במשך 9 חודשים ליוויתם אותם, צחקתם איתם, התרגשתם איתם ועכשיו זה קרה: בטי קפרא ילדה בשעה טובה, בן קטן וחמוד. אז איך הייתה הלידה? איזה אבא דודו ואיך הם מתמודדים עם ההורות הטרייה? צפו בבלג האחרון והמסכם של בטי ודודו קפרא מצפים ליורש; נתראה בילד הבא.
"בטי נכנסה לחדר ניתוח, לא הפסקתי לקרוא תהילים"
בטי: "הכל התחיל במוצאי שבת, 4 וחצי לפנות בוקר. התעוררתי לפתע, כולי רטובה. הסתכלתי על המיטה - היא הייתה מוצפת. בהתחלה לא ממש הבנתי מה קורה. החלפתי בגדים, הלכתי לשירותים וכשחזרתי שוב מים יורדים ללא הפסקה. כמויות של מים, שלוליות, יוצאות לי מהגוף בלי שום יכולת לשלוט בזה.
"הערתי את דודו ואמרתי לו שאני חושבת שיורדים לי המים. דודו קם בבהלה ואמר שנוסעים עכשיו ומיד לבית החולים. הוא חשב ש-5 דקות אחרי שייורדים המים, אני כבר יולדת. זה מצחיק, כי בדיעבד לקח לי כמעט חצי יממה עד שהתינוק היה בחוץ.
"גם בבית החולים המים לא הפסיקו לרדת. הרופאה בדקה אותי ואמרה שאכן יש ירידת מים אבל עדיין אין פתיחה ולכן אני צריכה להיות מאושפזת עד ללידה. עברו כמה שעות, והפתיחה לא התקדמה. בשעה 16:00 הכניסו אותי לחדר לידה ונתנו לי זירוז. קיבלתי כמויות של חומר זירוז על מנת להתחיל את הפתיחה - וכלום. זה גרם לי לצירים, אבל גם אחרי 10 שעות כואבות לא התקדמה הפתיחה. אחרי 12 שעות של סבל בחדר לידה, החליטו להעביר אותי לחדר ניתוח - וילדתי בניתוח קיסרי".
דודו: "כשבטי נכנסה לניתוח הקיסרי, לא הפסקתי לקרוא תהילים. הייתי על סף דמעות. אחרי 20 דקות הוציאו לי משהו במין קופסה כזו ואמרו לי "זה שלך". זה היה רגע מאד מאד מרגש, אני חושב שעם הדמעות שבכיתי באותו רגע היו יכולים לשטוף את כל בית החולים".
על הזוגיות שהשתנתה והחיים כהורים הטריים, צפו בבלוג הווידאו למעלה
ועוד הצצה:
>> בואו להיזכר איך הכל התחיל: מרגע הבשורה ועד הלידה