זהי את מוקדי הפחד. אם הבדיקה הפנימית מפחידה אותך, שתפי את הרופא ונסו למצוא פתרון (שיחה תוך כדי, הבטחה שלו לעצור כשתבקשי, נוכחות של בן הזוג או כל פתרון אחר שנראה לך). אם דווקא הדקירה ללקיחת הדם, שתפי את האחות ומצאו דרך יצירתית לעבור את המשוכה.
קבעי תורים לתחילת יום העבודה של הרופא. סיטואציית ההמתנה בחדר הקבלה היא בעלת פוטנציאל עצום של בניית דרמה, ולכן נסי למצוא רופא דייקן להפליא – או פשוט להיות הראשונה בתור בכל בדיקה שאת קובעת.
קחי איתך מישהו. לצורכי מתן פרופורציה, הרגעה ותמיכה. זו לא טובה שהצוות הרפואי עושה לך, זו זכותך החוקית להיות מלווה באדם שתבחרי בעת ביצוע כל הליך רפואי או בדיקה, ואם זה מה שמקל עלייך את הפחדים – אל תוותרי על סנג'ר שיתלווה אלייך אפילו לבדיקת שתן.
ספרי לרופא. אין טעם לשחק אותה גיבורה – אם קשה לך, אמרי למי שמטפל בך במילים פשוטות שאת מפחדת, ואל תתני להם להפוך את זה לבדיחה. עמדי על שלך, היי רצינית והסבירי שאת חוששת ומבקשת שיבואו לקראתך.
אל תדחיקי. למין האנושי יש נטייה לדחות ולהדחיק משימות לא נעימות. בדיוק בגלל זה היית מוצאת את עצמך חורשת לבגרות בבוקר המבחן, או מתחילה לכתוב סמינר חצי יום לפני מועד ההגשה הסופי. כדי שלא יתווספו לפחד שלך גם רגשות אשם וקנטורים (מוצדקים!) של הרופא על איך שוב הגעת בדקה ה-90, עשי לך מנהג לקבוע את התור הבא אצל המזכירה בדרך החוצה מהתור שסיימת – למרות הרצון לרוץ החוצה ולהיעלם.
בררי כמה את רוצה לדעת. יש נשים שכל שבב מידע מעבר לנחוץ מכניס אותן לסחרור של חרדותותהיות, ולכן, אם את כזו – הוציאי לעצמך צו הרחקה מגוגל. אחרות דווקא יירגעו מתחושת השליטה, ויבלו את הימים שלפני ביקור אצל הרופא בחריש עמוק של הרשת, כדי שתוכלנה לדון איתו בבדיקה ברזולוציה גבוהה. זהי עם איזה מהטיפוסים את מזדהה, ודבקי בדפוס שמרגיע אותך.
זכרי למה את עושה את זה. כשאת הופכת לאמא, את מגלה שאת מסוגלת לעמוד באתגרים שלא דמיינת מעודך. גם אם זה הולך קשה, נסי לשנן לעצמך שאת חייבת להתגבר על הפחד בשביל התינוק – אם זה לא יעזור, אולי לפחות תצליחי להסיח את דעתך.
>> איך מהבטן הקטנה של קייט יצא תינוק כזה גדול?
>> לא נעים אבל חשוב: על תופעות לוואי קיצוניות בהריון
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים