"כשהייתי מתמחה הגיעה למיון אשה לחוצה, שלא הרגישה תנועות עובר כמה שעות", מספר פרופ' אייל שיינר. "היא דיווחה שהיא בתחילת חודש תשיעי, והוסיפה כי בהערכת משקל שעשו לה במרפאה לא מזמן העובר שקל 2.700 ק"ג. ניסיתי לעשות לה אולטרסאונד, כדי לבדוק מה קורה עם העובר ולמה הוא לא זז. הצמדתי את המתמר לבטן שלה, ולא ראיתי כלום. האשה הייתה בעלת עודף משקל ניכר, וחשבתי שאולי בגלל זה אני לא מצליח לראות. אבל כשעשיתי לה בדיקה וגינאלית, גיליתי רחם קטן, מכווץ – וריק. היא מעולם לא הייתה בהריון".
הריון מדומה (פסאודוסיזיס, לחובבי הלטינית) הוא אחת התעלומות הגדולות של המדע. מדובר אולי בביטוי העוצמתי ביותר של הקשר בין הגוף לנפש, שכן פרט לאמונה העיוורת של האשה בהריון, אין כל הסבר פיזי לתופעות שהיא חווה.
הסיבות: מפחדים מהליד עצמה ועד רצון עז להרות
אשה בהריון מדומה יכולה לסבול מכל התסמינים הקלאסיים של הריון: בחילות בוקר, עייפות, בצקות, הפסקת הווסת, פיגמנטציה ואפילו גדילה של השדיים והפרשת חלב. ולמרות שהרחם ריק לחלוטין, ישנן נשים שבטנן תופחת, ומדמה בטן הריונית לכל דבר.
באופן פרדוקסלי, אחת הסיבות להריון מדומה היא דווקא הפחד מהריון ומלידה. נשים שחוששות בצורה יוצאת דופן מהתהליך עלולות להיקלע למצב של קאונטר-פוביה: התמודדות עם הפחד באמצעות העצמתו. כך, נשים שעברו תקיפה מינית, או קיימו יחסי מין לא מוגנים, וחרדות מהתוצאות עלולות לפתח את תסמיני ההריון המדומה דווקא בשל חששן ממנו.
ואולם, הסיבה הנפוצה ביותר להריון מדומה היא רצון עז ולא ממומש להרות. נשים שנאבקות בבעיות פריון, או כאלה שעברו אבדן הריון טראומטי, נאחזות בהריונן המדומה כמוצא אחרון, ומסרבות להכיר בכך שמדובר בפרי דמיונן. לכן, הריון מדומה נפוץ יותר בחברות מסורתיות, שבהן הנשיות נשפטת ונמדדת על פי תפוקת הילודה של האשה. בחברות דתיות מאוד, אשה שלא מצליחה להרות נחשבת פחותת ערך - ורבים מהמקרים של הריון מדומה מגיעים מהחברה החרדית או המוסלמית דתית.
כך, למשל, האשה שבדק פרופ' שיינר הגיע המהמגזר הבדואי, ובשיחות שנערכו עמה התברר כי בעלה לקח אשה שנייה מכיוון שלא הצליחה להרות לו. במחלקה הפסיכיאטרית ב"סורוקה" מוכרות שתי נשים שחוזרות שוב ושוב עם הריונות מדומים, ואפילו אשה אחת שמגיעה אחת לתקופה ומעמידה פנים שהיא יולדת.
הזדהות גדולה מדי? הריון מדומה גם אצל גברים
ד"ר הדר שלו, פסיכיאטר בכיר, מספר כי תסמיני ההריון המדומה מופיעים לפעמים גם כאשר קרובת משפחה נכנסת להריון, כמו אם לבת הרה שמפתחת תסמינים דומים לאלו של בתה, או תאומות שאחת מהן מזדהה עם אחותה המתעגלת. נדירים עוד יותר הם מקרים של גבר שמפתח תסמיני הריון.
"היה לנו מקרה אחד של גבר עם הריון מדומה, אבל במקרה שלו מדובר היה בפסיכוזה לכל דבר. עם זאת, בחברות אחרות, שבהן המעורבות של הגבר בהריון של בת הזוג מובנה יותר בתרבות, לא היינו מגדירים את זה כמשהו חריג כל כך".
"הריון פסיכולוגי אצל גבר הוא למעשה תופעה נורמלית", מסבירה הפסיכותרפיסטית שוש כרמל. "טבעי שגבר שעומד להפוך לאבא יעבור תהליכים נפשיים שונים, שנועדו להכין אותו לשינוי הסטטוס". הבעיה מתחילה כאשר התהליכים הללו אינן מוצאים ביטוי, נשארים ללא מענה ועלולים להפוך לתסמינים פסיכוסומטיים, בהם כאלה המופיעים בהריון מדומה.
"למעשה, בעוד ששיעורם של ההריונות המדומים בקרב נשים הולך ופוחת, בגלל שכלול טיפולי הפוריות (שמשאירים פחות נשים עם כמיהה לא ממומשת לילד) ותהליך החילון של החברה בעולם המערבי (כך שנשים לא נמדדות רק לפי הפוריות שלהן), מספר ההריונות המדומים אצל גברים דווקא עולה".
הסיבה לכך, לפי כרמל, היא טשטוש האבחנות המגדריות. "כשלגברים ולנשים יש אות אותם בגדים ואותו בושם, יש פחות מקום להבחנות. בנוסף, השיח והמוסכמות התרבותיות גורסים שיתוף מוחלט של הגבר בתהליך ההריון. אמירות כמו 'אנחנו בהריון', נוכחות מתמדת של הגבר בבדיקות הרפואיות והיותו חלק מתהליך הלידה בפועל - יוצרים הזדהות עמוקה עם ההריון". וכאשר ההזדהות נתקלת בהגנות והתנגדויות פנימיות, או אינה ממומשת על פני השטח, עלולים להיווצר תסמינים פיזיולוגיים שיחפו על כך.
סיבה נוספת העלולה להוביל להריון גברי מדומה היא הפער הגדול שבין ההזדהות והשיתוף כלפי חוץ ותחושת ניכור פנימית. "גם גברים שמאוד רוצים וכמהים לילד, ומזדהים באופן מוחלט עם ההריון של האשה, יכולים להרגיש שהשיתוף שלהם בתהליך הוא משהו שנעשה מן הפה החוצה. בפועל, מי שנושאת את העובר ובאחריות לשלומו היא האשה, וטכנית: האב אפילו לא יכול להיות בטוח במאה אחוז שהילד שלו.
ההזדהות הפיזית במקרה כזה היא נסיון לחפות על הקושי להזדהות באמת. מי שלא יפתח תסמינים הריוניים יכול לפצות על התחושה בנטילת אחריות מבחוץ: התעניינות יתרה במזונה של האשה, "הטלת איסורים" ודאגה מוגזמת לשלומה ולשלום העובר.
כיצד נפטרים מההריון המדומה?
כמו שהבנתם עד כה, הפלה במקרה כזה, היא לא ממש אופציה."כדי לטפל בהריון מדומה, בשלב הראשון יש לשקף למטופל/ת את המצב – תרתי משמע", אומר ד"ר שלו. "בדיקת אולטרסאונד פשוטה, שמציגה רחם ריק, יכולה לעשות את העבודה".אם השכנוע הפנימי מצליח לגבור גם על מראה עיניים, יש מקום לפרק לגורמים את הבעיה, ולפרוט את הסיבות שגרמו לסטרס שיצר את ההריון. כאשר יטופלו, יסתיים גם ההריון שלא התקיים מלכתחילה".
*סייעו בהכנת הכתבה: פרופ' אייל שיינר, ראש ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, מקבוצת הכללית.; ד"ר הדר שלו, פסיכיאטר בכיר במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים מקבוצת הכללית, ראש המרפאה הנוירופסיכיאטרית ומרפאת הטראומה; שוש כרמל, פסיכותרפיסטית פרטנית וזוגית, מייעצת להורים בנושאי גידול ילדים.
>>ואם כבר תופעות מוזרות: על האם שנכנסה להריון בעודה בהריון שמעתם?