להריון, הגם שהוא (כידוע) לא מחלה, יש לא מעט תופעות לוואי מטרידות. בעוד שחלקן מסתכמות במפגעים אסתטיים (כמו חצ'קונים או פיגמנטציה), חלקן מתבטאות בעיקר באי נוחות (כמו עצירות או טחורים) חלקן פשוט מביכות עד אימה (כמו דליפת שתן) – אך חלקן עלולות לסכן חיים. בסוף השבוע פורסם מקרה המוות של צעירה בת 25 מסיבוך נדיר: רעלת היריון חמורה בעקבות השמנת יתר ואי מעקב במהלך ההיריון.
רק לפני חצי שנה נפטרה אישה בת 27, שילדה תינוקת בריאה בבית החולים הלל יפה. לאחר הלידה, היא איבדה את הכרתה ומאז אושפזה במצב קשה מאוד במחלקה לטיפול נמרץ, כשהיא סובלת מרעלת הריון. הרופאים נאבקו על חייה וביצעו בה שתי החייאות אך נאלצו לקבוע את מותה.
רעלת הריון, כמשתמע משמה, היא תופעה ייחודית לנשים הרות, ולמרבה הצער והפליאה – עדיין לא ברור מדוע היא נוצרת ואיך מרפאים אותה. איך מזהים וכיצד ניתן לטפל בה? כמה דברים שאולי לא נעים, אבל חשוב לדעת על רעלת הריון.
הסממן הראשון: רמות גבוהות של חלבן בשתן
1. מה זה בעצם רעלת הריון? "רעלת הריון היא מחלה שהגורם לה לא ברור לחלוטין", מסביר פרופ' משנה קליני זהר נחום, מנהל יחידת האם והעובר במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית. "כדי להיות מוגדרת כמי שלקתה ברעלת לאישה צריכים להיות מעל 300 מ"ג חלבון בשתן במשך 24 שעות, ולחץ דם 140/90 ומעלה. ככל הנראה, הגורם לרעלת נעוץ בהשרשה לא טובה של השליה ברחם – אם ההשתרשות שטחית מדי, השליה לא מקבלת מספיק דם, ומפרישה בתגובה חומרים שמעודדים צמיחה של כלי דם – וחומרים אלו הם ש'מפעילים' את הרעלת אצל האישה. ואולם, זהו רק הסבר אפשרי, שטרם הוכח מעבר לכל ספק".
2. איך מזהים אישה שלקתה ברעלת? "מעבר לערכי לחץ הדם והחלבון בשתן שהזכרתי, סימנים נוספים לרעלת הם כאב ראש, טשטוש ראייה וכאבים ברום הבטן. למעשה, אנחנו מחלקים את הרעלת לשתי דרגות: קלה וחמורה. כדי להיחשב 'חמורה' הסימפטומים צריכים להיות קשים ומתמשכים, עם לחץ דם 160/110 ומעלה, הפרשת חלבון בשתן בכמות של 4 גרם ליממה ומעלה".
3. למה זה מסוכן לאמא? "ברעלת יש למעשה היצרות של כלי דם באזורים שונים בגוף, ודרגת הסיכון תלויה במיקומה ההיצרות הזו. לדוגמה, אם מוצרים כלי דם במוח עלול להיווצר עיוורון, למשל. אם זה בכבד, זה עלול לגרום להפרעות בתקוד, עד למצבים של דימום או קרע במעטפת האיבר. כל מערכת בגוף יכולה להיפגע, עד כדי סיכון חיים. הסיבה היא פירוק של כדוריות דם וטסיות, שצריכות להידחק בכלי דם צרים, וכשהם מתפרקים תוצרי הלוואי מצטברים בכלי הדם הצרים וחוסמים אותם עוד יותר. יש פגיעות במערכות נוספות, כמו אי ספיקת כליות, בצקת ריאות וכן איבוד הכרה ורעידות בלתי נשלטות".
4. ולמה זה מסוכן לעובר? "עובר שגדל אצל אמא עם רעלת הריון עלול לא להתפתח כראוי. למעשה, לפעמים הביטוי הבולט של המחלה הוא בצד העוברי דווקא, בלי סימפטומים של ממש אצל האם: מיעוט מי שפיר, הפרעה בזרימות הדם בשליה, IUGR (עיכוב גדילה תוך רחמי), חמצת וחוסר חמצן בדם העובר".
השלכות בריאותיות גם בהמשך החיים
5. יש נשים שנמצאות בקבוצת סיכון? "לצערנו, לא מדובר במחלה נדירה, ואנחנו רואים אותה בקרב כ-5% מהנשים ההרות. עם זאת, ישנם כמה גורמי סיכון שידועים לנו: הריון ראשון, גיל צעיר או מבוגר מאוד של האם, מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, סוכרת, לופוס, ועבר של רעלת או רעלת אצל נשים אחרות במשפחה. בנוסף, ייתכן שיש קשר לקרישיות יתר בדמה של האם. גורם סיכון מעניין הוא בן הזוג: כאשר אישה מחליפה בן זוג ונכנסת להריון לאחר שנשאה בעבר ילד של בן זוג אחר, היא נמצאת באותה רמת סיכון ללקות ברעלת כמו אישה שזהו הריונה הראשון, וייתכן שמדובר בתגובה של גוף האם לחומר הגנטי של העובר שמגיע מהאב".
6. אפשר למנוע או לצמצם את הסיכון ללקות ברעלת? "יש עשרות מחקרים שניסו למצוא תרופות או טיפולים לרעלת, אבל עד היום לא נמצא משהו יעיל באופן מוחלט. אספירין במינון נמוך הוכח כיעיל למדי, וכן סידן בכמות גדולה (מעל גרם ביממה) ואומגה 3 במינון גבוה, אבל אין תרופת פלא או חיסון למחלה הזו".
7. איך בכל זאת מרפאים רעלת הריון? "פשוט מיילדים. אם אנחנו בסוף ההריון אין בעיה, אבל אם מדובר בשבועות מוקדמים יותר, אנחנו צריכים לאזן בין האינטרסים של האם ושל העובר, כדי לא לסכן אותו בסיבוכי פגות. אם מדובר ברעלת קלה אפשר להסתפק במעקב צמוד, עד שהאישה מגיעה לשבוע 37. במקרים קשים יותר מנסים למשוך לפחות עד שבוע 34, ואז לתת זריקה להבשלת הריאות וליילד, בהנחה שזה שבוע מתקדם מספיק כדי לא לסכן מאוד את העובר, אבל אם אין ברירה, והאישה בסכנת חיים, אין ברירה אלא ליילד, גם במחיר פגיעה בעובר".
8. האם יש השלכות על המשך החיים? "בהחלט כן. נשים שלקו ברעלת חשופות יותר למחלות כלי דם ולב בהמשך החיים, ולכן אישה שלקתה ברעלת צריכה להקפיד לעקוב אחרי לחץ הדם והתפקוד הלבבי, כדי לוודא שלא מתפתחות בעיות. בנוסף, אישה שסבלה מרעלת מומלץ שתעבור בירור קרישיות יתר, גם אם לא סבלה בעבר מהפלות או קרישי דם (שהם גורמי החשד המיידיים), כדי להימנע מבעיות הקשורות לקרישיות בעתיד, ובפרט בהריונות הבאים".