אחרי סבב קשה אך מוצלח של שאיבת ביציות, על כל ההורמונים, המתח והכאב הפיזי שנלווה לתהליך, יש תמורה: סטוק של עוברים קפואים, שמבטיח שלפחות בהפריות הקרובות תגיע המטופלת רק ל"החזרה", כלומר השתלת הביציות המופרות ברחם, מבלי לעבור את תהליך השאיבה וההמתנה המלחיצה לתשובה כמה הפריות הושגו.
העוברים הקפואים, שממתינים במתקני קירור מיוחדים, הם הבטחה אופטימית להריון, אבל עבור זוג אחד מבריטניה, ההבטחה הזו התגלתה כאכזבה מרה: העוברים פשוט הלכו לאיבוד.
"הרופא אמר לי שהביציות המופרות שלי אבדו"
אליסון אוסטן-הנסי ובן זוגה מייקל עברו שלושה סבבים של טיפולי פוריות בבית החולים צ'אוסר שבקנט. הטיפול האחרון, והמוצלח שבהם, יצר את בנם רומן, שנולד ב-2007.
לפני כשבועיים הם החליטו שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה, ומכיוון שידעו שאין להם כל סיכוי להרות באופן טבעי, פנו למרפאת הפוריות וביקשו לקבוע פגישה, כדי לעבור סבב טיפולים מקוצר במסגרתו יוחזר לרחמה של אליסון עובר קפוא שיופשר.
"כשהגענו לפגישה, הרופא נראה לחוץ ומבוהל", אמרה אליסון, "הוא התפתל והיסס, ואז אמר לי שהביציות המופרות שלי פשוט הלכו לאיבוד, ושאין סיכוי ממשי שיצליחו למצוא אותן. אני פשוט הרוסה מזה, ממש חולה פיזית", סיפרה אליסון. "לעבור שוב את כל התהליך של השאיבה, כשאני יודעת שהסיכויים שלי רק נעשים נמוכים ככל שעובר הזמן, זה פשוט נורא".
ואם העובדה שהביציות אבדו לא איומה מספיק, מגיע פיתול נוסף בעלילה. כשביקשה לעיין בתיק הרפואי שלה, במטרה לנסות ולאתר מה קרה לעוברים האבודים, נתקלה אליסון בפתקית דביקה, שעליה נכתב כי העוברים הופשרו. "באותו רגע הבנתי שייתכן מאוד שהעוברים שלי הושתלו באישה אחרת, שאולי אפילו כבר הספיקה ללדת ילד ביולוגי שלי ושל בן זוגי, ואפילו לא יודעת מזה", אמרה אליסון בכאב.
"בארץ לא היה מעולם מקרה דומה"
במהלך טיפולי הפוריות נשאבו מגופה של אליסון 22 ביציות. למעשה, לא היה לה כל סיכוי להרות באופן טבעי, לאחר ששתי החצוצרות שלה נכרתו בעקבות זיהום בגיל 19. בסה"כ נשאבו מגופה 22 ביציות בשני סבבים, ולמרבה האירוניה: אליסון החליטה לתרום מחצית מהן לנשים שלא יכולות לייצר ביציות פוריות משל עצמן.
הביציות הנותרות הופרו, חלקן הוחזרו לגופה בשלוש הזדמנויות שונות ונותרו ארבעה עוברים קפואים, שהיו "כמו אבקת זהב עבורי. שניים מהם היו איכותיים מאוד, מכיוון שמדובר בביציות שנשאבו והופרו כשהייתי בת 21, בשיא הפוריות שלי", היא מסכמת.
"למיטב ידיעתי, בישראל מעולם לא היה מקרה דומה", אומר ד"ר ערן הורוביץ רופא נשים בכיר לפריון ולהפריה חוץ גופית. "בארץ מתנהל רישום קפדני ומדוקדק של הביציות השאובות, ההפריות והקפאת העוברים, ואף נדרשת חתימה של שני עובדי מעבדה שעוסקים בהפריות, הקפאות והפשרות ונקראים 'אמבריולוגים', על כל הליך שקשור בפוריות".
ד"ר הורוביץ מציין כי טעויות אפשריות נוספות הן הפריית ביצית בזרע של גבר אחר, במקום של בן הזוג של המטופלת, והחלפה בין עוברים של נשים שונות, אולם גם מקרים כאלו לא התרחשו בישראל. "אם יימצאו העוברים של הזוג הבריטי אפשר לערוך בדיקת PGD, שמשמשת בדרך כלל לבדיקה של נוכחות מחלות גנטיות בעוברים לפניהם מוחזרים לרחם, על מנת לוודא שהוא שלהם", הוא מסיים בהצעה אופטימית.