הפעם, בעקבות נסיעה משפחתית לערבה, חלמתי על צילומי הריון במדבר. דמיינתי בעיני את הצבעוניות הוורדרדה/אדומה של הרי אדום, את גווני החום של האדמה המדברית, פה ושם משיכות של ירוק בהיר של עץ הערבה וביניהם הריונית שחיה, אוהבת ומחוברת למדבר. מישהי שצילומים כאלה "יעשו לה את זה".
אני לא תושבת האזור. איך אני מוצאת הריונית בהריון מתקדם בערבה, ועוד מישהי שממש רוצה להצטלם ומוכנה לקום לשם כך בשבת בבוקר בטרם הזריחה? לא פשוט. השבת אוטוטו נכנסת, קרני השמש האחרונות כבר מלטפות את המדבר, ונראה שהחלום שלי הולך ומתפוגג... ולפתע, חולפת מולנו קבוצת בנות שנראות כאילו סיימו תרגול יוגה - וביניהן גם הריונית אחת.
מיד סיפרתי לה על הפרויקט שלי ושאלתי אם תרצה להצטלם. היא לא הייתה מעוניינת, אבל סיפרה לי שאחותה מאוד אוהבת להצטלם - וכך הכרתי את ירדן, שאכן שמחה להשתתף בפרויקט. ירדן סיפרה שתמיד חלמה להצטלם בטבע, ואם זה גם צילום הריון וגם במדבר, הכי טוב! איזה כיף, נשמתי לרווחה. החלום של שתינו עמד להתגשם.
>> בפעם הקודמת: מצעד הבעלים הזורמים בצילומי היריון