נשים רבות מתלבטות איזו בדיקה לעשות בהריון – מי שפיר, סיסי שליה או את בדיקת הדם NIPT. למרות שהתשובה בבדיקת הדם מצומצמת וסטטיסטית בלבד, נשים רבות בוחרות בה מכיוון שאינה מסוכנת להריון. חוקרים מאנגליה והולנד מצאו שהסיבוכים לאחר בדיקת סיסי שליה ומי שפיר קשורים בעיקר בנתונים אישיים של היולדת – כך שיש קבוצת נשים עבורן הסיכון בבדיקת מי שפיר וסיסי שליה למעשה אפסי.

״כשם שנהוג לעשות בהריון "סקירת מערכות" על מנת לשלול בעיה גופנית אצל העובר, הגיוני שנשים בהריון תעשנה גם "סקירת כרומוזומים" לגילוי תסמונות שיכולות להתגלות רק לאחר הלידה,״ מסביר ומחדש לנו פרופ' יוסף שלו, מומחה ברפואת נשים, לידה, רפואת העובר ובדיקות מי שפיר. ״3%-4% מהתינוקות נולדים עם מומים מולדים. ברוב המקרים הסיבה לכך היא גנטית וניתנת לאבחון באמצעות בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר. כאשר רופאים מציעים לבצע את אחת משתי בדיקות אלה, שואלות חלק מהנשים: לשם מה? סקירת המערכות היתה תקינה. האמת, שתחושת הביטחון אשר מקנה סקירת מערכות ׳תקינה׳ צריכה להתקבל בהסתייגות מסוימת. הסיכוי שנאבחן מום בעובר בסריקת מערכות נע רק בין 40%-70%. לעומת זאת, הסיכוי שיש לעובר בעיה בכרומוזומים נע בין - 1:150-200. זהו סיכון גבוה, והדיוק שנזהה את הבעיה בבדיקת סיסי שליה או במי שפיר קרוב ל-100%. ולמרות זאת, נשים רבות נרתעות מביצוע הבדיקה בגלל הסיכון הכרוך בה.״

האם בדיקת NIPT יכולה להחליף בדיקת מי שפיר (צילום: Shutterstock)
"ניתן כעת לחשב באופן פרטני, לכל יולדת, מה הסיכון האישי בבדיקת סיסי שליה" | צילום: Shutterstock


פרופסור שלו חושף כי הנתונים העדכניים לסיבוך בהריון בעקבות בדיקת סיסי שליה או מי שפיר נעים בין 1:500-1:800. לאחרונה, ישנם פרסומים רפואיים המדווחים על סיכון קטן יותר ואפילו אפסי. מסתבר שהשיטה בה קבעו עד עכשיו את הסיכון אינה מדויקת. ״על מנת לקבוע את הסיכון בבדיקה יש להשוות בין שתי קבוצות נשים זהות לחלוטין כאשר האחת מבצעת את הבדיקה והאחרת לא,״ הוא מסביר. ״כאשר מבצעים סיסי שליה או מי שפיר יש בעיה אתית להימנע מביצוע הבדיקה למחצית מהנשים שיש להן סיבה רפואית, והן תשמשנה כקבוצת ביקורת. מכיוון שכך, נערכה השוואה בין נשים עם מהלך הריון תקין שלא עברו את הבדיקה, לבין אלה שעברו בדיקת סיסי שליה או מי שפיר מסיבה רפואית. השוואה כזו אינה מדויקת מכיוון שלנשים עם סיבה לבצוע הבדיקה יש סיכוי גבוה יותר לסיבוכים בהריון.״

החוקרים, בהנחייתו של פרופ' קיפרוס ניקוליידיס אשר פיתח את בדיקת השקיפות העורפית, בדקו מאפיינים הקשורים ביולדת עצמה, ולא בבדיקת סיסי שליה או במי שפיר, ואשר מעלים את הסיכון לסיבוך בהריון. ידוע למשל, שגיל גבוה, משקל גוף חריג, הפלות חוזרות, מוצא אפריקאי ואחרים מעלים את הסיכוי להפלה. כך גם בנשים עם סכרת טרום הריונית, יתר לחץ דם כרוני, נשים שעברו טיפולים לגרימת ביוץ, ומעשנות. לאחר שבדקו 33,856 נשים הרות, הם חישבו את הערך היחסי של כל גורם בגרימת הפלה ובנו מודל שבו יכולה כל אישה לחשב את הסיכון שלה להפלה על פי מדדיה האישיים.

בשלב שני, נבדקו 2396 נשים שעברו בדיקת סיסי שליה. כאשר ניתחו באמצעות המחשבון את הסיכון להפלה על פי המדדים האישיים של הנבדקת, התקבל שבדיקת סיסי שליה לא העלתה את הסיכון להפלה. ״יוצא בכך שניתן כעת לחשב באופן פרטני, לכל יולדת,מה הסיכון האישי בבדיקת סיסי שליה,״ מסכם פרופסור שלו. ״ישנן נשים שתהיינה בסיכון גבוה מהצפוי, וקבוצה גדולה של נשים שיכולות לבצע את הבדיקה ללא חשש מאחר ואצלן הבדיקה לא תעלה את הסיכון להפלה. מכיוון שכך, אין סיבה לקבוצת נשים זו להימנע מלבצע סקירת כרומוזומים. את בדיקת סיסי השליה עדיף לבצע בשבועות 11-14 להריון, ואת בדיקת מי השפיר ניתן לעשות בשבועות 16-23. כאשר בדיקת סיסי השליה מבוצעת בגישה ביטנית, בדומה לבדיקת מי שפיר, הסיכון בבדיקה שווה לזה של בדיקת מי השפיר. רופאים רבים בארץ מצטטים סיכון גבוה יותר לסיסי שליה, אך הכוונה לבדיקת סיסי שליה המבוצעת בגישה נרתיקית ואשר מבוצעת במקרים מיוחדים בלבד.״

אישה מבצעת בדיקות במהלך הריון בבית חולים (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
"הדיוק שנזהה את הבעיה בבדיקת סיסי שליה או במי שפיר קרוב ל-100%" | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

פרופסור שלו מסייע להחלטה – בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה?

לבדיקת סיסי שליה מספר יתרונות בולטים:

א. היא מבוצעת מוקדם בהריון.

ב. התשובה מדויקת וסופית

ג. ניתן לקבל תשובה מהירה לתסמונת דאון תוך 1-3 ימים, ותשובה סופית לכל 46 הכרומוזומים הכוללת צ'יפ גנטי תוך שבועיים

ד. ביצוע הפסקת הריון מוקדמת ( 13-15 שב') לאחר סיסי שליה עדיפה מבחינה רפואית על הפלה מאוחרת ( 20-22 שב') לאחר בדיקת מי שפירה.

ה. חומרת הסיבוכים לאחר סיסי שליה נמוכה בהשוואת לבדיקת מי שפיר – פחות זיהומים, פחות מקרי ירידת מים.

סיסי שליה: כאשר תתקבל תשובה לא תקינה בבדיקת שקיפות עורפית ובסקר שליש ראשון, או כשנרצה לעשות "סקירת כרומוזומים" ללא סיבה מיוחדת ורק על מנת להבטיח שהעובר בריא.

מי שפיר: כאשר תתגלה בעיה בשלב מאוחר יותר להריון, למשל בסקירת מערכות או בדיקת סקר ביוכימי שליש שני (בדיקת חלבון עוברי). כמו כן, במקרה ולא ניתן היה לבצע את בדיקת סיסי השליה בתחילת ההיריון.
לשתי הבדיקות יש, אם בכלל, תוספת מזערית בלבד לסיכון בהריון. ניתן עכשיו לחשב את הסיכון האישי של כל יולדת ועל פי התוצאות לתכנן יחד בצורה מושכלת את מהלך הבדיקות.

פרופ' יוסף שלו הינו מומחה בבדיקות סיסי שליה ובדיקות מי שפיר, אחראי תחום בדיקות פולשניות ביחידת האולטראסאונד בי"ח וולפסון ובעל ובעל אתר המספק מידע ואפשרות יעוץ online בעניין בדיקות מי שפיר.

לא בטוחות איזו בדיקה לעשות מתי? אין בעיה. הנה מדריך הבדיקות על פי שבועות שלנו