אחת המטרות העיקריות של המין האנושי, ובעיקר של המין הנשי, היא לעצור את הזמן. זריקות בוטוקס, כדורי אנטי אייג'ינג ופילינגים מבטיחים לעצור את ההתבגרות הנראית לעין, אבל מה עם ההזדקנות הפנימית? זו שמלחיצה אותנו להרות וללדת עד סוף שנות ה-30, מקסימום תחילת שנות ה-40 שלנו?
יותר ויותר נשים מקפיאות את הביציות שלהן לשימוש עתידי, כדי להימנע מהצורך בתרומת ביצית אם יחליטו להרות בגיל מבוגר. מכיוון שמספר הביציות שניתן להקפיא מוגבל, כעת עובדים המדענים על השלב הבא: השתלת שחלות, שתספקנה ביציות טריות גם אחרי שהאישה חצתה את גיל הפוריות.
הארכה משמעותית של גיל הפוריות
ד"ר שרמן סילבר, רופא פוריות אמריקאי, הציג בכנס החברה האירופית לפריון ורבייה, שנערך לאחרונה באיסטנבול, 11 מטופלות שלו שעברו השתלה של רקמת שחלה – חלקן מרקמות שלהן שהוקפאו וחלקן מתרומות של קרובות משפחה. אצל 8 מטופלות, הטיפול הצליח, והן הרו וילדו ילדים בריאים. כעת הוא מעוניין להרחיב את הטיפול, ולהציע אותו לא רק לנשים שלקו בסרטן או במנפאוזה מוקדמת (תסמונת שגורמת לנשים צעירות להפסיק לקבל מחזור, בדומה לנשים שהגיעו לגיל המעבר) – אלא גם לנשים שפשוט לא מוכנות עדיין להקים משפחה, ורוצות לשמור להן את האופציה לעשות זאת בעתיד.
את השתלת השחלה הראשונה ביצע ד"ר סילבר בשנת 2007, והשתמש בתרומה של תאומה אחת לאחותה, שסבלה ממנפאוזה מוקדמת. בשנה לאחר מכן ילדה המושתלת תינוק בריא, בגיל 38. כיום מאפשרת הטכניקה גם השתלה של רקמת שחלה מהאישה עצמה, ללא צורך בתרומה חיצונית. מטופלת נוספת של סילבר עברה השתלה של רקמת שחלה שהוצאה מגופה לפני שעברה טיפולי כימותרפיה, הוקפאה והוחזרה לה לאחר שהבריאה מסרטן. עד כה, נולדו ברחבי העולם 22 תינוקות לאמהות מושתלות שחלה.
"השתלת רקמת שחלה יכולה לא רק להאריך את גיל הפוריות של נשים, אלא גם להקל משמעותית על הסימפטומים הלא נעימים של גיל המעבר", אמר ד"ר סילבר בכנס. "מגלי חום ועד הידלדלות של העצם, האיזון ההורמונלי שיכולה להשיג ההשתלה הזו יכול להוות בשורה לנשים ברחבי העולם. השתלה של רקמת שחלה מתורמת, או רקמה שהוקפאה כשהאישה הייתה צעירה, יכולה לשמור על הפוריות שלה עד גיל 47, ואולי אף למעלה מכך".
"אסור לשכוח גם את החסרונות של הריון בגיל מבוגר"
"כיום טיפולי שימור רקמה שחלתית מתבצעים בעיקר אצל נשים שעומדות לעבור טיפולים שמסכנים את התפקוד העתידי של השחלות שלהן", אומר ד"ר שי אליצור, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים אסותא רמת החיל. "יש לשיטה הזו יתרון בולט, בכך שהיא משמרת גם את המאזן ההורמונלי בגוף, ולא רק מספקת סיכוי להרות. לעומת זאת, מדובר בתהליך פולשני מאוד, שדורש שני ניתוחים – בניגוד להקפאת ביציות או עוברים, שדורש רק שאיבה במזרק, דרך הנרתיק.
"מבחינת סיכויי הצלחה, תמיד מעדיפים להקפיא עוברים, למרות התפתחות גדולה שחלה בשנים האחרונות בתחום הקפאת הביציות, וכן העובדה שכעת החוק הישראלי מאפשר לכל אישה מגיל 30 עד גיל 41 להקפיא ביציות. בינתיים הוציאו הרבה שחלות והחזירו מעט יחסית, כך שקשה להעריך את הסיכויים מבחינה סטטיסטית ולחוות דעה באשר לסיכויי השגת ההריון ממהלך כזה".
ד"ר אליצור מציין, שהרעיון להשתמש בטכניקה הזו כדי לאפשר לנשים לדחות את הקמת המשפחה הוא מעניינת, אבל מכיוון שהטיפול מורכב ועדיין דורש בדיקה, האופציה המרכזית העומדת כרגע בפני נשים היא עדיין הקפאת עוברים או ביציות. "חשוב גם לזכור את ההשלכות שיש להריון, ובמיוחד הריון ראשון", הוא מזכיר. "בגילאים מבוגרים, ולשקול האם זה אחראי בכלל לדחות כל כך את העניין, מכיוון שגם משהושג הריון, ככל שהאישה מבוגרת יותר היא חשופה ליותר סיכונים במהלכו".