מחקר שנערך באוניברסיטת האוורד היוקרתית קובע: לנשים שמנות סיכויים פחותים להצליח בטיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF). המחקר כלל 1,721 נשים שעברו את טיפול ה-IVF הראשון שלהן, וגילה כי למשקל עודף יש השפעה שלילית על איכות הביציות, אחוזי הפרייתן והשתרשותן ברחם.

אחות מעבירה מבחינה עם ביציות- טיפולי פוריות (צילום: Monkey Business Images, Istock)
קושי בהתאמת המינון ההורמונאלי לאחר הטיפול. הפרייה חוץ גופית | צילום: Monkey Business Images, Istock
"לנשים שמנות במיוחד סיכוי נמוך ב-50% להרות בטיפולי פוריות"

המחקר, שיתפרסם בגיליון יולי הקרוב של כתב העת Obstetrics & Gynecology, בחן את כמות הביציות הבשלות שנשאבו מהנשים, אחוזי הביציות שהפרייתן הצליחה, מורפולוגיית העוברים שנוצרו, מספר ההפלות הטבעיות ומספר ההריונות שהסתיימו בלידת תינוק בריא.

החוקרים גילו כי אף שמספר הביציות הבשלות שנשאבו היה דומה בקרב הנשים השמנות וקבוצת הביקורת, הביציות של הנשים השמנות (בעלות BMI של 35 ומעלה) הופרו פחות. גם רמות הפרוגסטרון (הורמון האחראי בין היתר לעיבוי רירית הרחם כדי לקלוט את הביצית המופרית) היו נמוכות יותר בקרב הנשים השמנות. בנוסף גילו החוקרים כי לנשים שמנות במיוחד (BMI 40 ומעלה) היה סיכוי נמוך ב-50% להרות כתוצאה מהטיפול, לעומת נשים בעלות משקל גוף תקין.

"בטיפולי הפרייה אנחנו שואפים להגיע לאיזון הורמונלי מדוייק ככל הניתן, כדי לשלוט במועד הביוץ וההחזרה של הביציות המופרות לרחם. במהלך הטיפול, אנו מנסים להשיג מספיק ביציות לשאיבה ולהימנע מגירוי יתר של השחלה", אומר פרופ' אדריאן שולמן, מנהל מחלקת פוריות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית.


"אצל נשים שמנות יש עודף אסטרוגן, שכמעט בלתי אפשרי למדידה, ולכן קביעת מינון ההורמונים הדרוש נעשה לא על בסיס נתונים אלא יותר על סמך תחושת בטן. בצורה כזו, קשה מאוד להצליח בטיפולים. למעשה, אשה בעלת BMI  גבוה משולה לאשה הנוטלת גלולות למניעת הריון במהלך טיפולי הפריה". 

חוסר איזון הורמונאלי אצל נשים שמנות מהווה מכשול להצלחת הטיפול

נשים העוברות טיפולי הפריה נדרשות להזריק הורמונים, שמינונם נקבע על פי מצב השחלות כפי שנצפה באולטרא סאונד, בדיקות דם הורמונאליות וגילה של המטופלת. אצל נשים בעלות כמות שומן גדולה במיוחד ישנו עודף באסטרוגן מסוג אסטרון, הורמון שכמעט בלתי אפשרי לזהות את שיעורו בבדיקות דם, ובוודאי שלא במעבדות הרגילות של מחלקות הפוריות וקופות החולים. האסטרון משבש את המאזן ההורמונלי, אך מכיוון שקשה לקבל אינדיקציה מדויקת על כמותו המדויקת בגוף, תיקוני המינון הם בגדר ניחושים בלבד.

וגם משהופרו הביציות, חוסר האיזון ההורמונלי ממשיך להוות מכשול בדרך להריון הנכסף. היחס המדויק בין אסטרוגן לפרוגסטרון, הנחוץ לעובר כדי להשתרש ברחם, שביר מאוד אצל נשים בעלות עודף משקל, ולכן שיעורי ה"החזרות" (השתלת הביצית המופרית ברחם) המוצלחות היו פחותים.

"אחרי טיפולי IVF האשה מקבלת תמיכה פרוגסטרונית, כדי לעזור לביצית המופרית להיקלט ברחם", אומר פרופ' שולמן. "בנשים בעלות עודף משקל, קשה לקבוע את המינון הדרוש, ולצערנו הרבה הריונות לא מחזיקים מעמד מהסיבה הזו בדיוק".

 

>>מנסים להיכנס להריון? סקס יומי משפר את איכות הזרע