מיתוס ישראלי ותיק גורס כי בארץ, אלרגיה לבמבה אינה כה רווחת כמו בשאר מדינות העולם, דווקא בגלל הבמבה - אב המזון הצהבהב של הקטנטנים. הורים מסבירים (בדרך כלל באצבעות דביקות בעצמם, אחרי שהילד לא סיים את השקית והפקיר אותה לחסדיהם) שהחשיפה המוקדמת לבוטנים היא שמונעת את האלרגיה.
טרם נערך מחקר שיאשש או יפריך את הטענה, אולם לפחות בכל מה שקשור לגלוטן, נראה שמדובר בטענה מבוססת: מחקר שוודי חדש שיפורסם בגיליון הבא של כתב העת הרפואי PEDIATRICS, גורס חד משמעית שחשיפה מוקדמת לגלוטן, מונעת צליאק.
גם הנקה יכולה להפחית צליאק
החוקרים מאוניברסיטת אומיה שבשוודיה ניסו לבדוק האם אכן יש "חלון הזדמנויות" של חשיפה לגלוטן בזמן שהתינוק עדיין יונק במקביל לאכילת מזון מוצק, שבמסגרתו ניתן להרגיל את הגוף לעכל את החלבון הבעייתי.
ד"ר אנהלי איברסון, שהובילה את המחקר, השוותה בין שתי קבוצות של ילדים: הקבוצה הראשונה הייתה של ילידי 1992, והשנייה של ילידי 1997. הילדים שנולדו ב-1997 היו בסיכון נמוך ב-25% ללקות בצליאק, וד"ר איברסון החליטה לגלות מדוע. כשהתחקתה אחרי הוראות ההזנה לתינוקות של משרד הבריאות השוודי, גילתה כי עד שנת 1996 התבקשו ההורים שלא לתת לילדים מזונות המכילים גלוטן עד גיל שישה חודשים, ומאותה שנה ואילך שונו ההנחיות, והגיל הראשוני לחשיפה לגלוטן נקבע על שישה חודשים. התינוקות ילידי 1997, אם כן, כבר הוזנו לפי ההנחיות החדשות, ולכן הסיכון שלהם ללקות בצליאק צנח בשיעור חד כל כך.
"אנחנו לא יכולים עדיין להוכיח את הקשר ישירות, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם – הירידה בשיעור הלוקים בצליאק היא משמעותית מכדי להיות טעות סטטיסטית", הסבירה ד"ר איברסון את התוצאות. "ומכיוון שבגיל הזה רוב התינוקות עדיין יונקים, יש להניח שלא רק החשיפה המוקדמת יותר לגלוטן, אלא גם ההנקה, מהווה נדבך בבניית העמידות של הגוף לגלוטן.
"כבר הוכח שהנקה בונה מרבץ חיידקים איכותי ועמיד יותר במעיים, מה שיכול לסייע במניעת צליאק ומחלות עיכול נוספות. חשוב להדגיש שלמרות הממצאים, יש בצליאק גם מרכיב גנטי, ולכן גם הורים שמקפידים על חשיפה לגלוטן במקביל להנקה עלולים לגלות שהילד יחלה בצליאק, אולם כאמור, הסיכון לכך פוחת".
"המחקר מכמת את ההפחתה באחוזי הסיכון"
מחלת הצליאק (שנקראת בעברית דגנת או כרסת) היא למעשה רגישות לגלוטן הנמצא בדגנים מסויימים. המעי הדק של הלוקים במחלה מזהה בטעות את הגלוטן כגוף זר, וגורם לתגובות שונות. תסמיני המחלה רבים ומגוונים (ולכן היא מכונה גם "מחלת אלף הפנים"), ונעים מכאבי בטן, נפיחות בבטן וקשיי עיכול ועד אנמיה, אי פיריון, הפרעות בגדילה בילדות ואפילו נטייה מוגברת לפתח סוג מסויים של סרטן.
חולי צליאק נדרשים לשמור על דיאטה קפדנית, ובמקרים שבהם המחלה מופיעה בצורה קיצונית כמעט אינם יכולים לאכול מזון שלא הוכן בתנאי פיקוח מחמירים.
"בישראל ההמלצה היא לחשוף את התינוק לגלוטן קצת לפני גיל חצי שנה, ובכל מקרה כל עוד הוא יונק", אומרת טובה קראוזה, דיאטנית קלינית ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון". "המחקר תומך בהמלצה הזו, ומה שמעניין בו הוא הכימות המדוייק של ההפחתה באחוזי הסיכון".
מה הקשר בין הנקה לגלוטן?
"לחלב אם, מעבר להשפעה הפרוביוטית שלו ולכך שהוא דואג שהמעיים של התינוק יכילו את החיידקים הידידותיים הנכונים - יש השפעה חיסונית. חלב אם, כידוע, הוא לא רק מזון אלא גם מערכת חיסון שלמה שמתפקדת כ'מנטור' למערכת החיסון של התינוק, ומלמדת אותו להבדיל בין 'אויב' ל'חבר'. מכיוון שצליאק היא מחלה אוטו-אימונית, בה מערכת החיסון תוקפת את המעיים בתגובה לחשיפה לגלוטן, ייתכן שלהנקה בזמן החשיפה לגלוטן יש גם השפעה חשובה למניעת התגובה הזאת".
אז מה כדאי להציע לקטנטנים כדי שייחשפו לגלוטן? דייסות שיבולת שועל למיניהן, פתיתים מיוחדים לפעוטות, ביסקוויטים לקטנטנים, ופירורי לחם קטנים ורכים.