הערכת משקל העובר היא אחת הבדיקות השגרתיות שמקובל לבצע במהלך ההיריון. למה היא חשובה, עד כמה היא מדויקת ומה עושים אם המשקל לא נראה תקין? דיברנו עם פרופ' טל בירון-שנטר, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר ב"מאיר", שנתנה לנו את כל ההסברים.  

"הערכת משקל העובר למעשה מאפשרת לקבל אומדן לגבי גדילתו", מסבירה פרופ' בירון-שנטל, "אומנם ניתן להעריך את גודל העובר גם על ידי מישוש הרחם, אך זמינות בדיקות האולטרה סאונד וההתקדמות הטכנולוגית הובילו לכך שכיום הערכות המשקל מבוצעות בעיקרן באמצעות בדיקה זו".

על פי פרופ' בירון-שנטל הערכת משקל העובר באמצעות האולטרה סאונד מסתמכת על מדידה של ראשו, היקף הבטן שלו ואורך עצם הירך. שקלול מדדים אלה מאפשר להעריך את משקל העובר. "חשוב להבין שבדיקה זו אינה מדויקת מעצם מגבלות הבדיקה, בין היתר, בשל השימוש בנוסחה סטטיסטית ולא במשקל ממשי", היא אומרת. "לכן, למעשה מדובר ב'הערכת משקל' בלבד, ובכל החלטה הנסמכת על הערכה זו חשוב לזכור שתתכן סטייה של 10-20 אחוזים. יתרה מכך, כדאי להבין שיש הבדלים בין בודקים שונים, בין מכשירים שונים ואפילו בין בדיקות חוזרות של אותו בודק באותו מכשיר".

"בשורה תחתונה, בהחלט מדובר בבדיקה עם מגבלות בדיוק, ולכן יש להתייחס אליה כחלק מהערכת האם והעובר הכללית, ולא כממצא בודד. מובן שיש לכך משמעויות רבות מבחינת ההמלצות הנדרשות ואופן המעקב ההמשכי", מבהירה פרופ' בירון-שנטל. 

למה בעצם חשוב לבצע הערכת משקל?

"נתוני משקל העובר ובעיקר קצב הגדילה שלו ביחס למצופה על פי עקומות גדילה אופייניות וביחס לעצמו מאפשרים לקבל מידע חשוב על בריאותו של העובר. לכן, הערכת המשקל היא חלק חשוב במהלך מעקב ההיריון ומטרתה היא לאתר מוקדם ככל האפשר מצבים המסכנים את העובר או כאלה העלולים לגרום לו לתחלואה משמעותית לאחר לידתו".

מי מבצע את הבדיקה?

"הערכת המשקל מתבצעת על ידי הרופא הגינקולוג המטפל או על ידי טכנאי אולטרה סאונד שהוכשרו לכך בקורס ייעודי".

מתי נהוג לבצע את הבדיקה?

"מקובל לבצע הערכת משקל שגרתית במהלך סקירות המערכות – המוקדמת (בשבוע 15-16) וכן במהלך הסקירה המאוחרת (בשבוע 21-24). כאשר מדובר בהריון בסיכון נמוך והסקירות תקינות מקובל לחזור שוב על הערכת המשקל סביב שבוע 32. כאשר מתגלה בעת הסקירה בעיית גדילה – כלומר, גדילה עודפת או האטה בגדילה - חשוב לבצע בירור בהתאם לבעיה שהתגלתה, וכן מעקב אחר גדילת העובר בתדירות גבוהה יותר – בכל שבועיים-שלושה.

"מעבר לכך, ישנם מצבים נוספים בהם נדרשת הערכת משקל בתדירות גבוהה יותר כמו למשל כאשר מדובר בנשים בהריון עם מחלות רקע שונות, נשים הסובלת מסוכרת או מלחץ דם או במצבים שבהם קיימת היסטוריה של הריונות קודמים עם בעיית גדילה".

כיצד מתבצעת הבדיקה?

"הבדיקה מתבצעת דרך בטן האם. היא אינה כואבת, אינה מסוכנת, אינה כרוכה בקרינה המסכנת את האם או העובר ואינה דורשת הכנות מיוחדות מצד ההורה".

מדוע משקל גדול/קטן מהממוצע עשוי להעיד על בעיה?

"ראשית, הערכת המשקל של העובר ממוקמת על עקומות הגדילה האופייניות, מה שמאפשר לדעת פחות או יותר באיזה אחוזון העובר. עובר שהערכת המשקל שלו נמוכה מאחוזון 10 לשבוע ההיריון שלו (כלומר, 90% מהעוברים בשבוע זה גדולים ממנו), מוגדר כעובר קטן לשבוע ההיריון - מצב המחייב בירור. הסיבה לכך היא שהאטה בצמיחה התוך רחמית עלולה להיות תולדה של מצב בעייתי של האם, כמו למשל: מחלת רקע ממנה היא סובלת, זיהום, עישון או שפשוט מדובר בעניין גנטי תקין.

"בנוסף, הסיבה להאטה בגדילה יכולה להיות קשורה לשלייה, כמו למשל במצבים של ירידה בתפקוד שלה. למשל אי ספיקה שלייתית כמו רעלת הריון, השרשה לא תקינה של השליה, או הסתיידויות מוקדמות בשליה. סיבות אחרות עלולות להיות קשורות לעובר עצמו יכולות להיות עוברים עם בעיה גנטית, מומים או זיהומים.

"ככל שההאטה בגדילת העובר מופיעה בשלב מוקדם יותר והיא וחמורה יותר (כאשר אחוזוני הגדילה נמוכים יותר), כך עולה הסיכון לבעיה משמעותית אצל העובר. לפיכך הבירור מושפע מהשבוע שבו מופיעה ההאטה בגדילה, מחומרתה, מקצב הגדילה של העובר ביחס לעצמו, מבדיקות נוספות שעבר העובר, ממצבי הרקע האימהיים ועוד. זו הסיבה שלעולם לא מתקבלות החלטות אך ורק על פי ההערכה הסונוגרפית (האולטרה סאונד) שמצביעה על גדילת העובר.

"בכל מקרה, כאשר מתגלה האטה בגדילה התוך רחמית, יש להרחיב את הבירור כדי לאתר את הסיבה לכך. זאת ניתן לעשות למשל באמצעות בדיקות דם לבירור זיהומים שונים, ואולטרה סאונד מכוון למערכות העובר המיועד לשלילה של מומים או ממצאים המחשידים בעיה גנטית או זיהומית אצל העובר. יש לשקול לבצע גם דיקור מי שפיר עם הרחבת הבירור הגנטי העוברי. לאחר השלמת הבירור, בהתאם לממצאים ולהחלטות הנגזרות מהם, נקבע אופן המעקב בהמשך ההיריון.

"לעומת זאת, עובר עם הערכת משקל גבוהה במיוחד, מעלה חשש לממצאים אחרים כמו סוכרת אימהית לא מאוזנת או תסמונות גנטיות הקשורות בגדילה עודפת העלולות להיות בעייתיות אף הן. גם במצבים אלה מקובל לבצע בדיקות דם לאם, אולטרה סאונד מדוקדק למערכות העובר השונות וכן בדיקה גנטית מקיפה וספציפית יותר באמצעות דיקור מי שפיר. ההחלטה איך ומתי ליילד את העוברים הללו תלויה בממצאים שהובילו לבעיות הגדילה שלהם וכמובן - במצבם במהלך המעקב ההמשכי".