מסתבר שאצל נשים בשלבים המתקדמים של ההריון מתחילים שני תהליכים נפשיים - תשוקה בוערת לבניית הקן המשפחתי לקראת בואו של הגוזל הקטן ורצון עז להעסקת הבעל שעות נוספות ללא תשלום וללא הסכם קיבוצי. אני דווקא די בסדר עם זה, ואחרי שבועיים כבר התרגלתי לכאבי הגב והתחושה ביד שמאל כמעט חזרה, אבל מה לעשות שאיני נצר למשפחה של אנשי מקצוע שעובדים עם הידיים ואני הולך לאיבוד בלי מקלדת ונס קפה על בסיס סויה - אני משוכנע שבנו של השיפוצניק לא יחורר את הקיר עם מקדחה כמוני, ובנו של החשמלאי לא יתעורר לפתע במיון כי שכח לכבות את האור לפני שהרכיב מנורה במטבח. מה לעשות שאבא שלי עליו השלום עבד 20 שנה במס הכנסה והמקסימום שאני יכול לתרום בבית זה להגיש את התיאום מס לשנת 2015 ולתייק את הקבלות בקלסר צהוב.
ומילא עבודות הפרך, אבל יש גם מסע קניות לקראת הלידה ולא בכדי קוראים לו מסע כי הקניות מתחילות בבגדים, טיטולים, חיתולים, חיתולי טטרה, חיתולי בד, חיתול סיאמי ומסתיימות במיטה, שידה, נדנדת עץ, נדנדה חשמלית, סלון, פינת אוכל והמגזימות שבנשים גם קונות או מחליפות דירה. אחוז הנשים בהריון שעברו דירה בטענה שעגלת התינוק לא נכנסת למעלית של הבניין כל כך גדול שנדמה שהן האשמות העיקריות בעליית מחירי הנדל"ן בארץ. כששאלתי אם לא יותר פשוט לקנות עגלה קטנה יותר ולהחליף את הנוכחית שגם ככה גדולה יותר מבואינג 747, גורשתי מישיבת ההנהלה המשפחתית בשל טענה על קמצנות. זה לא שיש לי בעיה עם הקניות אבל אני לא יכול שלא לתהות איך אפשר להחליף את כל הרהיטים בבית בשביל התינוק אבל בשביל לקנות סוני פלייסטיישן אחד קטן לרפואה – לזה אין לנו כסף!
מצטער לבשר, אבל שלב הקינון לא מסתיים כל כך מהר
לא מספרים לנו אבל שלב הקינון לא מסתיים אך ורק בלידה - זאת אומרת שאין באמת יעד סופי מוגדר אלא רק הקצבה של זמן – וכמו בעבודות רס"ר בצבא, כשאין עבודה אז מייצרים עבודה! בשלב הזה שבו הכל כבר מוכן ואין יותר שום דבר לעשות, הבית כשיר כדיור מוגן לתינוק וגם כמחסה מהפצצה גרעינית, האישה עדיין תהיה לא רגועה ולך עדיין יהיה אסור לנוח על הספה. בשלב הזה בדרך כלל מתחילים להצטלם ולתעד את ההריון כאילו היינו תחת מעקב של הבולשת. כמובן שאת הטופ של תמונות ההריון אי אפשר לעשות סתם כך באייפון אלא רק אצל צלמת מקצועית – ואותה מקצועית תזרוק על אהבת חייך כל מיני וילונות ונוצות אווז בתאורה של בורדל הונגרי בכדי שזו תצא יפה ושופעת ואילו אתה כל תפקידך יהיה להרים את החולצה בהינתן הסימן בכדי שתעשו תמונה משותפת של הכרס שלך והבטן שלה ביחד.
למזלנו שלב הקינון לרוב נגמר בלידה עצמה, קול בכי התינוק מכבה את הורמוני הקינון של האם ומדליק הורמונים אחרים שכרגע השתיקה יפה להם. ועד אז, תפקידנו כבני זוג הוא להמשיך לעמוד איתנים וזקופים ולעשות כל מה שאותה בחורה חמודה ויפיפייה שהכרנו לפני הרבה שנים בבית קפה מצווה עלינו – כי אחרת כמו שהיא מחליפה את הספה שבסלון ואת הפורצלן שבמטבח, יש חשש שאם נעצבן אותה רק עוד קצת אז היא בשמחה תחליף גם אותנו באיזו ואזה.
אבי לביאד, אב לשניים, מהנדס, סופר ואסטרונאוט בפרילאנס.