אחרי שעבר בהצלחה מבחן אפגאר, וצלח את השקילה הראשונה, לתינוק שלך יש עוד משוכה לחצות, בטרם תשתחררו מבית החולים: בדיקת סקר שמיעה. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות, וכל תינוק שנולד בבית חולים בישראל עובר אותה. הרציונל מאחורי הבדיקה הוא זיהוי מוקדם של בעיות שמיעה, על מנת לטפל בהן ולמנוע עיכוב שפתי והתפתחותי כתוצאה מהקושי לשמוע.
אבל למרות שכל ילד חמישי בישראל נולד בניתוח קיסרי, מתברר שהבדיקה לא תמיד אפקטיבית עבורם, ועלולה לגרום להורים לחרדות מיותרות בגלל תוצאה לא תקינה מוטעית.
תינוקות שנולדו בקיסרי נכשלו בבדיקת השמיעה
מחקר ישראלי חדש גילה מה התזמון האידאלי לביצוע הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות אמינות לכל התינוקות. המחקר, שנערך בבית החולים רמב"ם על ידי ד"ר טטיאנה סמולקין וד"ר עימאד מחול, גילה כי תזמון הבדיקה האידאלי הוא לפחות 48 שעות לאחר הלידה, על מנת למנוע צורך בבדיקה חוזרת, על כל הלחץ והחרדה הנלווים לעניין.
המחקר בחן 1,600 תינוקות שנולדו בבית החולים רמב"ם, שנבדקו בבדיקת השמיעה ביומיים הראשונים לחייהם. בעוד שמקרב התינוקות שנולדו בלידה וגינאלית נכשלו בבדיקה רק 7 אחוזים מהתינוקות, בקרב חבריהם הקיסריים נרשמו אחוזי כישלון של לא פחות מ-21% - פי שלושה מהתינוקות שנולדו בלידה רגילה.
"בעקבות הוראות משרד הבריאות, התחלנו לבצע בדיקת סקר שמיעה לכל התינוקות ב-1. בינואר 2010", מספרת ד"ר טטאינה סמולקין, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ פגים ויילודים במרכז הרפואי רמב"ם. "די מהר שמנו לב שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי פשוט לא עוברים את הבדיקה, וכשהתחלנו להשוות את הנתונים הפער בינם לבין תינוקות רגילים היה עצום. התחלנו לבדוק למה זה קורה, וכך התגבש המחקר".
"מקווים שהמחקר ימנע לחץ מיותר שנגרם להורים"
התשובה לתעלומה היא מכנית ופשוטה להדהים: לתינוקות קיסריים יש פשוט יותר מים באזניים. "בעוד שתינוק שנולד בלידה רגילה עובר ממש סחיטה בתעלת הלידה, וכל המים מהריאות ומהאוזן התיכונה יוצאים ממנו, תינוק שמוצא פתאום מהרחם, בניתוח קיסרי, נשאר עם מי שפיר באוזניים", מסבירה ד"ר סמולקין. "במחקר שלנו גילינו שאם פשוט מחכים 48 שעות לפחות, ולא מבצעים את הבדיקה הראשונה לפני, האמינות שלה זהה לזו של תינוק שנולד בלידה רגילה". ברמב"ם כבר החילו את מדיניות ההמתנה לבדיקה, ולפי התחזיות, בתי חולים נוספים יאמצו את הרעיון בקרוב.
כאשר תינוק לא עובר את בדיקת השמיעה הראשונה, הוא מוזמן לבדיקה נוספת. מעבר לחששות שמפתח הדבר אצל הוריו, מדובר בעומס כלכלי לא פשוט על המערכת, מכיוון שכל בדיקה מצריכה טכנאית מומחית לעניין ושימוש במכשיר יקר. "הבדיקה שכולם עוברים נקראת OAE, או בדיקת הדים קוכליאריים", מסבירה ד"ר סמולקין. תינוקות שלא עוברים את הבדיקה חוזרים עליה בשנית כעבור מספר ימים, ואם נרשם כישלון שני, מופנים לבדיקה רגישה יותר, המכונה ABR וכוללת מיפוי של גזע המוח. "כשתינוק לא עובר את הבדיקה פעם אחת אנחנו לא נלחצים, אבל ההורים בהחלט כן – וזה טבעי", מסבירה ד"ר סמולקין. "בנוסף, העלות של בדיקות חוזרות מיותרות היא משמעותית, ואנחנו מקווים שהמחקר שלנו יקל קצת על המערכת מבחינה כספית".
אתם בטוחים שהוא שומע אתכם? כל מה שצריך לדעת על בדיקת שמיעה לתינוקות