מוכרת לתינוק (אמא, אבא, סבתא או מטפלת) שאלה שאלה פשוטה, כמו: "איפה התפוח?", למשל, התינוק מיקד את עיניו בתמונה של תפוח על מסך מחשב שהיה מולו.
גם כאשר הוצגו על המסך מסיחים, כלומר פריטים נוספים שלא היו קשורים לשאלה, הצליחו התינוקות להביט לפריט שלגביו נשאלו. בין המילים שנבדקו היו אוזן, עיניים, פנים, רגל, רגליים, שיער, יד, ידיים, בקבוק, עוגייה, מיץ וחלב, שהוצגו בכמה וריאציות, ובכל זאת זוהו על ידי התינוקות.
"בדקנו דברים שנראים שונה בכל פעם", אמרה אתמול ד"ר ברגלסון, בת לישראלים, בראיון מיוחד ל-9 חודשים. "יש מגוון לא קטן של אפים ושל תפוחים, למשל, ורצינו לבדוק האם התינוקות יזהו שמדובר באף גם אם זה לא אף שהם ראו בעבר, או תפוח בצבע שונה מזה שהם ראו קודם".
ד"ר סווינגלי מוסיף, כי מחקרים שנעשו בעבר בדקו הבנה של מילים ספציפיות כמו 'אמא' ו'אבא' ולא התייחסו לקטגוריות. "המחקר שלנו שונה מכיוון שהוא מתייחס למילים שהן קטגוריות, ולאו דווקא מתארות משהו ייחודי", הוא אומר. "אני חושב שיש כאן מסר נהדר להורים: אתם יכולים לדבר לתינוק, והוא יבין מה אתם אומרים לו. הם אולי לא יענו תשובות מתוחכמות, אבל בהחלט יבינו מה אתם רוצים מהם, וככל שתדברו אליהם יותר, כך הם ילמדו יותר מילים".
"דברו אל התינוקות כמה שיותר, כבר מגיל צעיר"
ממצאי המחקר, מספרת ד"ר ברגלסון, היו מפתיעים. "זה מדהים לגלות כי ילדים בגיל הזה, שלא רק שאינם מדברים, אלא בדרך כלל גם לא מצביעים על חפצים שהם מעוניינים בהם, ודי מוגבלים מבחינה פיזית, מבינים הרבה ממה שנאמר להם, ומסוגלים לחלק את העולם לקטגוריות".
המחקר מלמד שהדרך הטובה ביותר לעזור ללמידה של הילדים היא פשוט לדבר איתם, כל הזמן. "מחקרים אחרים הראו שמספר ומגוון המילים שילדים שומעים מגיל צעיר משפיע על אוצר המילים העתידי שלהם, וגם במחקר שלנו: ה'הכשרה' היחידה שהייתה לתינוקות היא נסיון החיים הקצר שלהם, שהספיק כדי לגרום להם לדעת לא מעט מילים רק משמיעה", אומרת ד"ר ברגלסון.
עוד היא מוסיפה, שכדאי להורים לראות בתינוקות, אפילו בני חצי שנה, פרטנרים לשיחה. "הם אולי לא עונים, אבל בהחלט מבינים. מחקרים הראו שתינוקות לומדים מסיטואציות שונות: הם רואים את התגובות של המבוגרים ושומעים את מה שהם אומרים, ומטמיעים את זה, ולכן חשוב לתקשר איתם ממש מההתחלה".
שירה קדם אילון, פסיכולוגית קלינית מומחית, מציינת שהמחקר הנוכחי מצטרף למחקרים נוספים המצביעים על כך שתינוקות תופסים ומבינים הרבה יותר ממה שנהגנו לחשוב בתקופת הינקות המוקדמות. "לדעתי, אחת המסקנות העולה ממחקר זה היא עד כמה תקשורת מילולית ולא מילולית משמעותית בגילאים הרכים. אפשר לראות שהרבה תינוקות נהנים משירים ומסיפורים, כבר בגיל חצי שנה. יחד עם זאת חשוב לזכור שההורה הוא לא מורה ואין צורך ללמד את התינוק. השפה היא חלק מהקשר הרגשי והקוגנטיבי של התינוק עם הדמות המטפלת, וחשוב שהתינוק ירכוש אותה באופן שיהיה טבעי לקשר של התינוק וההורה".
התעדכנו בכל החדשות והמחקרים באתר 9 חודשים