המונח "כאב בחגורת האגן" מתייחס לכאבים באגן הקדמי והאחורי במהלך ההיריון ומאגד תחתיו את ההפרעות שהיו מוגדרות בעבר כסימפיזיוליזיס וחוסר יציבות במפרק הסאקרו-איליאק. 50%-70% מהנשים סובלות מכאבים בחגורת האגן בהריון, מתוכן 22%-50% סובלות מהם כבר מהשבוע ה- 20 להריונן. 14%-22% סובלות מכאבים חמורים ביותר כאשר 5-8% מתוכן מגיעות עד לכדי מוגבלות תפקודית משמעותית.
80% מהנשים שסבלו מכאבי אגן בהריון יחוו הטבה בכאבים תוך שישה שבועות לאחר הלידה ו- 7% יסבלו מכאבים בחגורת האגן גם כשנה לאחר הלידה. "מדובר בתופעה שכיחה ביותר שמופיעה בקרב מספר לא מבוטל של נשים שלעיתים לא מקבלות מענה הולם בזמן אמת", מציינת עדי סער לוקר, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת אגן במרכז הרפואי הלל יפה.
למה זה קורה?
ישנם מספר הסברים לתופעה זו כאשר ברוב המקרים מדובר בשילוב של מספר גורמים:
- תנועה א-סימטרית של מפרקי האגן.
- שינויים ביו מכניים הקשורים במפרקי הגב, שרירי הבטן, מפרקי האגן והירך ושרירי רצפת האגן.
- כאב הנגרם תחת השפעה הורמונלית (הפרשה של הורמוני הרלקסין והפרוגסטרון שמטרתם לרכך את רצועות האגן והכנתו ללידה).
- במקרים מסוימים ישנו קשר גם למיקום העובר באגן שעלול אף הוא להפיק סימפטומים המזוהים עם התופעה.
סימפטומים נפוצים
"נשים הסובלות מהתופעה לרוב יחוו כאבים בפעולות יומיומיות בסיסיות, כגון קושי בהליכה, ירידה בסיבולת ההליכה וביכולת העמידה, כאבים בנשיאת משקל על רגל אחת (לדוגמא בעליית מדרגות), קושי בשינוי תנוחה במיטה ובמציאת תנוחה נוחה לשינה, כאבים באגן הקדמי/האחורי, כאבים במפשעות ובירך, כאבים בישבן ו/או שילוב של כאבים אלה יחדיו, הגבלה ביכולת הפתיחה של הירכיים (תנועת פישוק הרגליים) ואף כאבים ביחסי מין", מציינת סער לוקר ומוסיפה, "פרט לפגיעה ביכולת התפקוד היומיומית עלולות להיות לכך גם השלכות רגשיות משמעותיות, קרי חרדה, דיכאון, תחושת חוסר אונים, תחושות אשם ועוד".
מי נמצאת בסיכון לפתח כאבים בחגורת האגן בהריון?
- נשים עם היסטוריה של כאבי גב/כאבי אגן/כאבי מפרקים או טראומה קודמת באזור האגן.
- נשים שסבלו מכאבים בחגורת האגן בהריון אחד יהיו בסיכון לפתח כאבים גם בהריונות הבאים, בדרך כלל בשבועות מוקדמים יותר.
- נשים וולדניות (מספר לידות גבוה).
- נשים החוות עומס עבודה משמעותי.
- ארגונומיה לקויה במקום העבודה.
- נשים עם BMI גבוה טרם ההיריון ובמהלכו.
- נשים עם גמישות יתר מפרקית.
חשוב לציין כי גם נשים ללא גורמי סיכון עלולות לפתח כאבים בחגורת האגן במהלך ההיריון.
כיצד ניתן לאבחן?
"האבחנה מתבצעת בעיקרה על ידי תשאול האישה ובירור הסימפטומים מהם סובלת. פיזור הכאבים משתנה בין אישה לאישה ויכול להיות מתואר ככאבים בגב התחתון, באגן הקדמי, האחורי, הירך, המפשעות, פנים הירכיים וחוץ הירכיים", מסבירה סער לוקר.
מה ניתן לעשות?
פיזותרפיה. ניתן לבצע טיפולי פיזיותרפיה בכל שלבי ההיריון וכן לאחר הלידה על מנת להקל על הסימפטומים ולשפר את יכולת התפקוד. עדיף לפנות לפיזיותרפיסט/ית אשר מטפל/ת בנשים סביב הריון ולידה ועבר/ה הכשרה לטיפול בתופעה או לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. תחילה תבוצע הערכה של מפרקי הגב, האגן והירכיים, של הבטן ורצפת האגן על מנת להעריך את המקור לסימפטומים המשתנה בין אישה לאשה, וכן הערכה של הקשיים התפקודיים לצורך התאמת טיפול אינדיבידואלי ספציפי. הטיפול כולל טיפול ידני, הנעה מפרקית, מתיחות, שימוש בחבישות ובטייפינג, מתן תרגילים אקטיביים לשיפור הכאבים וטווחי התנועה, מתן הדרכה להתנהלות יומיומית (ארגונומיה, תנוחות מקלות) והתאמה של אביזרי עזר, כגון חגורות תמיכה ואביזרי עזר להליכה.
טיפולים משלימים. טיפולים כגון אוסטאופתיה, דיקור ורפלקסולוגיה וכן הידרותרפיה שעשויים אף הם להקל על הכאבים ולסייע בהתנהלות היומיומית.
חומר מאלחש. כמו כן ניתן לקבל טיפול תרופתי מותאם או הזרקה תת עורית של חומר מאלחש לאזור הסימפטומים להקלה על הכאבים- טיפול חדשני המבוצע על ידי רופא מומחה.
סער לוקר מדגישה בנוסף כי נשים אשר מתמודדות עם כאבים ומוגבלות פיזית עלולות לחוות קושי רגשי וללא מענה טיפולי מתאים- קושי זה עלול להוביל לחרדה, דיכאון, קשיים תפקודיים משמעותיים ולאיכות חיים ירודה. לכן ישנה חשיבות גדולה לליווי רגשי בנוסף לטיפול התרופתי והפיזי, כגון פסיכולוג, טיפול התנהגותי קוגניטיבי- CBT או B.O.T(תקשורת בשדה הלידה).
ומה לגבי הלידה?
"רוב הנשים תהיינה מסוגלות ללדת לידה נרתיקית ספונטנית. עם הקבלה לחדר הלידה מומלץ ליידע את הצוות הרפואי והמיילדת כי ישנו רקע של כאבי אגן בהיריון, לבקש התחשבות מיוחדת בנושא הכאב ולהתריע מפני מנחים בעייתיים בלידה. יש חשיבות במדידת יכולת פישוק הרגליים הגדולה ביותר שניתן לבצע מבלי לחוות כאב עוד בטרם הלידה ובתחילתה. המדידה מתבצעת בשכיבה על הגב עם ברכיים כפופות.
יש לשים דגש על היכולת התנועתית נטולת הכאב, בעיקר אם בלידה מבוצע אלחוש אפידורלי הממסך את הכאב ועלול להחמיר את הבעיה. בלידה עצמה כדאי להימנע מלידה בכריעה או שכיבה ממושכת על הגב עם רגליים מורמות וישנה עדיפות ללידה בעמידת שש או בשכיבה על הצד עם תמיכה ברגל המורמת תוך שמירה על פתח ירכיים מתאים", מסבירה סער לוקר.
טיפים להתנהלות עם כאבים בחגורת האגן בהריון
- הימנעי ככל הניתן מתנועות או פעולות המחמירות את הכאבים.
- בצעי מנוחות תכופות יותר.
- בצעי פעולות הנעשות בדרך כלל בעמידה- בישיבה- בישול, גיהוץ וכו'.
- בכניסה לרכב- התיישבי עם הברכיים צמודות וסובבי אותן כמקשה אחת לעמדת הנהג.
- הימנעי מפעולות המאופיינות במנח א-סימטרי של האגן (הצלבת רגליים בישיבה, הרמה של חפץ/ תינוק על צד אחד).
- עלי במדרגות תחילה עם הרגל שנשיאת המשקל עליה כואבת פחות וסגרי עם הרגל השנייה על אותה המדרגה.
- ניתן לשקול אפשרות לקיום יחסי מין בתנוחות אלטרנטיביות, לדוגמא על הצד או בעמידת 6.
- בקשי עזרה מבן/בת זוגך ומבני משפחה בפעולות אותן את מתקשה לבצע.
- הסבירי למעבידך ולקולגות על התופעה וחשבו יחדיו כיצד ניתן להקל עליך בתקופה זו במקום העבודה (שינוי עמדת עבודה, שינוי תפקיד וכו').
"כאב בחגורת האגן במהלך ההיריון הוא תופעה שכיחה שעלולה להוביל למצב של ירידה ביכולת התפקוד היומיומית. בשל העובדה שמדובר בתופעה 'פיזיולוגית' הקשורה בהיריון, נשים הסובלות מהתופעה חוות תת טיפול ונותרות כאובות. לכאב עלולות להתלוות תחושות של חרדה, חוסר אונים, דיכאון, פגיעה בזוגיות ועוד. התערבות טיפולית רב צוותית מוקדמת עשויה להפחית את הפגיעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית לטווח הקצר והארוך. במידה שהנך בהיריון או לאחר לידה וסובלת מכאבים ומקושי תפקודי, מומלץ לפנות להערכה של פיזיותרפיסטית רצפת אגן ולקבל טיפול בהקדם לצורך שיפור איכות החיים", מסכמת סער לוקר.