"אחרי החגים אני נרשמת לחדר כושר, והפעם הולכת"; "אני אנצל את הצום בכיפור ואמשיך משם דיאטה"; "אין, הסיגריה האחרונה שלי תהיה בסוכה"; החגים הם תמיד הזדמנות להבטיח לעצמנו שנשתפר, שנשתנה, שלא נמשיך בשגרה המבאסת.
אבל בעוד שהחגים מגיעים אחת לשנה, הריון, לפחות אצל רובנו, קורה הרבה פחות. תחושת האחריות על חיים חדשים היא טריגר לא פחות טוב להכריז על שינויים בחיים.
קבלו את ההבטחות שכמעט כל הריונית מסמנת לעצמה, ומשום מה – ממש לא באשמתה - לא מצליחה לקיים.
1."לא אעלה הרבה במשקל"
ברור, את תעלי חמישה קילו, כמו היפניות. תהיי חוט עם קשר. גל גדות פילה לידך. את תקפידי על הליכות, תשחי כל יום, יש מצב שאפילו לחדר הלידה תגיעי תוך ספרינט מהיר על אופני ספינינג. או שלא.
2. "לא אהיה הורמונאלית מטורפת"
את? תהיי כמו כל המשוגעות האלה ששולחות את הבעל לשדוד את הפיצוצייה באחת בלילה? מה פתאום. את מתחשבת, ובעלך מבין אותך, לגמרי, חוץ מהפעם ההיא שהוא שם את התחתונים הלבנים שלך מעל הגרביים הצהובות בסל הכביסה המקופלת – זה דבר שמחרפן כל ברת דעת. ובמשרד - בסך הכל טלטלת את המזכירה כשהיא החלישה את המזגן. קורה לכולנו.
3. "אני אוכל רק בריא"
וכבר הדפסת טבלה שבועית ותלית על המקרר: ביום ראשון סלט עם קטניות אורגניות, בשני טופו בתנור עם ירקות מאודים, בשלישי טופו מאודה עם ירקות בתנור. כנ"ל ברביעי, חמישי וסופ"ש.
השוקולד זה רק כדי שהבייבי יזוז בסקירה, והגלידה זה כדי להעביר את הבחילות. והפיצה? כי בא לך.
4. "לא אבקש אפידורל"
זריקה בגב זה מפחיד וגם מיותר. לכן עשית קורס הכנה ללידה טבעית, שמעת את כל הקלטות של ההיפנוברית'ינג, קנית מכשיר טנס וכדור פיזיו. שטויות, זרם של מים חמים על הגב בצירים, עיסוי מהבעל ואת עוברת את זה בלי להרגיש. רק שברגע האמת, מתברר שלא עבדו עלייך: זה באמת ממש ממש כואב. אז למה לא אפידורל, בעצם?
5. "לא אבזבז מלא כסף על סקירות וחבילת לידה"
בעבר הסתכלת בבוז מסוים על חברות ששילמו חמש משכורות חודשיות על כל הבדיקות והרהיטים והבגדים הקטנטנים. ואת יודעת שאצלך זה יהיה אחרת; את תשמרי על הארנק טוב טוב ולא תרגישי פראיירית מטומטמת בקופה. אבל מה, לא תלכי למומחה הכי הכי בשביל סקירה בתלת מימד? ולא תקני לו את החדר המושלם, עם ארבעה סטים של מצעים למיטה ועוד אחד ליתר ביטחון? הלו, על ילדים לא חוסכים!
6. "אני אניק עד גיל שלוש"
הנקה היא ההזנה הטובה ביותר לתינוק, אבל מה לעשות שלא כולן מצליחות במלאכה? את רואה מסביב כאלה שהניקו שבועיים, או בכלל לא, ונשבעת שאת תשקיעי. אז את שוכרת מראש יועצת הנקה, מוותרת על מוצץ ולא חושבת אפילו לקנות בקבוק.
והאמת היא שהמאמצים משתלמים ונשים רבות מניקות, ואפילו בכיף, אבל בואו נודה שאצל רובן זה מסתיים בשלב החזרה לעבודה. יש גבול.
7. "אהיה אמא רגועה"
את מכירה את האמהות האלה שמכריחות את כולם לשטוף ידיים בכניסה לחדר של התינוק; שמודדות כמה הוא אכל במיקרו-גרמים; שרצות בכל הבית עם המדחום כדי לוודא שבמעבר מהסלון המחומם לחדר החמים אין איזה מסדרון ארקטי של 20 מעלות; ואת נשבעת לעצמך כבר בשליש השני, שאת לא תהיי ככה.
רק שבבית החולים אמרו שצריך לחמם את הבית ל-24 מעלות, אז נעשה 25, ליתר ביטחון. חוץ מזה, להרתיח פעמיים כל מוצץ שנגע לו בלחי בזמן שהוא ירק אותו החוצה זה לגיטימי לגמרי. ואם כבר את רושמת כמה קקי ופיפי הוא עשה בימים הראשונים, למה לא להמשיך קצת, עד יום הולדת שנה, נגיד?
8. "אני אציב גבולות"
אין, איך שהחגים נגמרים, הוא חוזר לישון בעריסה שלו, עם שגרה מסודרת ש"הלוחשת" קייטנה לעומתה. אוכלים בשעות קבועות, ישנים בשעות קבועות, מטיילים רק מתי שמתאים לי ולא מתי שהוא מרים את הבית בצעקות. אבל אז כבר חנוכה, והוא מתחיל ללכת למשפחתון, אז לפחות בבית נאפשר לו קצת חופש. נו, אף תלמיד תיכון לא ישן עם ההורים, נכון?
9. "לא אוותר על עצמי"
על אף צאצאך בן השבועיים, את מתכננת לצאת עם חברות, עם אמא, עם אחותך. לטייל בקניון, לעשות המון שופינג ולקרוא לפחות שני ספרים בשבוע. ובכן. אל תהיי במתח: אין סיכוי שזה יקרה.
10 "לא אזניח את הזוגיות"
את מסבירה לבעלך שלא יקרה כלום אם אמא שלך תהיה איתו לילה אחד, ואתם תלכו להצגה, למסעדה, לפאב ומשם לצימר. הבעיה היא שכשהיא מגיעה, את פשוט הולכת לישון.