נטלי פורטנר גילתה שהיא בהריון שלישי בתחילת חודש פברואר, כשהקורונה עוד הייתה חדשות חו"ל. "מצאנו את עצמנו עמוק בבוץ כשהיא הגיעה", היא אומרת. "מצאנו את עצמנו בבית. סגורים ומסתגרים. כששנינו עובדים ומפעלים זומים ועם שני ילדים בני פחות מארבע בבית".
נטלי החליטה לא לצאת יותר מפתח הבית. "בהריונות אני סובלת ממחלה שנקראת היפראמזיס, והמחלה הזו מאופיינת בהקאות מרובות שגורמות לי להיות שבר כלי ולהגיע למוקד לקבלת עירויים. ולכן המערכת החיסונית שלי פגיעה. מאוד פחדתי. לא לקחתי סיכונים".
לדברי נטלי, ילדיה התקשו מאוד עם הכללים החדשים. על בעלה, אמנון, היא פקדה לא ללכת לגינות ציבוריות. "הם יצאו מהבית. אני במשך ימים שלמים עברתי מפיג'מה לפיג'מה. הם נסעו לפעמים על אופניים מסביב לרחוב. איך לא משתגעים? משתגעים".
אמה של נטלי עובדת בבית חולים, ולכן נאסר עליה להגיע ולבקר. אמנון מסכים שהיה מדובר בחוויה לא פשוטה.
ומה קרה בסוף? הלידה של קאי ארבל הקטן הגיעה רק אחרי השבוע ה-40. "כשזה קרה ואני הייתי בבית החולים ליבי היה עם בעלי שהיה צריך להתמודד לבד עם הכל. פחות יכולתי לשלוט על מה שקורה בבית. אז הם יצאו חזרה למסגרות. היום שלחתי אותם. אני אשקר אם אני אגיד שאין חשש גדול. חושבים פעמיים לפני שמנשקים אותם כשהם חוזרים הביתה".
נטלי לא מרגישה שהגזימה בתגובה שלה. "אני ריאלית. אנחנו נלחמים במשהו שאנחנו לא יודעים מה הוא. אנחנו מקווים שיימצא חיסון ונוכל למגר את הדבר הזה כמה שיותר מהר".
מבחינה נפשית, נטלי מבהירה ששילוב של בידוד עם 20 הקאות ביום הוא קשה במיוחד. "הייתי שבר כלי. הייתי שוכבת במיטה ובוכה ימים שלמים עם הפנים לקיר. אפילו לא מסוגלת להריח את הילדים שלי או אפילו להכין משהו לאכול".