בשבוע 24, קצת אחרי אמצע ההריון, רוב הנשים עדיין לא ממש מעכלות שבעוד כמה חודשים יהפכו לאימהות. נשים שנושאות תאומים או שלישייה מתכוננות נפשית לכך שההריון שלהן יהיה ככל הנראה קצר יותר מהריון "רגיל", אבל עבור אמא בריטית אחת ההריון היה קצר במיוחד: 15 שבועות לפני הזמן הגיחה לעולם שלישיית הבנים שלה – והפכה לשלישייה הקטנה ביותר ששרדה אי פעם בבריטניה, וככל הנראה גם בעולם.
"כשהמים ירדו, הייתי בטוחה שאני מאבדת אותם"
מקס, הרווי ולוקאס הם שלישייה מיוחדת. לוקאס ומקס הם תאומים זהים, והרווי הוא "רק" תאום רגיל שלהם. באופן יוצא דופן, השלישייה נהרתה באופן טבעי, ללא עזרה של טיפולי פוריות, הורמונים או זריקות כלשהן. בשבוע ה-24 להריון, אחרי ירידת מים דרמטית, הם חולצו בזה אחר זה בניתוח קיסרי חירום.
ביחד שקלו השלושה קצת יותר מקילו וחצי, ומחדר הניתוח הם הובהלו ישירות למחלקת טיפול נמרץ לתינוקות - ובתוך זמן קצר קיבלו ביחד לא פחות מ-12 מנות דם. רק השבוע, יותר משלושה חודשים לאחר שנולדו, הם שוחררו הביתה, לא לפני שהוכתרו בתואר: "השלישייה הקטנה ביותר ששרדה".
הריון שלישייה הוא תמיד הריון מסוכן ומסובך, שדורש מעקב צמוד וקפדני. ולמרות שעברה בדיקת אולטרסאונד דו-שבועית לאורך ההריון, בשבוע ה-24 החלה רייצ'ל אודל (31), אמם של השלישייה האמיצה, להרגיש כאבים חזקים במפשעה.
"יום לפני הלידה עברתי בדיקה, ושמחנו לשמוע שהכל בסדר עם השלישייה, שהם גדלים כמו שצריך. כמה שעות אחר כך התחלתי להרגיש כאבים חזקים, והלכתי למיון. בדקו אותי, אבל אמרו לי שזה טבעי ואין מה לעשות", היא נזכרת. "חזרתי הביתה, אבל כשהכאבים לא עברו חזרתי שוב למיון. עכשיו הרופאים כבר ראו שאני בלידה, נתנו לי תרופה שתחליש את הצירים ושלחו אותי לבית חולים אחר, עם פגייה מצוידת יותר, שתוכל להתמודד עם שלושה תינוקות קטנים כל כך".
בדרך לבית החולים השני ירדו לרייצ'ל המים – ומפלס החרדה עלה. "שמעתי על לידות מוקדמות, וידעתי שאין לבנים שלי הרבה סיכוי לשרוד. התפללתי לטוב, אבל ציפיתי להכי גרוע", שחזרה רייצ'ל את רגעי האימה. "זה היה פשוט נורא. במקום לשמוח שאני הולכת להיות אמא, הייתי בטוחה שזה היום שבו אני מאבדת שלושה ילדים". מקס נולד ראשון, במשקל הנמוך ביותר – 567 גרם בסך הכל – ושני אחיו נולדו אחריו, כשהם שוקלים 623 גרם כל אחד.
"רק עכשיו, כשהם בבית, אנחנו מרגישים כמו הורים, שאלו באמת התינוקות שלנו", אמרה רייצ'ל. "בהתחלה לא יכולנו לגעת בהם בכלל, רק להביט בהם בתוך האינקובטורים שלהם. הרופאים חששו מזיהום, והם פשוט היו קטנים מכדי שנוכל להחזיק אותם. לאט לאט התחלנו להחזיק אותם בתנוחת הקנגורו, עור לעור. זה היה מאוד מאתגר, עם כל הצינורות והמחטים שיצאו מהם, אבל לא ויתרנו".
"הריון שליישיה תמיד יסתיים בלידת פגים"
"אנחנו מסתכלים בדרך כלל על שבוע 34 כיעד נכסף, אך הריון של שלישייה מסתיים תמיד בלידה של פגים – והאתגר הוא למשוך כמה שיותר את ההריון", אומרת ד"ר ליאת גינדס, רופאת נשים ומומחית לאולטרסאונד. "אם השלישייה מחזיקה בתוך הרחם עד השבוע הזה, מדובר בפגות קלה יחסית. בהריון של שלישייה נהוג לבצע מעקב צמוד, אפילו אחת לשבוע או שבועיים, כדי לוודא שאין פעילות רחמית שעשויה להוביל ללידה. אם מתחילה פעילות כזו, האישה צריכה להיכנס לשמירה".
ד"ר גינדס מסבירה שאם בכל זאת מתפתחים צירים מוקדמים יש תרופות שאמורות לעצור אותם, אבל לא הוכח מדעית שהן מצליחות לדחות לידה מעבר לשבוע לאחר שהחלה. "עם זאת, בשטח לפעמים אפשר לקנות ככה כמה שבועות יקרים, ובכל מקרה, כל יום ברחם רק מיטיב עם התינוקות הקטנטנים".
"גבול החיות" של שלישייה אינו שונה מזה של תינוק יחיד: התנאי הבסיסי כדי לנסות להחיות את הולד הוא אם נולד משבוע 24 ואילך, ואם משקלו 500 גרם או יותר.
"למרות השמחה על כך שהשלישייה שרדה, חשוב להיות מודעים לסיבוכי הפגות שהם עלולים לסבול מהם", אומרת ד"ר גינדס. "אני מדברת בעיקר סיבוכים ריאתיים, כי הריאה לא מספיק אלסטית, והגוף צריך להשקיע אנרגיה רבה כדי לנפח אותה. היום בפגיות יודעים לתת חומר שמסייע לריאה להיות גמישה יותר, אבל עדיין פגים חשופים יותר לסיבוכים מאשר תינוקות שנולדו בזמן. גם סיבוכי מעיים הם נפוצים אצל פגים, כמו גם בעיות ראייה, בעיות נוירולוגיות ודימומים שונים".