השעון הביולוגי הוא אקססורי שמזוהה בדרך כלל עם נשים, אבל מתברר שגם לגברים יש דד ליין להקמת משפחה ביולוגית; מחקר חדש ופורץ דרך בכל קנה מידה, מזהיר שעל אף העובדה שאצל גברים אין ירידה ממשית בפוריות בגיל מבוגר, איכות הזרע יורדת דרסטית עם השנים. ההשלכות: תחלואים שונים אצל הצאצאים, לרבות סיכזופרניה ואוטיזם.
בעקבות תוצאות המחקר, מומחים בתחום הפוריות סבורים כי יש להציע לגברים צעירים להקפיא זרע, למקרה שיהיו מעוניינים להביא לעולם צאצאים בגיל מבוגר יותר.

קלוז אפ על גבר מנשק בטן הריונית (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
עכשיו זה מדעי: גם לו כדאי להיות צעיר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"לגילו של האב חשיבות מכרעת בהעברת מוטציות"

המחקר, שנערך ב"מכון רייקאוויק לגנטיקה" באיסלנד ותוצאותיו פורסמו ב-NATURE, אחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים בעולם, גילה כי 97 אחוז מכלל המוטציות הגנטיות הגורמות לסכיזופרניה ואוטיזם – מקורם בזרעם של גברים מבוגרים – ללא כל תלות בגילה של האם. עוד מצאו החוקרים כי הסיכון של ילד לאב בן 40 לסבול מהמוטציה הגנטית גבוה פי שניים וחצי מהסיכון של ילד לאב בן 20 לסבול מאותן בעיות.

במסגרת איסוף הנתונים, ביצעו החוקרים אנליזה גנטית ל-78 משפחות שילדיהן היו על הספקטרום האוטיסטי, או אובחנו כחולי סכיזופרניה. לאחר מכן, הושוו המפות הגנטיות המשפחתיות מול מאות פרופילים של משפחות בריאות.
באופן טבעי, בכל משפחה היו מוטציות גנטיות בדרגות חומרה משתנות, אולם החוקרים הבחינו עד מהרה כי על כל שנה נוספת בגילו של האב, לילד היו שתי מוטציות נוספות. בעוד שאב בן 20 העביר כ-25 גנים עם מוטציות, אב בן 40 העביר לא פחות מ-65 מוטציות שונות. האמהות, לפי המחקר, העבירו כ-15 מוטציות בקירוב, ללא תלות בגילן.

ד"ר קארי סטפנסון, מובילת המחקר, קבעה כי "לגילו של האב יש חשיבות מכרעת בהתהוות של סכיזופרניה ואוטיזם. בעוד שמספר המוטציות שמגיעות מהאם נשאר קבוע לאורך חייה, אצל הגברים אנחנו רואים הידרדרות מהירה מאוד לאורך השנים. זה הגיוני, מכיוון שכל הביציות בגוף האישה נוצרות אצלה עוד ברחם, בעוד שגבר מייצר זרע לאורך החיים.
"המסקנה היא שהדאגה המוגברת לשלום התינוקות של אמהות מבוגרות, לא מספיקה. הליקויים שמצאנו נפוצים לא פחות, ואפילו יותר מהליקויים שנגרמים בגלל גיל מבוגר של האם, וזה בהחלט נתון שאי אפשר להתעלם ממנו".

"תוצאות המחקר מתייחסות אך ורק לגיל מבוגר"

"המחקר הזה שב ומזכיר לנו שלטבע לא אכפת מהחיים המודרניים, והוא יצר אותנו כדי להביא ילדים בגיל צעיר", אמר ד"ר אלן פייסי, מומחה לפוריות מאוניברסיטת שפילד שבאנגליה. "זה נכון גם לגבי גברים וגם לגבי נשים – במידת האפשר, מומלץ לא לחכות יותר מדי עם העניין הזה".

"עד עכשיו, הנושא המרכזי שנבדק בפוריות הגבר היה פוטנציאל הפוריות, והיו הרבה הוכחות שלמעט שינויים קלים, אין שינוי משמעותי בפוריות של הגבר לאורך השנים", אומר האנדרולוג ד"ר שי שפי. "ובאמת כל אחד מאיתנו מכיר אבות מבוגרים מאוד, בין אם באופן אישי ובין אם מפורסמים, שרבים מהם הפכו לאבות בגילים מופלגים. מה שנבדק פחות, לפחות עד היום, הוא האם יש בעיות גנטיות שעולות עם הגיל של הגבר, בדומה לכך שאצל נשים מעל גיל 35 עולה הסיכון למומים כרומוזומליים בעובר. בעבר נעשו אמנם מחקרים שניסו לבדוק האם ילדים לאבות מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות שונות, אולם הם לא הביאו בחשבון גורמים שיכולים להטעות –כמו תרופות, מחלות במשפחה, שימוש באלכוהול ועישון, וכמובן גיל של בנות הזוג.
"בנוסף, החוקרים ניפו אנשים עם היסטוריה משפחתית של אוטיזם או סכיזופרניה, כך שהמוטציות יכולות להיות מיוחסות אך ורק לגיל המבוגר, ולא לגורמים סובבים.

"המחקר הזה מתפרסם באטמוספירה מדעית וחברתית מעניינת", מנתח ד"ר שפי. "בין היתר, על רקע הממצאים הידועים על נשים, העלייה המתמדת מאז שנות ה-70 בגיל הנישואים, פרויקט הגנום האנושי ונושא שימור הפוריות, שצובר תאוצה בשנים האחרונות, ולכן הוא לא רק איכותי, אלא גם רלוונטי מאוד. המחקר התפרסם בפלטרפורמה הכי רצינית שיש, מכיוון ש-NATURE הוא בפירוש חותמת איכות ברמה הכי גבוהה שיש. זה לחלוטין מדע – לא רק רפואה או סטטיסטיקה, למרות שכמובן נעתה שם סטטיסטיקה ברמות הכי גבוהות שיש. אבל זה הרבה מעבר לניתוח והשוואת נתונים.

"למעשה, ייתכן שהתוצאות של המחקר הזה יכולות להתחיל להסביר את העלייה העצומה בשיעורי האוטיזם בעשורים האחרונים, שמיוחסת בין היתר לאבחון יתר, לסגנון החיים המודרני ואפילו לחיסונים. בעתיד הלא מאוד רחוק, המחקר הזה יאפשר אולי גם לזהות אוטיזם וסכיזופרניה בבדיקות PGD (אבחון טרום השרשתי, שבו מבצעים אנליזה גנטית של העובר לפני שהוא מוחזר לרחם של מטופלות פוריות), ובבדיקות סיסי שליה ומי שפיר".

כשהוא מתבקש לפרט אילו נושאים בתחום הזרע הם הנושאים הבוערים על סדר היום המדעי, אומר ד"ר שפי שכרגע מושקעים מאמצים רבים בזיהוי פרמטרים חדשים, בנוסף למדדים הקיימים, לאבחון וניבוי פוטנציאל הפוריות הגברי: "אם היום אנחנו מתבססים על מספר תאי הזרע, צורתם ומהירות תנועתם, יש להניח שבשנים הקרובות יפותחו פרמטרים מדוייקים יותר, שיאפשרו אולי גם טיפולים יעילים עוד יותר בבעיות פריון גבריות".

>> בואו לדבר על זה בפייסבוק